גל הרשקוביץ / לשעבר הממונה על אגף התקציבים באוצר
"ההשפעה תהיה מוגבלת, אך ההחלטה מוצדקת"
"החלטת בנק ישראל אתמול (ב') הביאה את הריבית לרמה שהייתה בעיצומו של המשבר הכלכלי ב-2009. אז, ההאטה בקצב הצמיחה והגלישה למיתון נבעו מהמשבר הכלכלי העולמי, שהיה אירוע משמעותי חיצוני וזמני. מבצע 'עופרת יצוקה' הכביד גם הוא בטווח הקצר. לכן הפחתת הריבית אז לרמה של 0.5% הייתה חלק ממדיניות א-מחזורית שתמכה בייצוא שצנח בחדות, ביצרנים ובהשקעות במקביל להרחבה זמנית של הגירעון בצד התקציבי עד לרמה של 5.4% ללא ייקור במחירי הריבית של הממשלה. לאחר היציאה מהמשבר חזר המשק בשנת 2010 לשיעורי צמיחה גבוהים שצמצמו את הגירעון והבנק העלה בהדרגתיות את הריבית לרמה של כ-3%. באופן דומה גם המשבר הכלכלי העולמי השני הביא להפחתת הריבית, מסוף 2011.
"לעומת זאת, ההאטה בצמיחה כיום אינה נובעת מאירועים חיצוניים זמניים אלא משינויים דמוגרפיים שמשמעותם בקיטון משמעותי בגידול של קבוצת גילאי העבודה והרכבה, פריון נמוך כתוצאה מריכוזיות המשק, סקטור ציבורי לא אפקטיבי, ביורוקרטיה ורגולציה מכבידה ואי-שוויון. לכן הגירעון הוא מבני ואינו נובע ממחזורי עסקים שליליים או חיוביים. במצב זה, אם המשק ייקלע למשבר או יחל תהליך של העלאת ריבית בעולם, יצומצמו אפשרויות התמיכה בפעילות המשק על ידי הפחתת ריבית ומדיניות פיסקלית מרחיבה. גם ההשלכה על שוק הדיור תהיה מוגבלת בשל המגבלות שהוטלו על נוטלי המשכנתאות (בעיקר בריביות קצרות) ביחס לחלקו של הייצוא ותרומתו לתוצר - הפתרון המבני האמיתי הוא הרחבה של היצע הדירות על ידי שינויים מבניים לטיפול בריכוזיות וניגודי העניינים בשרשרת הייצור.
"ובכל זאת, סביבת האינפלציה שנמוכה מהגבול התחתון, הפחתת הריבית בגוש האירו שעלולה לחזק עוד יותר את השקל ולהכביד על הייצוא, והחשש מהאטה, גם אם קצרת טווח, כתוצאה מהשלכות מבצע 'צוק איתן', מצדיקות את ההחלטה על הפחתת הריבית".
אלכס ז'בז'ינסקי / כלכלן ראשי במיטב-דש
"הכדורים של בנק ישראל לא כל כך פגעו במטרה"
"השיקול העיקרי בהחלטת הריבית הייתה המבצע בעזה. עם אותם נתונים אבל בלי המלחמה, בנק ישראל היה ממתין, כי לא חלו שינויים משמעותיים בנתונים לעומת החודש הקודם. הבעיה היא שבנק ישראל ירה את הכדור האחרון או אולי אחד לפני האחרון שהיה ברשותו מבחינת האפשרות להורדות ריבית נוספות. בעיה נוספת היא שהכדורים לא כל כך פגעו במטרה. למרות הורדות הריבית שביצע בשנה האחרונה, השקל המשיך להתחזק, האינפלציה המשיכה לרדת והפעילות הכלכלית במשק המשיכה להיחלש. אם המומנטום לא ישתנה, ובינתיים אין סימנים רבים שהדברים עומדים להשתנות, נשאלת השאלה מה יהיה הצעד הבא של בנק ישראל.
"אף שבעבר הבנק נמנע מלהוריד את הריבית מתחת לרמה של 0.5%, בטענה שריבית נמוכה מזו אינה גורמת להורדה מקבילה של הריבית הבנקאית לציבור, הפעם יש סיכוי גבוה שהריבית תשבור שיא ותרד לרמה נמוכה של 0.25%. אבל אפילו ירידה כזאת לא תביא למפנה בשער החליפין של השקל, כי הסיבות לעוצמתו לא כל כך קשורות לפערי הריביות בין ישראל למדינות אחרות. מנגד, ניפוח המחירים בשוק הנדל"ן ובשוק האג"ח עלולים אפילו להתחזק ולהגביר את הסיכון הפיננסי במשק.
"ייתכן שבהודעת הריבית האחרונה קיבלנו רמז למהלך משמעותי שמתכנן בנק ישראל בשוק המט"ח. לראשונה זה זמן רב הוא עשה מה שנקרא 'התערבות מילולית' בשוק זה כאשר אמר ששקל חזק פוגע בצמיחה. התערבויות מסוג זה נהוגות ע"י בנקים מרכזיים בעולם ולעתים הן גם מועילות, כיוון שהמשקיעים צופים שאחרי אזהרה במלים תבוא פעולה ממשית. בינתיים, האזהרה של בנק ישראל לא השפיעה כלל על השקל. המשקיעים רואים שנשק הריבית כמעט אזל, התערבויות במסחר במט"ח שמבצע מדי פעם הבנק כבר לא מועילות ולכן הם לא לוקחים ברצינות את האזהרות של בנק ישראל. ייתכן שהפעם עליהם להתייחס יותר ברצינות לדברים.
"מלבד הורדה נוספת של הריבית, בנק ישראל יכול להגדיל באופן משמעותי את התערבותו בשוק המט"ח או אף לקבוע 'רצפה' לשער החליפין. לאור הנסיבות - האטה שמאיימת להחריף בעקבות המלחמה - הסיכויים לצעד כזה גדל".
פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי / לשעבר מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל
"האתגר של לפיד - לא לפגוע בהקצאות לבריאות ולטיפול בעוני"
"האינדיקטורים שנוספו לאחרונה מצביעים על התמתנות בסביבה האינפלציונית על רקע ההאטה בצמיחה, הבאה לידי ביטוי בנתוני ייצוא הסחורות בחודשים האחרונים.
"בנתוני החשבונאות הלאומית ניכרת האטה בהשקעה בדיור, לאחר תקופה ארוכה של גאות בשוק זה. עוד לפני הלחימה ועל פי נתוני הרביע הראשון, חלה התמתנות מסוימת בצריכה הפרטית.
"על פי חישוב שאנו עורכים בימים אלה במכון ון ליר, ובהנחה שהלחימה תיפסק בקרוב, השפעת המבצע בעזה על התוצר עלולה להסתכם בכחצי אחוז תוצר, והיא מתבטאת בעיקר בתעשייה באזור הדרום ובענף המסחר והשירותים באזורים שונים בארץ. הפגיעה החזקה יותר היא בערים וביישובים בדרום.
"הירידה בתיירות צפויה לפגוע בתוצר גם בחודשים הקרובים בגלל ביטולי נסיעות לתקופת הקיץ. בענף תעשייה, לעומת זאת, צפוי פיצוי מסוים בחודשים הבאים, עקב ייצור מוגבר במפעלים לצורך עמידה בהזמנות.
"מבחינת התקציב, הגירעון היה עד כה נמוך מהיעד, אך הלחימה בדרום תגרום לעלייה בגלל העברה צפויה של משאבים למערכת הביטחון ב-2014 והעמסה של כחצי מיליארד שקל על התקציב לצורך פיצויים ישירים ועקיפים.
"שיקולים אלה, לצד הייסוף המתמשך בשער החליפין, תומכים בהחלטת ההורדה של הריבית בנסיבות הקיימות - ההורדה תמתן את לחצי הייסוף והיא תמתן את הכניסה של תנועות ההון פנימה (לפי תקדימי העבר לא מושפעות בהכרח מהלחימה), הלוחצים לכיוון הייסוף. מאחר שהורדת הריבית צפויה להיות זמנית עקב ההתאוששות הצפויה בכלכלה העולמית ב-2015 ובמשק הישראלי לאחר הלחימה, חשוב בהמשך שכלי זה ייתמך במדיניות מתואמת בין האוצר, משרד הכלכלה ובנק ישראל - מדיניות אשר תשלים את מדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל, שנועדה למתן את לחצי הייסוף כתוצאה מתגליות הגז.
"מדיניות מתואמת זו תידרש על רקע הסיכונים להמשך עליית מחירי הדיור אם תמומש התוכנית לפטור ממע"מ לרכישת דירות חדשות. לשר האוצר יש אתגר משמעותי מאוד: אסור שהעלייה בגירעון בעקבות הלחימה ותוכנית הפטור ממע"מ יפגעו בהקצאת הכספים לתחומי הבריאות והעוני על פי המתווים של ועדות גרמן ואלאלוף".
אורי גרינפלד / כלכלן ראשי בפסגות
"אין הרבה הבדל בין ריבית של 0.75% לריבית של0.5%"
"לא חייבים להיות מומחים בכלכלה כדי להבין כיצד הפחתת הריבית תומכת במשק ומייצרת לחצים אינפלציוניים. ריבית נמוכה יותר מפחיתה את האטרקטיביות של החסכונות ומעודדת משקי בית לצרוך. באותו זמן עלות האשראי יורדת ומגדילה את הכדאיות להשקיע או לקנות דירה.
"עם זאת, גם לא צריך דוקטורט בכלכלה כדי להבין שמבחינת המנגנונים המתוארים לעיל אין הבדל גדול בין ריבית של 0.75% לריבית של 0.5%. הריבית על הפיקדון בבנק שאפה לאפס גם לפני שבוע וגם לפני חודשיים, אך ההאטה בצריכה הפרטית רק הולכת ומחמירה. על אותו משקל, מי שלא לקח משכנתה או הלוואה לפני שבוע כנראה גם לא ייקח כזאת כיום. מעבר לכך, חלק נכבד מהירידה באינפלציה ובציפיות האינפלציוניות נובע משינויים מבניים במשק ואצל הצרכן הפרטי.
"כך, לדוגמה, רפורמה בטלוויזיה הרב-ערוצית תוביל כנראה לירידת מחירים בלי קשר לרמת הביקוש כמו שטרנד הרכישות באינטרנט יחייב את הקמעונאים המקומיים להוריד מחירים. לכן, נראה שהפחתת הריבית אמש, שנבעה בעיקר מהירידה בציפיות האינפלציוניות, לא צפויה להוביל לשינוי של ממש במגמות הכלכליות במשק".
הריבית בשפל של 5 שנים: למה השוק אדיש?
אדריאן פילוט
29.7.2014 / 16:01