מה עשו ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה שלכם השנה?

בעוד הלחימה בדרום נמשכת, והדי הרקטות מגיעים למרבית אזורי הארץ, מגלים בימים אלה החוסכים בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות ובביטוחי המנהלים שמנוהלים בשוקי ההון - הפוליסות המשתתפות ברווחים - שהתשואה שנרשמה על שמם במחצית הראשונה של השנה המשיכה את המגמה החיובית מ-2013 ו-2012. בששת החודשים הראשונים של 2014 רשמו קרנות הפנסיה המקיפות החדשות תשואה כוללת נומינלית ברוטו של כ-3.6%, בעוד שהפוליסות המשתתפות ברווחים של חברות הביטוח הציגו בתקופה זו תשואה נומינלית ברוטו של כ-3.7% בממוצע.

מדובר בתשואה דומה לשני אפיקי החיסכון לטווח ארוך האחרים. אתמול פרסמנו כי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות סיכמו את המחצית הראשונה של 2014 עם תשואה ממוצעת של כ-3.5% וכ-3.8%, בהתאמה.

ב-12 החודשים האחרונים, התמונה הניבטת אלינו מקרנות הפנסיה החדשות המקיפות והפוליסות המשתתפות ברווחים טובה אף יותר, והתשואה הממוצעת בתקופה זו היא דו-ספרתית. מאז יולי 2013 ועד סוף יוני השנה רשמו קרנות הפנסיה תשואה כוללת מצטברת של כ-10.9%, בדומה לתשואה שנרשמה על סך ההשקעות, ובנטרול התשואה הדמוגרפית, שבוחנת את איכות ניהול הכיסויים הביטוחיים בקרנות הללו. באותה תקופה רשמו הפוליסות המשתתפות ברווחים שמנוהלות על-ידי חברות הביטוח תשואה נומינלית ברוטו של כ-11.9%.

בשנת 2013 רשמו הפוליסות המשתתפות ברווחים שמנהלות חברות הביטוח תשואה נומינלית ברוטו ממוצעת של 12.4%, בעוד שקרנות הפנסיה החדשות המקיפות הציגו לעמיתים תשואה כוללת ממוצעת של 11.6%, בשקלול התשואה הדמוגרפית.

התשואות האמורות הושגו למרות הריבית הנמוכה מאוד ששוררת זה זמן כאן ובעולם - בדגש על שוקי החוב, וגם הודות לריבית הנמוכה - בדגש על שוקי המניות. אבל, לצד התשואות הגבוהות שנרשמו עד כה, הרי שמצב נמשך של ריביות כה נמוכות עשוי לבשר גם על ניפוח בשווקים, ועל מיצוי ה"בשר" בהם. לכך ניתן להוסיף גם את החשש מהשפעות הלחימה בדרום על הפעילות במשק ועל התקציב הבא, כדי להבין שקיים חשש רב יותר לגבי פוטנציאל התשואות העתידיות שטמון בתיקי החוסכים כיום.

ואולם, נראה כי לפי התפיסה בשוק המוסדי ובשוק ההון "הלחימה זה משהו נקודתי, והשוק כבר חזר לאותו מקום. אז נכון, זה ממלא את חיינו עתה, אבל נראה שמבחינה כלכלית זה ישפיע בעיקר בהמשך על הוצאות המדינה, ואולי גם יביא להעלאות מסים". אבל, לתפיסתו של מנהל השקעות מוסדי שעמו שוחחנו, מה שישפיע יותר על התשואות העתידיות הוא עניין ה"הריביות הנמוכות, שיקשו על השגת תשואה במחצית השנייה של השנה".

בהקשר זה, כפי שמציין יוסי אפרתי, סמנכ"ל ומנהל ההשקעות של הכשרה ביטוח, החשש הגדול יותר נוגע לשוק האג"ח הקונצרני. "אני מודאג מאוד מהשוק הקונצרני בארץ, וחושש ששוק זה הוא בועה שסופה להתפוצץ. הרבה גופים מתעלמים מהסיכון, וחברות בעלות סיכון מגייסות בתל אביב בתשואות נמוכות, כאילו היו החברות היציבות ביותר.

"במשבר הראשון, אפילו הכי קטן, אנו נראה בשוק הקונצרני הפסדי הון משמעותיים, ויחד עם המכירות של קרנות הנאמנות בשוק הקונצרני (קרנות שכיום מגייסות ותורמות לחלק מהעליות בשוק זה) אנו נראה רכבת הרים בכיוון מטה".

לקבוצת הראל שתי קרנות פנסיה - הראל גילעד הגדולה והראל מנוף, הקטנה יותר. שתיהן בולטות לחיוב בדירוג התשואות בשוק הפנסיה. שתי הקרנות מובילות את הדירוגים לקרנות הגדולות ולקרנות הבינוניות - הן מתחילת השנה והן ל-12 החודשים האחרונים.

בדירוגי התשואות לטווחים ארוכים יותר, של שלוש וחמש שנים, הקרנות של הראל עדיין בצמרת: הראל גילעד שנייה מבין הקרנות הגדולות, והראל מנוף מובילה בתחום שלה. את דירוגי התשואות לטווח הארוך של קרנות הפנסיה הגדולות, ששולטות כמעט בכל השוק, מובילה מיטבית-עתודות של כלל ביטוח.

קרנות הפנסיה הקטנות אינן מהוות פקטור של ממש בשוק הפנסיה, והן מתקשות להתרומם ברמת נתח שוק. עם זאת, בדומה למה שקורה בשוק הגמל, הקרן הקטנה של אלטשולר שחם יכולה לפחות להתנחם בכך שהתשואות שהיא מציגה גבוהות למדי, בכל התקופות שבחנו.

בראש דירוג התשואות שהציגו הפוליסות המשתתפות ברווחים של חברות הביטוח עומדת הקבוצה עם התיק הגדול ביותר בתחום זה: מגדל. ב-12 החודשים האחרונים השיגה החברה תשואה נומינלית ברוטו של כ-12.2%, והיא מובילה גם את הדירוג לשלוש ולחמש שנים.

עם זאת, הפער בין חברות הביטוח אינו כה גדול, והתשואה הנמוכה ביותר שהושגה בענף ב-12 החודשים האחרונים עמדה על 11.4% בהכשרה ביטוח. כמו כן, לצד ההצלחה שלה בתשואות הפנסיה, בולטת קבוצת הראל גם בדירוגי התשואות של 2014, והיא מובילה את דירוג התשואות בביטוח במחצית הראשונה של 2014.

איך נראה התיק המוסדי לקראת המחצית השנייה של 2014, ואילו הבדלים קיימים בין אפיקי החיסכון לטווח ארוך? בתיק הפוליסות המשתתפות ברווחים של חברות הביטוח שמים דגש על אג"ח קונצרניות ועל הלוואות, וכן על מניות וקרנות נאמנות, וגם על השקעה ישירה בנדל"ן מניב. מנגד, בקרנות הפנסיה שמים דגש רב יותר על אג"ח ממשלתיות - שהן היחידות שנהנות משיעור גבוה וקבוע של אג"ח מיועדות.

בראייה כוללת עולה כי תיק החיסכון הפנסיוני של הציבור מורכב כיום בעיקר מאפיקים שמושפעים ישירות מהריביות, ושעלולים להציג הפסדי הון עם עליית הריבית. 5.4% מכספי העמיתים והמבוטחים שחוסכים באמצעות קופות הגמל לתגמולים, קרנות הפנסיה החדשות המקיפות והפוליסות המשתתפות ברווחים של חברות הביטוח, חונים במזומן ובפיקדונות. 29.9% מהתיק מושקע באג"ח ממשלתיות, סחירות ולא סחירות, ו-25.6% - כ-147 מיליארד שקל - מופנים לאג"ח קונצרניות סחירות ולא סחירות והלוואות פרטיות.

בשלושת אפיקי החיסכון לטווח ארוך, ללא קרנות ההשתלמות, מנוהלים כיום למעלה מ-573 מיליארד שקל. 31.4% מהתיק מושקע במניות ובקרנות נאמנות. עוד כ-1.9% מושקעים ישירות בנכסי נדל"ן מניבים.

עם זאת, ההחזקה בנדל"ן היא בשונות גבוהה: קופות הגמל כמעט אינן מחזיקות בנכסים מעין אלה, בעוד שבפוליסות המשתתפות ברווחים מדובר על שיעור גבוה בהרבה, שמגיע עד לכ-4%.

כמו כן, למעלה מרבע מהחיסכון לטווח ארוך "החדש" של הציבור (לא כולל קרנות הפנסיה הוותיקות, הפנסיה הצוברת והפוליסות מבטיחות התשואה) מושקע בחו"ל, ו/או בחשיפה למט"ח. נכון לסוף המחצית הראשונה של 2014, כ-26.5% מהנכסים שמנוהלים בקופות הגמל לתגמולים, בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות ופוליסות המשתתפות ברווחים, הופנו אל מעבר לים, ואינם מושקעים בתלות ישירה במתרחש במשק המקומי.

מבחינה כספית מדובר על כ-152 מיליארד שקל שהולכים להשקעות מחוץ לישראל. המספר הזה צפוי להמשיך ולגדול. עם זאת, היציאה לחו"ל אינה דומה בכל אפיקי החיסכון לטווח ארוך. בקופות הגמל מדובר על שיעור של כחמישית מהתיק (כ-20%), בעוד שבקרנות הפנסיה החדשות המקיפות מדובר על כ-28%, ובפוליסות המשתתפות ברווחים מדובר בכ-31% - כמעט שליש מהתיק.