הביקוש לממ"דים בשיאו - כמה זה עולה?

כשהתותחים רועמים, הקופות הרושמות עובדות קשה במקומות שגרתיים פחות - כמו, למשל, חברות המיגון שמציעות אלטרנטיבות פרטיות למי שאין בסביבתו הקרובה מרחב מוגן.

המחסור בממ"דים בדירות ובבתים פרטיים אינו בעיה חדשה, והיא שבה ועולה על הפרק בכל פעם שבה המיגון נעשה מתבקש יותר.

הקמת ממ"ד אינה עניין פשוט, ולמעט עלותו הגבוהה הוא מצריך ביורוקרטיה מפרכת - בין השאר הסכמתם של 61% מדיירי בית משותף; ולא אמרנו מילה על משך הזמן הנדרש לבניית ממ"ד תקני.

הביקוש לחלופות מיידיות מזנק כאמור בעתות מלחמה שכאלה במאות אחוזים. "אני עונה היום ל-400 עד 700 שיחות ביום", מספר לנו משווק באחת החברות הפועלות בשוק, ונציגת מכירות אחרת סחה באוזנינו: "הביקוש מטורף. אנשים רוצים להתמגן כשכבר מאוחר. כולם פונים עכשיו, אי-אפשר לנשום".

לאור ההתעניינות הרבה, ביום ראשון הבא, 27 ביולי, תתקיים בבניין המועצה לישראל יפה בתל-אביב תערוכת "מיגון לכולם", המבקשת להנגיש את המידע הרלוונטי לתושבי המרכז ולכל מי שמתעניין.

את התערוכה יזם ארגון "מיגון לכל" - ארגון קהילתי שהוקם על-ידי שחף פריפז, תושב קיבוץ ארז הממוקם בעוטף עזה, בהשראת המצב הביטחוני המוכר לו כל-כך. מטרת הארגון היא "למלא את החור שהשאיר פיקוד העורף", כדבריו, ולספק מידע מקצועי בלתי תלוי לכל מי שמבקש להתמגן.

הארגון אף מתווך בין אזרחים לחברות בניסיון להוזיל עלויות באמצעות קבוצת רכישה: "אנחנו מאגדים אנשים עם אותו צורך שלא יודעים אחד על השני", מסביר פריפז, "בודקים מחיר קבוצתי מול חברות, מנהלים מקח צרכני. גם בתיווך עבור אדם אחד אנחנו יכולים להשיג מחיר טוב יותר, היום כשאנחנו כבר עובדים קבוע מול כולם, במיוחד היום, כשהנטייה היא להזניק מחירים כלפי מעלה בהתאם לביקוש".

בימים אלה מפעיל הארגון חמ"ל בן 6 מתנדבים למתן מענה.

מה האלטרנטיבות העומדות כיום בפני מי שמבקש להתמגן עצמאית, מה עלותן, ומה כדאי לדעת אם שקלים להשקיע בהן? "גלובס" מביא כמה תשובות.

ירדן כהן, מנהל התפעול בחברת אלרום המייצרת ומשווקת מיגוניות, מסביר כי ממ"ד הוא מרחב מוגן דירתי, לכן הוא חייב להיות מוצב בצמוד לבית או לדירה, כאשר הכניסה אליו משטח הבית.

"לכן, אדם שמוסיף ממ"ד מהרוויח עוד חדר לכל דבר בבית. לבניית ממ"ד יש תקנים ברורים הקובעים את עובי קירות הבטון, שטח מינימלי וכו'. מיגונית היא למעשה שם כללי למוצר מיגון שאינו כפוף לתקן של מרחבים מוגנים כמו ממ"ד, ממ"מ (מרחב מוגן מוסדי) או מקלט".

באופן רשמי פיקוד העורף סומך את ידיו רק על ממ"דים - ואינו מאשר חלופות אחרות. בפועל, לנוכח המצוקה הקיימת, מתגבש בימים אלה תקן רשמי לאישור מיגוניות, כשבפועל הקריטריונים כבר קיימים וידועים לחברות המייצרות - שנקראו להציע פתרונות מתאימים.

"משרד הביטחון הוציא קול קורא לחברות ולקח על עצמו להגדיר תקן", מספר פריפז. "בינתיים חשוב לבדוק 3 פרמטרים: לא רק את עובי הקיר שאנשים נוטים לבדוק, אלא אנשים גם את סוג הברזל ואת השימוש ברשת אחת או בשתיים. הבעיה היא שההגדרות הטכניות לא אומרות כלום לאנשים, וכדאי לברר אותן אצלנו למשל לפני שפונים לחברות".

מדובר בשתי חלופות עיקריות: האחת היא רכישת מיגונית - יחידת בטון ניידת המוצבת בסמוך לבית ומשמשת כמקלט - או מיגון חדר פנימי בשיטות שונות.

מיגון חדר פנימי יתאים יותר לדיירי בניינים שאינם מצליחים להתאחד לכדי 61% לבניית הממ"דים, משום שהוא נעשה באופן פרטי. השינוי הוא פנימי ואינו מצריך היתרי בנייה, אולם כן משביח את שווי הנכס. הפתרון מתאים במיוחד במקרה של דיירים המתקשים לנוע אל מחוץ לדירה בשעת האזעקה. מיגונית תתאים יותר למי שמחפש פתרון זמני ולמי או פשוט זול יותר - שכן מדובר באלטרנטיבה שעלותה נמוכה מזו של החלופות האחרות.

בדיקה במספר חברות מגלה כי מחיריהן של מיגוניות בסיסיות נעים בין 26 אלף שקל לכ-50 אלף שקל, בהתאם לגודלן ולחברה המייצרת. חשוב לוודא כי מחיר נקוב כולל כבר מע"מ ואינו מחושב בנפרד. לזאת מתווספת עלות הובלה והתקנה שמשמעותה כבדה: בעוד חלק מהחברות שפנינו אליהן כללו את השינוע וההצבה במחיר, היו מי שאמרו כי מדובר בעלות של כ-5,000 שקל נוספים, בהתאם למרחק. בחברת אלרום, למשל, מיגונית בשטח של 6 מ"ר עולה 47 אלף שקל, כולל מע"מ והובלה.

"עלות ההובלה תלויה למעשה במידת הנגישות", אומר פריפז מ"מיגון לכל". "אם משאית יכולה להגיע למקום הצבת המיגונית, אפשר לחסוך הרבה כסף. במקומות בהם נדרשת הפעלת מנוף - עלות ההצבה יכולה להגיע גם ל-15 אלף שקל".

בקבוצת אלרום מציינים כי ממ"ד נייד סטנדרטי של 9 מ"ר עולה כ-100 אלף שקל, כולל מע"מ והובלה. ממ"מ - מרחב מוגן המיועד למוסדות ששטחו גדול והתקנים שלו שונים - עולה 140 אלף שקל, כולל מע"מ והובלה. "בעוד שהובלת מיגונית עולה אלפי שקלים בודדים, עלות הובלת מע"מ מגיעה גם לכ-30 אלף שקל", מסביר כהן.

כהן: "מאחר שלמיגונית אין תקן, רמת המיגון של המיגונית תלויה במפרט המבוקש ובתקציב. ניתן לבנות מיגונית חזקה ועמידה יותר מממ"ד תקני".

הביקוש זינק במאות אחוזים, והמלאי בהתאם מוגבל. "אין אף חברה שיש לה באמת מיגוניות במלאי כרגע", מעריך פריפז. מיגונית דורשת לפחות שתי יציקות - לפחות משבועיים לא סביר לצפות. כדאי להיות חשדן כלפי חברה שמבטיחה פחות מזה: סביר שאחרי ההזמנה יספרו לכם סיפורים על עיכובים לא צפויים".

בחברת אלרום מדברים על אספקה של מבנים ממוגנים קטנים בטווח זמן של 10 ימים עד שבועיים: "לא ניתן לקצר את משך הייצור והאספקה, משום שהוא נובע בעיקר מהזמן הדרוש לבטון כדי להתייבש. הזמן הממוצע לאספקת מבנים גדולים הוא בסביבות 30 יום", מסביר כהן.

כהן: "כל בנייה, לא משנה אם היא ניידת או נעשית במקום - מצריכה היתר בנייה. הרבה אנשים בונים בלי היתר, ומבקשים את ההיתר בדיעבד. זה לא חוקי, אבל אפשר להבין אותם. אני מניח שהרשויות יקלו עליהם".

כהן: "למדינה יש אינטרס לאפשר לתושבים למגן את בתיהם, והחקיקה מאפשרת גם לבתים שמיצו את כל אחוזי הבנייה שלהם להוסיף ממ"ד בשטח 9 מ"ר נטו".

כהן: "כן, אבל כשדירה בבניין ממוקמת בקומה גבוהה, כדאי שבעל הדירה יגייס את בעלי הדירות בקומות הנמוכות להתקין גם הם ממ"ד. אם הם לא רוצים, הוא עדיין יצטרך לבנות אצלם כמעט ממ"ד שלם בכל דירה - לצורך התמיכה בממ"ד שלו, והעלויות יהיו מאוד כבדות. דיירים בקומה נמוכה יכולים לבנות ממ"ד, ועליהם להקפיד שהוא יהיה מספיק חזק, כדי שבעתיד גם הקומות שמעליו יוכלו להניח עליו ממ"ד".

כאן, מספר פריפז, קיימות שתי שיטות: מקובלות התזת בטון או פלדה, כשיש "יתרונות וחסרונות לכל שיטה". חברת ג.ג, למשל חתומה על פטנט שנקרא חמ"ד (חדר מוגן דירתי) המאפשר להפוך כל חדר בבית לחדר מוגן וזאת תוך שבוע באמצעות לוחות פלדה.

באופן כללי, נע המחיר בין 60 ל-85 אלף שקל לפני מע"מ - תלוי בסוג הגג, בגודל החדר, במספר הפתחים ועוד. יש לקחת בחשבון שמיגון חדר פנימי, מקטין כל צד של החדר ב-8 סנטימטרים בשל עיבוי הקיר. העבודות אמורות להימשך כ-10 ימים.

כהן: "בהחלט. חושבים שהתקנת מזגן פוגמת באטימות, אבל זה לא נכון. בבתים חדשים בדרך-כלל קיים פתח מובנה למזגן מיני מרכזי, אך גם בממ"ד קיים אפשר להתקין מזגן. יש אביזרים מיוחדים שנועדו לאטום את הצנרת של המזגן. אפשר לשים מזגן כיחידה עצמאית בתוך הממ"ד".

כהן: "כן. חלה חובה להתקין מסנני אב"כ בממ"ד. במקרה של אירוע כימי, כשנמצאים בממ"ד אין צורך לחבוש מסיכות גז".

כהן: "אני לא חושב שיש הבדל בין ממ"ד תקני שנבנה במסגרת הבית לבין ממ"ד תקני שמוסיפים לבית, משום שהממ"ד בנוי כיחידה עצמאית עם קירות ממוגנים בהתאם לתקן".

גם עלותו של פתרון המיגון הזול ביותר כבדה למדי, וסביר היה לצפות ממדינת ישראל לצאת לקראת חסרי הברירה שנאלצים להתמגן מכיסם - למשל על-ידי הסרת מרכיב המע"מ, שמסתכם באלפים רבים של שקלים מתוך המחיר הכולל.

כך למשל, בהתקנת מיגונית קטנה (4 מ"ר), שמחירה הכולל בחברת אלרום כ-36 אלף שקל, מרכיב המע"מ עומד על כ-5,000 שקל שמשלם האזרח הפרטי לקופת המדינה. לעומתו, בתי עסק ומוסדות מזדכים על המע"מ.

אולם לא נראה שינוי באופק: לשאילתא שהגשנו הפנו אותנו במשרד האוצר לרשות המסים, וברשות המסים למשרד האוצר - כשכל אחד מהגורמים מכחיש קשר או טיפול בנושא.

רק לפני ימים ספורים דחתה מליאת הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק מס ערך מוסף, המציעה פטור ממס על מתן שירותי בנייה לצורך הוספת מרחב מוגן ומרחב מוגן דירתי, שהגיש ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) וקבוצת חברי כנסת. הצעת החוק מתייחסת אמנם לממ"דים ולא למיגוניות, אולם אם זו נדחתה - קל וחומר שנבחרי הציבור אינם רואים לנגד עיניהם סיוע באמצעי מיגון פשוטים ונגישים יותר.

בדברי ההסבר להצעה נכתב בין השאר: "אין לפגוע באזרח בשל שינוי בתפיסת הגנת העורף, ואין הצדקה שהשלטונות יפיקו תועלת מס מכך שאזרח מקים ממ"ד להגנת משפחתו מכספו הפרטי".

אולם סגן שר האוצר, מיקי לוי, השיב נחרצות כי אין בכוונתה של הממשלה להרחיב את רשימת הפטורים, מחשש ל"פריצת סכר בנושאים אחרים". לדבריו, אי-עמידה על עיקרון של אחידות המס תביא לפריצת השכר ולגל דרישות בנושאים רבים אחרים.

השורה התחתונה הייתה נחרצת: רק 18 חברי כנסת תמכו בהצעה, 35 התנגדו, וארבעה נמנעו.