"צריך לחשוב על תרחיש גרוע אך סביר ומראש להכין את ההגנה", אומר ל"גלובס" פרופ' צבי וינר, המתמחה בניהול סיכונים. וינר, ראש ההתמחות במימון בבי"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, טוען שעסקים צריכים להיערך מראש לתרחיש של החרפה ביטחונית, כמו זו שאנחנו רואים במבצע "צוק איתן". מאז החל המבצע, נשמע קולם של אנשי העסקים, במיוחד בדרום, המתלוננים על ירידה חדה בהכנסות, ולפי הערכות, אם המבצע יימשך, הוא אף עלול להביא לנפילה של עסקים. "זו המציאות שלנו. בהרבה מדינות יש סיכונים של אירועים חיצוניים, כך לדוגמה בארה"ב יש הסיכון של הטייפונים וביפן יש רעידות אדמה. צריך לעשות את המקסימום כדי להיערך לתרחיש כזה".
- איך אפשר להיערך מראש?
"יש כמה מישורים. בצד המימון, צריך לשים לב למבנה ההון - לא לנצל את קו האשראי עד הסוף, אלא לשמור רזרבות לעת הצורך. כדאי גם להשאיר נכסים פנויים משעבוד כדי שבמידת הצורך הם יוכלו לשמש כביטחונות בהלוואות. בנוסף, יש לוודא שמבנה ההון של החברה מספיק יציב, כך שניתן לשרוד כמה חודשים במקרה של הרעה בהכנסות, ללא צורך בהלוואות.
"ביטוח הוא פן נוסף. יש חברות ביטוח שמציעות לא רק ביטוח סטנדרטי אלא גם ביטוח מפני זה שלא סיפקת סחורה בזמן. זה כמובן עולה כסף, אבל לחלק מהעסקים זה משתלם.
"כמו כן, בתחום החוזים יש מונח שנקרא 'פורס מז'ור' - כוח עליון, שהוא משחרר ממחויבות. על כן, בחוזה אספקה צריך להכניס סעיף האומר שבמקרה של אירוע ביטחוני ניתן לאחר באספקת הסחורה ללא קנס או בלי שהדבר ייחשב הפרת החוזה".
פרופ' וינר מונה סיכון נוסף שניתן להיערך אליו, והוא הסיכון האנושי. "יש חברות המוצאות עצמן פתאום ללא חלק מרכזי של העובדים, שגויסו למילואים. לכן חשוב לגוון את תמהיל כוח האדם ולא להתבסס רק על צעירים הנמצאים בכוח המילואים. צריך גם לוודא שיש יותר מאדם אחד היודע לבצע תפקיד מסוים, כך שיהיה גיבוי במקרה שמישהו נעדר".
- אתה מדבר על שמירת כרית ביטחון בדמות הון וקו אשראי, אבל יש לא מעט עסקים שגם בימי שגרה בקושי סוגרים את החודש, ובעייתי מבחינתם לשמור מלאים ומרווח ביטחון.
"העסקים בדרום צריכים להבין שהם נמצאים באזור של אי-ודאות רבה. מי שלא מצליח בימים רגילים לשמור מלאי וכרית ביטחון, צריך לחשוב על שינוי כזה או אחר. אי אפשר לבנות על זה שבשגרה אתה נשאר קצת מעל המים ושיצילו אותך אם יהיה משבר".
- כבר היום עסקים רבים מדווחים על ירידה חדה במכירות. מה יהיה המחיר הכלכלי של המבצע?
"אנחנו שומעים על ירידה של עשרות אחוזים בהכנסות בעסקים רבים. ברור שאם המבצע יימשך שנה, חלילה, חלק גדול מהם לא יצליח לשרוד. אבל מניסיון העבר, רוב המבצעים נגמרים בתוך עשרות ימים, וגם אם יש פגיעה, היא לא משמעותית מאוד בטווח הארוך. צריך לזכור מאפיין מעניין נוסף - אחרי מבצע יש פריחה גדולה מאוד כי אנשים בונים מחדש ומשלימים מה שלא הספיקו בזמן המבצע. זה אמנם לא מפצה לגמרי על אובדן ההכנסות, אבל זה גם חשוב".
- איך הבנקים צריכים להתנהל בתקופה כזאת?
"הבנקים מבינים את המצב, ולרוב הם מתגמשים, כי התדמית חשובה להם והם לא רוצים להיראות רע בתקשורת. אם רואים שיש בעיה בגזרה הזאת, אולי צריך לעגן בחוק שעסקים יזכו להקלות בעת מבצע, אבל עדיף לא לעשות זאת ושהדבר ייעשה מרצון ובהסכמה".
- מה לגבי ניהול הסיכונים של המדינה?
"כמובן, המדינה צריכה להיערך, והאוצר עושה זאת ושומר רזרבות. יש רזרבות אפילו לאירועים יותר דרמטיים מהאירועים האחרונים, ולמיטב ידיעתי תיק הרזרבות של המדינה גדל באופן משמעותי והוא עומד על עשרות מיליארדי דולרים. באוצר גם יש מודעות לכך שאם משתמשים בתיק הרזרבות, לאחר החזרה לשגרה צריך לדאוג למלא אותו מחדש".
על השאלה אם חברות זרות יימנעו מפעילות בישראל בעקבות האירועים האחרונים, עונה פרופ' וינר: "מצד אחד יש אינדיקטורים חיוביים: ראשית, הבורסה בינתיים לא התרסקה וזה מעיד על כך שהמשקיעים, ובהם גם הזרים, עדיין חושבים שהמצב טוב וייגמר בקרוב. גם הנתונים על ה-CDS חיוביים. ה-CDS הוא פרמטר לאופן שבו מעריכים את סיכון האשראי של ישראל ואת הסיכוי שהיא תיקלע למשבר כלכלי. לא ראינו שינוי מהותי באשר למרווח ה-CDS של ישראל מאז תחילת המבצע. נכון שהנתונים האלה עוד יכולים להתהפך, אבל לפחות נכון להיום הם בהחלט סבירים.
"מנגד, יש השפעה על הדרך שבה ישראל נתפסת בעולם ואין ספק שזה מרתיע חברות זרות מלפעול בשוק המקומי. לצערי, אנשים פחות שמים לב למספרים ויותר מתייחסים לתמונות. במצרים נהרגו באחרונה עשרות חיילים ובעולם לא שמו לב כי לא פורסמו תמונות. לעומת זאת, האירועים בארץ מתוקשרים מאוד והאפקט של זה בעולם מתעצם".
כיצד עסקים יכולים להתכונן מראש להחרפה ביטחונית?
עירית אבישר
21.7.2014 / 9:39