קניות תחת אש: דווקא במרכז צמצמו היקף הקניות

על הנזק שגורם המצב הביטחוני למחזור עסקים נורמלי - אין עוררין. ברור לכל שימות מלחמה, מטבעם, אינם מעודדים חיי מסחר פעילים בהיקף הרגיל והמוכר, קל וחומר כשהם "נוחתים" ללא הזמנה באחת מעונות השופינג הפוריות יותר בלוח השנה המסחרי.

אולם השפעתו הניכרת ביותר של מבצע "צוק איתן" על הרגלי הצריכה - טוען סקר מכון המחקר TRI שנערך עבור "גלובס", היא קודם כל על תושבי המרכז והשרון, אלה החרדים יותר ומורגלים פחות באזעקות ומצבי חירום - ופחות על תושבי הדרום למודי המצוקה.

בצד זה ניכרת השפעה משמעותית ביותר על תדירות הבילויים של כלל האוכלוסייה: זו צנחה פלאים עם תחילת המבצע, ללא קשר כמעט לרמת הסכנה המורגשת בפועל. קרוב לשני שלישים מהאוכלוסייה הפחיתו את תדירות הבילויים שלהם בתקופת "צוק איתן".

הדבר בולט יחסית בקבוצת גיל 19-30 ובקרב נשים, וככלל - מעיד יותר מכל הן על תחושת החירום על כללית ועל מצב-הרוח הלאומי.

הסקר האינטרנטי נערך השבוע בקרב מדגם כלל-ארצי מייצג של 502 נדגמים בגילאי 19 ומעלה, ובו ניסינו לזהות עד כמה באמת, ובאיזה אופן, שינה הצרכן את הרגלי הקנייה שלו על רקע האקטואליה הבעייתית.

לא מפתיע לגלות כי התחום שבו העידו מרבית הנשאלים כי מבצע "צוק איתן" לא הביא אותם לשנות מהותית את הרגליהם הוא הקניות בסופר: כאן, בתחום שבו אי-אפשר להימלט מהצטיידות אחת לכמה זמן, מעידים 71% מהנשאלים כי לא חל הבדל בהיקף הקניות. 23% מעידים כי הם קונים פחות, ו-6%, אולי מתוך רצון להיערך לבאות, קונים דווקא יותר.

מבט מעמיק בנתונים הדמוגרפיים יגלה כי תושבי הדרום קונים בסופר פחות במהלך המבצע מאשר בתקופות רגילות. אולם מה קורה בתחום אלמנטרי פחות, כמו ענף האופנה? כמחצית מהאוכלוסייה לא שינתה את הרגליה, ואצל מחציתה חלה ירידה בכמות קניות האופנה לעומת תקופה רגילה.

הירידה בקניית מוצרי אופנה שכיחה יותר, כאמור, אצל תושבי המרכז לעומת אזורים אחרים - ובאופן יחסי הקטנת כמות קניות האופנה בולטת יותר בקרב נשים.

"צריך להפריד את ההשפעה לקטגוריות ולאזור גיאוגרפי", אומר ניר שמול, מנכ"ל שניר, חברה לשיווק מרכזים מסחריים וקניונים. "בעוד הצפון כמעט לא הושפע מהמבצע, במרכז ובדרום ניכר הבדל משמעותי. בימים הראשונים חלה ירידה דרמטית בעיקר באזור המרכז: 25%-30% במרבית הקטגוריות, למעט מזון ופארם. מזון אנשים קנו אפילו יותר - בקניות מרוכזות, כדי לצאת פחות מהבית. בדרום הירידה הייתה מתונה יותר בשלב הזה, 10%-15% בהיקף הקניות, ואחרי כמה ימים חל איזון בין דרום ומרכז עם ירידה של 15-25% באופנה, בהלבשה, בהנעלה ובחשמל".

לצד זה, הוא מאשר, "חלה גם עלייה מעניינת של קניות באינטרנט - גם בתחום המזון". על עלייה כזו דווח ב"גלובס" כבר בימים הראשונים למבצע - באתרי מכירות רבים דיווחו על זינוק של עשרות אחוזים בהיקף המסחר.

מנגד, יש מבין סניפי רשתות האופנה בדרום שמדווחים דווקא על הכנסות יפות בימים האחרונים. "אחרי תקופה לא טובה יש גם עניין של התנהגות מפצה", מסביר שמול, "אנשים מחפשים להוציא כסף בשביל התחושה הטובה, גם על עצמם וגם עבור הילדים שמפסידים פעילות".

משתתפי הסקר נשאלו עוד באשר למקום הקנייה המועדף עליהם בתקופה הנוכחית: האם מדובר באותם מקומות בהם הן נערכות תמיד? האם שיקולים ביטחוניים כאלה ואחרים מכוונים אותם למקום אחר?

ככלל, ניתן לומר כי אין שינוי גורף בהעדפה למקום הקנייה. רוב האוכלוסייה (72%) ממשיכה לקנות באותם מקומות בהם היא רגילה לקנות בדרך-כלל. חמישית מהנשאלים (20%) ציינו העדפה למרכזי קניות בעלי מרחב מוגן, ו-8% ציינו כי הם מעדיפים להעביר את רכישותיהם לזירה המקוונת ולהזמין דברים באינטרנט.

גם כאן, תושבי אזור המרכז והשרון מעדיפים יותר מאחרים בתקופה זו קניונים ומרכזי קניות עם מרחב מוגן. ניתן לשער שהסיבה היא אותה סיבה - הם פחות רגילים לאיומים ביטחוניים באזור מגוריהם.

חי גאליס, סמנכ"ל ניהול ותפעול ביג מרכזי קניות, מספר כי "בסנטרים, שבהם יש כ-25% חנויות אופנה ויותר סופרמרקטים וחנויות שצריך גם כשלא מבלים כמו פארם וחנויות לבית - הפגיעה קלה הרבה יותר. הקניונים נפגעים משמעותית יותר, כי שם מדובר יותר בבילוי ואופנה, ולעסקים העלויות גבוהות פי כמה. גם אופי הקנייה של אנשים השתנה לגמרי - גם בסופרמרקט יותר מפוקסים, יודעים מה צריכים וחוזרים הביתה. מסעדות ובתי-קפה אכן נפגעו קשות".

הפגיעה בהיקף הבילוי, הוא מאשר, משקפת שונות גדולה בין דרום לצפון - שם ההשפעה היא "רק של מצב-רוח" ולא של תחושת הביטחון האישי. כך או כך, הישראלים שיוצאים בכל זאת ממהרים לרוב לשוב הביתה בשעות הערב.

ובכל זאת, הנפגעים העיקריים הם אותם עסקים בדרום מחזורי המכירות שלהם ניזוקו קשות - חלקם בסכנה קיומית של ממש.

לא מעט התגייסות יש בזמן האחרון לטובת עסקים כאלה: כך, למשל, יתקיימו במהלך סוף השבוע הקרוב ירידי מכירה מרוכזים לעסקים מהדרום באולם דאקה בתל-אביב (1.8), בהאנגר 11 (31.7-1.8), בנמל יפו (1.8), בקניון דרורים שבשרון (30.7), בבית חשמונאי (31.7), במרכז ONE דיזיין בראשון-לציון (30-13.7), בכמה נקודות בירושלים (1.8) ועוד.

גם המשרד לפיתוח הנגב והגליל, באמצעות הרשות לפיתוח הנגב, פועלים בשבועות האחרונים לעידוד הקנייה מהעסקים בדרום, ומציעים למשרדי ממשלה וחברות גדולות מרחבי הארץ לרכוש מתנות לעובדים ומתנות חג מעסקים בנגב או לחבר בין עסקים נפגעים למוסדות הנזקקים לשירותיהם. קמפיין תקשורתי תואם (בכיכובו של הג'ודוקא אריק זאבי) מנסה לעודד רכישה כחול-לבן, בדגש על הדרום.

בפועל, נכון למועד עריכת הסקר בתחילת השבוע, העידו פחות מחמישית מהנשאלים (19%) כי הם משתדלים לקנות יותר מוצרים מתוצרת דרום הארץ בתקופה זו. עם זאת, כמחצית האוכלוסייה (52%) מצהירה כי הייתה עושה כך לו הייתה לה גישה למוצרים תוצרת הדרום; הדבר בולט יחסית יותר באזור ירושלים ובאזור המרכז.