מספר עובדי ההיי-טק בישראל לא צמח באופן משמעותי בשנת 2014 והמעסיקה הגדולה מכולם בענף היא התעשייה האווירית, שבה עובדים 16 אלף אנשי היי-טק. כך עולה מנתונים שנאספו על ידי חטיבת המחקר של אתוסיה, חברת השמה בהיי-טק ובביוטק, אשר ניתחה את שוק הטכנולוגיות העילית בישראל עבור "גלובס".
הענף הבולט ביותר בזירת ההיי-טק הוא תחום התוכנה שבו מועסקים כ-50 אלף עובדים. להערכת אתוסיה, קיים מחסור מובנה של כששת אלפים עובדים, שהולך ומעמיק במהלך השנים. הנתונים של אתוסיה מתייחסים לחודש מאי השנה.
הפעם הקודמת שבה ביצעה אתוסיה ניתוח דומה של כלל השוק, על בסיס נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היתה ב-2010. בשנת 2010 התאושש הענף מהמיתון הגדול ובמהלכה זינק מספר העובדים ב-7% מ-243 עובדים ל-261 אלף.
הפעם ערכו באתוסיה ניתוח באמצעות מערכת ביג דאטה, אשר אמורה לסרוק באופן קבוע תכנים רלוונטיים באינטרנט (מודעות דרושים וכו') ומסיקה מהן מסקנות. הנתונים שנאספו מצביעים כאמור על סטטוס קוו במספר העובדים: ברבעון השלישי של 2013 עמד מספר העובדים בהיי-טק הישראלי על 269 אלף איש (10% מכלל העובדים במשק), מדובר בגידול של כ-3% במשך שלוש שנים.
בניתוח שביצעה אתוסיה בסיום הרבעון הראשון של 2014, לעומת זאת, נמצא גידול של מספר הגיוסים החדשים בהיי-טק ובביוטק - 2% במהלך רבעון אחד. עם זאת, שיעור גיוסים גבוה ברבעון הראשון הוא אופייני, ועשוי לנבוע מפתיחת תקציבים חדשים בתחילת השנה. יש להמתין, אפוא, לנתוני הרבעונים הבאים כדי לקבוע אם מגמה חיובית זו מסמנת שנה של גיוסים גבוהים בהיי-טק הישראלי.
מחסור בתחום התוכנה
בניתוח לפי מספר המועסקים בתפקידים שונים, נמצאים בראש הרשימה שני התפקידים הנחשבים מאז ומתמיד למובילים בענף: החומרה והתוכנה. נכון לחודש מאי 2014, כ-19% מכלל העובדים בענף ההיי-טק הם אנשי תוכנה, ובמספרים: 50,459 עובדים. אנשי החומרה הם כ-11% מכלל העובדים בתחום - 29,149 עובדים. על פי הערכת אתוסיה, קיים בתחום התוכנה מחסור מובנה של אלפי עובדים.
את הזינוק המרשים ביותר במספר המועסקים בתפקיד מסוים רשמו אנשי המכירות והשיווק, ובכלל זה אנשי השיווק אונליין, שמספרם על פי נתוני מאי 2014 הוא 39,771 איש והם מהווים 15% מכלל עובדי ההיי-טק. זאת לעומת פחות מעשרת אלפים עובדים בתחום המכירות והשיווק בשנת 2010.
"הנתון של עלייה במספר אנשי המכירות והשיווק הוא מעניין ומבטיח", אומר אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה, "ייתכן שהוא מצביע על בשלות מסוימת של רבות מחברות ההיי-טק, אשר עברו משלב הפיתוח והייצור לשלב השיווק והמכירות בעולם הגדול". מספר העובדים בתחום הביוטק, המכשור הרפואי והפארמה עומד כיום על 17,441 - כ-6.5% מכלל עובדי ההיי-טק - לעומת 12,500 בשנת 2010.
נתונים מעניינים אחרים נוגעים לוותק של העובדים בתפקידים שונים: התפקיד שבו נמצא האחוז הגבוה ביותר של עובדים ותיקים (מעל תשע שנים) הוא תחום המכירות והשיווק, שבו 19% מן העובדים מוגדרים כוותיקים ובעלי משרות בכירות.
בתפקידי התוכנה, החומרה והביוטק, שיעור בעלי המשרות הבכירות והעובדים הוותיקים עומד על 2% עד 3% בלבד ובאופן טבעי, שיעור המתמחים והעובדים החדשים במשרות אלו הוא הגבוה ביותר בענף: בתחום התוכנה, 1,034 איש הם בעלי משרות בכירות, בעוד ש-26,739 הם עובדים צעירים או מתמחים; בסקטור החומרה רק 874 איש משתייכים לדרגים הבכירים, לעומת 11,951 עובדים חדשים ומתמחים; ובביוטק 398 עובדים מוגדרים כבכירים, כנגד 5,341 מתמחים ועובדים חדשים.
"נתוני הוותק משקפים בצורה ברורה את אופיים של המקצועות האלה," אומר סולומון, "תחום התוכנה נחשב מאז ומתמיד לצעיר ולדינמי יותר, תחום שתחלופת העובדים בו גבוהה יחסית וממוצע הגילים בו נמוך; ואילו תחום הביוטק נחשב תחום צעיר יחסית בנוף ההיי-טק ולכן, בנקודת זמן זו, מספר העובדים המנוסים בו הוא נמוך באופן טבעי".
כאשר מחלקים את חברות ההיי-טק על פי סקטורים, מתגלים עוד כמה נתונים מעניינים, המצביעים על המגמות שמאפיינות את הענף. מספר חברות ההיי-טק בישראל כיום הוא כ-5,900 חברות, לעומת כ-3,600 חברות ב-2010 - גידול מרשים מאוד של 63%. אמנם, גידול זה אינו מתבטא בסך מספרם של העובדים בתחום ההיי-טק, שכאמור נותר יציב, ואף על פי כן הוא מרשים.
זינוק בתחום הביוטק
לחלק נכבד מהגידול במספר החברות אחראי תחום הביוטק. מאז 2010 רשמו חברות הביוטק זינוק אדיר: אם ב-2010 פעלו בישראל 135 חברות ביוטק בלבד (4% מכלל חברות ההיי-טק באותה שנה), הרי שהיום, נכון לאמצע שנת 2014, ישנן 1,603 חברות ביוטק וקלינטק פעילות - 27% מכלל חברות ההיי-טק הישראליות.
הבכורה בענף שייכת כיום לחברות התוכנה, המהוות 23% מכלל החברות בהיי-טק הישראלי, לעומת חברות התקשורת, שירדו משיעור של 21% מכלל החברות בענף ב-2010 ל-14% בלבד כיום. נתונים אלו מבטאים היטב את צמיחת סקטור התוכנה והאינטרנט בשנים האחרונות על חשבון תחומי החומרה והתקשורת, שאיבדו מכוחם בשנים האחרונות כתוצאה מהיעדר חדשנות, עלויות ציוד גבוהות ומורכבו*ת תהליך הייצור.
למגמה זו מתווספת "קדחת המובייל" של השנים האחרונות, אשר הביאה לזינוק של 40% בביקוש למפתחי מובייל ואינטרנט בשנת 2013, ודחפה עוד ועוד חברות סטארט-אפ לצמוח ולהתקדם. לעומת סקטור התוכנה והאינטרנט מרובה החברות, המתחדש והמגוון, שוק החומרה הישראלי הפך לפחות ופחות רווחי בהדרגה, ונשלט כיום בעיקר בידי חברות ענק בינלאומיות, כגון אינטל וקוואלקום.
ככלל, ניתן לראות כי התפלגות החברות לפי סקטורים מאוזנת יותר בשנת 2014. בשנת 2010, חברות האינטרנט והתוכנה לבדן היוו מעל 60% מכלל חברות ההיי-טק בישראל (2,060 חברות). השנה הן מהוות יחד רק 52% מכלל החברות, 3,082 חברות בסך הכול.
ומה קורה ברשימת עשר החברות הגדולות בענף ההיי-טק הישראלי? גם כאן כמעט אין הפתעות: ממש כמו ב-2010, גם בשנת 2014 המעסיקות המובילות מגיעות מתחום התעשיות הביטחוניות - התעשייה האווירית ואלביט מערכות. בתעשייה האווירית, שנחשבת מזה שנים לחברה הגדולה ביותר בהיי-טק הישראלי, מועסקים כיום כ-16,200 עובדים; אלביט, השנייה בדירוג, שמרה על גודלה לאורך שנים אלו והיא מעסיקה גם היום כעשרת אלפים עובדים גם ותע"ש נמצאת גם היא ברשימת עשר הגדולות, עם כ-3,500 עובדים בכמה מפעלים. אינטל מעסיקה כיום כ-9,000 עובדים; רפאל - 6,000 עובדים; HP - 5,000; אמדוקס מעסיקה 4,000 עובדים.
באופן טבעי, לא כל החברות הגדולות בשוק הישראלי הגדילו את מצבת העובדים שלהן. IBM הפחיתה את מספר עובדיה בישראל מ-2,000 בשנת 2010 ל-1,300 איש כיום, באמדוקס עובדים כיום 4,000 איש, לעומת 5,000 בשנת 2010. את הירידה הדרמטית ביותר בהשוואה ל-2010 רשמה חברת ECI, אשר העסיקה בזמנו 2,600 עובדים (ו-3,000 איש ב-2007), וכיום מעסיקה בישראל 1,000 עובדים בלבד.