הרשקוביץ: המבצע לא דורש הרחבה תקציבית

נכון לעכשיו לא מדובר באירוע בעל השלכות מאקרו-כלכליות, אין כל משבר ואנחנו נמצאים בהאטה לא בגלל אירוע חיצוני אלא בגלל בעיות מבניות", כך אומר אתמול (א') ל"גלובס" גל הרשקוביץ, מי שכיהן כממונה על אגף התקציבים באוצר מאוגוסט 2011 ועד אוגוסט 2013. הרשקוביץ, שחתום על 4 תקציבי מדינה ועל 2 תוכניות פיסקאליות רחבות בהיקף של מיליארדי שקלים, שאחת מהן הייתה במהלך מבצע "עמוד ענן", מסביר שכדאי להמתין לסיום המבצע ורק אז לגבש את הצעדים התקציביים הנדרשים. לדבריו, קשה לאמוד את העלויות הישירות משום שעדיין לא ידוע כמה זמן תימשך הלחימה וכמה חיילי מילואים יגויסו בסופו של דבר. הרשקוביץ אף מזכיר כי העלות של מבצע "עמוד ענן" שנמשך כשמונה ימים ולא כלל כניסה קרקעית, נאמדה בכ-800 מיליון שקל שמומנו באופן מלא על ידי מערכת הביטחון. לעומת זאת, העלות של מבצע "עופרת יצוקה" שנמשך 3 שבועות וכלל גם כניסה קרקעית, עמדה על כ-3 מיליארד שקל.

הרשקוביץ אף מסביר מדוע אין הצדקה לתוספת תקציבית: "כמו שזה נראה כרגע לא מדובר באירוע מאקרו וההכנסות ממסים לא צפויות לצנוח פתאום. גם אם בסופו של דבר העלויות יסתכמו ב-2-3 מיליארד שקל ומביאים בחשבון גם ירידה מסוימת בהכנסות - עדיין זה לא משבר. צריך וניתן להתמודד אתו, ואפשר למצוא פתרונות במסגרת התקציבית הקיימת. הבעיה כעת נאמדת בכ-1 מיליארד שקלים. מדובר באירוע חד-פעמי שאינו קשור לתקציב 2015", הוא אומר ומוסיף כי "גם אם יוחלט על תוספת היא צריכה להיות חד-פעמית ולא בבסיס תקציב הביטחון, כלומר לא להעניק תוספת קבועה".

לגבי הפיצויים לבעלי העסקים בדרום אומר הרשקוביץ כי "התקבלה כבר החלטה לקבל את הכללים והעקרונות שגיבשנו במסגרת מבצע 'עמוד ענן'", וזה נותן את הוודאות הנדרשת". נזכיר, כי בהתאם להנחייתו של שר האוצר יאיר לפיד ראשי האוצר פתחו היום את הדיונים עם נציגי ההסתדרות והארגונים הכלכליים על מנת לדון עמם בפיצויים על הנזקים העקיפים שנגרמו לתושבי הדרום במסגרת המבצע, וזאת בנוסף לפיצויים הישירים המתבצעים כבר כעת.

לפי הדיווחים האחרונים, הפערים בין האוצר למערכת הביטחון סביב תקציב 2015 הם עצומים ונאמדים בכ-6 מיליארד שקל לכל הפחות. "מדובר בפער מאוד גדול. הממשלה תצטרך להחליט כמה היא מוסיפה לביטחון ומה יהיו מקורות המימון, כאשר היא יכולה להעלות מסים או להפחית תקציבים אזרחיים-חברתיים. זה עניין של סדרי עדיפויות של הממשלה".

לגבי ההשלכות המאקרו-כלכליות של "צוק איתן", הרשקוביץ מבקש להתייחס שוב לנקודת הפתיחה ומדגיש כי המשק לא נמצא במשבר. "חלק גדול מההאטה הנוכחית בצמיחה נובע משינויים דמוגרפיים ומבעיות פנימיות מבניות של המשק כגון פריון נמוך, סקטור ציבורי לא יעיל וריכוזיות גבוהה - מה שגורם לצמיחה נמוכה יחסית של 3%. בסופו של דבר, בתנאים הנוכחיים המשק אינו במשבר כלכלי, ולכן ישנה חשיבות לשמור על המסגרות התקציביות המתוכננות במטרה לשמור על היציבות הפיננסית".

מטבע הדברים, הרשקוביץ מבקש לפרוס את משנתו הפיסקאלית ואת דרך הפעולה הרצויה בתקציב 2015, בעיקר לנוכח המבצע הנוכחי. "חשוב לשמור על גירעון מבני נמוך (הפער הקבוע בין הכנסות להוצאות הקבועות). אחת הסיבות לכך היא שמירת היכולת להרחיב אותו כאשר ישנו אירוע חיצוני שאינו פרמננטי. כך, לדוגמה, המשק הישראלי נכנס למשבר הכלכלי העולמי ב-2008 עם גירעון של 0% תמ''ג, וזה אפשר את הרחבת הגירעון עד כ-5.2% תמ''ג.

ב-2012, לאור המשבר הכלכלי העולמי השני, ניתן היה לבצע צעדי מיסוי מידתיים כדי לא לפגוע בצמיחה ובתעסוקה תוך שמירה על יציבות בשווקים הפיננסים. במצב הנוכחי, הגירעון הוא מבני שכן המצב הכלכלי העולמי יציב יחסית".

לשיטתו, "כל עוד אין אירוע חיצוני משמעותי כגון משבר כלכלי עולמי - ואין אירוע כזה עכשיו - חשוב לשמור על גירעון מבני נמוך. כשיש אירועים חיצוניים יש לתת למייצבים האוטומטיים לפעול (לתת להכנסות המדינה לרדת ולגירעון לעלות מבלי לעלות מסים - א.פ). מנגד, אם הגידול בגירעון הוא מבני אזי יש מקום להעלות מסים. השנה אנחנו נמצאים סביב יעד הגירעון ולכן אין צורך בהעלאת מסים, מה עוד שכלל ההתאמות החדות בצד ההכנסות וההוצאות למען שמירת הגירעון כבר בוצעו".