ימים מאתגרים עוברים על דנה עזריאלי, יושבת-הראש הרשמית זה כשבוע וחצי של אחת האימפריות הכלכליות הגדולות בישראל, קבוצת עזריאלי. בנוסף לאבל הכבד על מות אביה, דוד עזריאלי, שהיה גם החונך והבוס שלה ב-15 השנים האחרונות, היא ניצבת פתאום באור הזרקורים, לאחר שנים תחת צלו הענק. גם היא יודעת שעולה השאלה, איך תמלא את מקומו של היזם הדומיננטי והמוחצן, שבנה את הונו ואת עוצמתו באצבעות ובציפורניים, או, במילים אחרות, האם יש לה את זה והאם היא בכלל רוצה, כפי שתוהה מכר שלה, "אני לא בטוח שיש לה אספירציה להנהיג את הקבוצה, אחרי חיים שקטים יחסית". אחרים בסביבתה סבורים שהיא פשוט המתינה בסבלנות. ישבה בצד, למדה, השתתפה בניהול, הובילה מהלכים מאחורי הקלעים וחיכתה לתורה, שמגיע עכשיו.
היא מגיעה לתפקיד עם הרבה ידע מקצועי ועם ניסיון נצבר, ועל כך אין עוררין. אך האם יש בה גם מהניצוץ היזמי שהיה באביה? את אותו הרעב שנדיר כל-כך למצוא בבני דור שני, שירצו או לא, גדלו בילדות מגוננת ומפנקת. מי שמשוכנע שהתשובה חיובית הוא עו"ד דוד חודק, שמשרדו מלווה את קבוצת עזריאלי שנים רבות, ושמזהה בדנה עזריאלי "איזה חוסר שקט יזמי ואנרגיות", שמחכות להתפרץ עם נטילת שרביט ההובלה.
מקורב אחר לקבוצה מבטל גם הוא מכול וכול את האפשרות שתהיה פסיבית. "אני חווה אותה כיו"ר משהו כמו שבוע", הוא אומר, "וברור שפסיבית היא לא הולכת להיות. היא יו"ר ובעלים (בעצמה וכנציגת בעלי המניות האחרים מהמשפחה) מאוד אקטיבית, כל דבר מדווח לה. לדעתי היא הולכת לשכפל את מתודת העבודה של אביה, שהיה מעורב בכל בורג, אלא שבניגוד אליו, שישב מחצית מהשנה בקנדה וניהל את העסק יום יום בשיחות ועידה ארוכות ומפורטות, היא תעשה את זה מכאן, ותגיע כל יום למשרד".
"התפקיד לא נפל עליה משמיים והיא מוכנה לו", סבורה פרופ' יולי תמיר, נשיאת שנקר וחברה קרובה, שטוענת כי היא מבחינה בשינוי שחל בה בעקבות מות אביה. "ראיתי אותה אפילו בשבעה ובלוויה מציבה את עצמה בעמדה של מנהיגות. היא דיברה אחרת, והדרך שבה דיברה יצרה רצף מאוד יפה בין הנוכחות של אבא שלה לנוכחות שלה".
"יכול להיות שנופתע לטובה"
בסביבתה הקרובה של דנה עזריאלי משוכנעים שהיא בתפקיד על מנת להישאר, ושהיא "רוצה המשכיות ויציבות", כפי אומר מקורב לקבוצה. "היא לא בן-אדם שבא להזיז ולשים אנשים שלה. מאוד הרגיז אותה שהתחילו להופיע כתבות שניסו לתאר כוורת חדשה סביבה ולומר שהנה הולכים להיות שינויים". אולם כפועל יוצא של הפרופיל הנמוך מאוד שעליו שמרה, גם לאחר 15 שנים בעסקי המשפחה לרבות עשר כאן בישראל, אפילו במיליה שלה - הנדל"ן ובעיקר הנדל"ן המניב, רבים מודים שמעולם לא פגשו בה וכתוצאה מכך קשה להעריך לאן פניה.
"אני לא יודע מה הייתה כוונת המשורר כשדובר על זה שמכינים את דנה לקראת הרגע הזה", אומר גורם בכיר בענף, "אבל בסופו של דבר, היא לא נדל"ניסטית, לא מבינה נדל"ן ולא חיה אותו. ניסו להקיף אותה במעטפת מקצועית (סגן היו"ר הוותיק מנחם עינן, המנכ"ל של הקבוצה יובל ברונשטיין ומנכ"ל הקניונים ארנון תורן) שתגשר על החוסר הזה. אחת הסיבות שנפרדו מפאר נדיר, המנכ"ל הקודם של הקניונים, הייתה שהוא כוחני וחששו שלא תוכל להתמודד איתו. הקיפו אותה באנשים נוחים ולא כוחניים, שיהיה לה קל להסתדר איתם".
גורמים בענף אף מגדילים לעשות ומעריכים, אולי מתוך משאלת לב, כי בעוד שנתיים-שלוש, "כאשר הלהבות ירדו והאמוציות למפעל החיים של האב יהיו פחות חזקות", המשפחה תחליט למכור את העסק. יש לזכור כי לאחר חלוקת המניות שביצע ב-2010 עזריאלי לילדיו, 60% שהתחלקו שווה בשווה בין ארבעתם, יש לחברה כמה בעלים שיושבים בקנדה ו"אולי ירצו להיפגש עם כסף, או שיחששו שמרבית ההון המשפחתי מושקע בארץ המזרח תיכונית עם המצב הביטחוני הלא קל".
בסביבתה של דנה עזריאלי מתקוממים ומסבירים שהדבר כלל אינו אפשרי: "בידיים שלה הופקדה משמורת שהיא מבינה את כובדה. זו קבוצה ציבורית שנושאת מותג וערך משמעותי. היא באה להישאר, נקודה. העסק הזה הוא לתמיד. צריך גם לזכור שחלק גדול מהמניות (כמעט 20%) מוחזקות על-ידי קרנות הצדקה של עזריאלי - כמעט כל המניות שדוד החזיק אישית עברו לקרנות - ויש סימביוזה בין התרומה לקהילה, העסקים והמשפחה. זה לא דבר שעושים עליו אקזיט".
"דנה מביאה איתה יכולות יזמיות יוצאות דופן, יחד עם היכולות של הקשבה ולמידה של שנים בתחום הנדל"ן המניב", סבור פיני כהן, יו"ר קרן התשתיות נוי ובעבר מנכ"ל קבוצת אפריקה ישראל, שהכיר את דנה עזריאלי לפני שנים מספר והתיידד עמה. "אין לי ספק שהיא תדע להמשיך להצעיד את החברה המובילה במשק לעוד שנים רבות של התפתחות והצלחה. היא מגיעה לתפקיד יו"ר קבוצת עזריאלי בבשלות המתאימה, עם היכולות וההבנה כיצד להוביל את הקבוצה להמשיך להשקיע בפרויקטים רחבי ההיקף של עזריאלי בישראל".
ובכיר בקבוצת עזריאלי מרגיע כי מהיכרותו עמה מדובר ב"בחורה חכמה שיודעת מה היא רוצה, בעלת הבנה לא רעה כלל בנושא המסחר והכספים. לפעמים בנים ובנות מוכשרים מגלים את הכישרון שלהם כשהאבות מפסיקים להיות דומיננטיים. יכול להיות שנופתע לטובה".
"לא עשתה קיצורי דרך"
דנה, 47, היא בת הזקונים של דוד וסטפני עזריאלי, וכנראה גם הייתה הקרובה ביותר לאביה. היא זו אשר כתבה עבורו את הביוגרפיה שלו על שנותיו בזמן השואה עד שנת 1950, כאשר חלק מתהליך כתיבת הספר היה מסע משותף שלה, של אחותה נעמי ושל אביהן, למקומות שהיו אבני ציון בדרכו אז.
בהקדמה האישית שצירפה לספר כתבה בין השאר "מאחר שהוא ידוע בקשיחותו ובחריפותו בתחום העסקים, מפתיע להיווכח באידיאליזם של ימי נערותו, שבהם הרבה לעסוק בנושאים של 'צדק חברתי'". לאחר מכן היא מוסיפה כי מי שמכיר את הפילנתרופיה המרובה של המשפחה יופתע פחות.
המיקום שלה בהיררכיה המשפחתית, אומרים מקורבים, אפשר לה לקבל את מרותו ללא מרדנות של בכורים. שאר הילדים אינם מעורבים בעסק. רפי הבכור סובל מבעיות מולדות, הבת שרון היא זמרת אופרה, ואילו הבת נעמי היא דוקטור לכלכלה היסטורית ומדעי החברה ומנהלת את אחת הקרנות המשפחתיות.
דנה עזריאלי למדה משפטים, ניהלה תקופה מסוימת את עסקיו של אביה בארצות הברית, ולפני כעשר שנים עלתה לארץ. כדי לקבל רישיון עריכת דין ישראלי הייתה צריכה להתמחות גם כאן, ועשתה זאת במשרד גורניצקי, בניהולו של עו"ד פיני רובין, שמעיד כי הוא זוכר "בחורה רצינית מאוד ויסודית מאוד. את העבודה שלה עשתה בשיא הרצינות וההקפדה, לא עשתה קיצורי דרך. היה מאוד מהנה לראות את השקט שבו היא עובדת. לא היית רואה אותה, למשל, יושבת ומקשקשת בפינת הקפה. היא הייתה מכינה לעצמה קפה ולוקחת אותו לחדר לעבוד. למרות שהיא מגיעה מבית מאוד עשיר, לא הרגישו את זה בהתנהלותה. אם אני זוכר נכון, רצינו שתישאר אצלנו כעורכת דין, אבל היא ראתה את עצמה במקומות אחרים. אבל שמרנו על קשר מצוין".
בגורניצקי פגשה מתמחה אחר, עו"ד זוהר לנדה, כיום ממשרד ברנע ושו"ת. השניים הפכו ידידים קרובים המשוחחים זה עם זה בטלפון פעמיים-שלוש ביום. לנדה הוא גם חבר במועצת המנהלים של העמותה הפילנתרופית בודו למען השלום, המשתמשת באמנויות לחימה כדי לקרב נערים ונערות מרקעים שונים שהקים בעלה של עזריאלי, דני חכים - אוסטרלי במקור, אמן קרטה שעל-פי דף העמותה זכה פעמיים במדליית כסף בינלאומית בתחומו. הקרן נתמכת כמובן, בין השאר, בידי קרן עזריאלי.
בני הזוג מתגוררים בהרצליה פיתוח וקרובים לערכים יהודיים, לא במובן של שמירת מצוות אלא בקיום שבת משפחתית ובחינוך שתי הבנות בבתי ספר המקנים ערכים כאלה. "היא מגדלת ילדות מאוד ישראליות", אומרת יולי תמיר. "מאוד חשוב לה שהן לא יהיו כאלה ילדות מבודדות המגיעות מעילית מבודדת. גם היא עצמה השתלבה מאוד יפה בחברה הישראלית, וזה לא פשוט לעשות עלייה בגיל מבוגר".
"שאלה והייתה מעורבת"
לקבוצת עזריאלי הצטרפה דנה כסגנית נשיא, עוד כשהייתה חברה פרטית ולא ציבורית. לפני כשנתיים מונתה לסגנית היו"ר, לצד סגן היו"ר הוותיק זה למעלה מ-20 שנה מנחם עינן. מקורב לה מתאר את סביבת העבודה: חדרו של עינן נמצא בתווך, בין החדר שהיה של דוד עזריאלי לבין חדרה של דנה, וחדרו של עינן הפך למעין מטבחון שבו מתבשלות ההחלטות בחברה וגם אוכלים בו לפעמים צהריים, עם המנכ"ל יובל בורנשטיין.
בענף יודעים לספר שקיים מתח בינה לבין עינן, ויש המעריכים כי לא יחלוף זמן רב והוא יעזוב. "הוא היה מספר 2 בחברה במשך 20 שנה, והיא הגיעה לחברה כמעין ילדה שרוצה לבנות את מעמדה. זה כמו הכלב שהגיע כגור ללהקת זאבים, והזאבים הזקנים אומרים לו, מכירים אותך מאז שהיית קטן, אתה לא יכול לספר לנו שאתה זאב".
"גם אם היה מתח", אומר מקורב לדנה עזריאלי, "זה היה מתח בריא בין מישהי שכבר רוצה לקחת את המושכות ובין מי שאומר לאט-לאט. מנחם לא צפוי ללכת, ההפך, היא מתייעצת איתו. אבל הוא יוריד הילוך. הוא לא יגיע ל-12 שעות עבודה ביממה. הוא כבר לא צעיר (בן 76) וירצה לעשות דברים נוספים". לראיה, אומרים מקורבי הקבוצה שעינן דחף למינויה של עזריאלי ליו"ר ואף הצביע בעד המינוי, שהתקבל פה אחד.
"היא מתאימה להוביל את הקבוצה, אחרת לא הייתי מצביע בעד מינויה", מסביר הדירקטור יוסי צ'חנובר. "הגישה העסקית שלה די דומה לגישתו של אביה, היא בחורה מאוד נעימה וכבר ניהלה ישיבה אחת שלא הייתה פשוטה, ועשתה את זה יפה".
לאחר עשר שנים בקבוצה, קשה להצביע על יוזמה או על מהלך שדנה עזריאלי חתומה עליו בתוך הקבוצה, והשאלה עד כמה היא מעורבת חייבת להישאל. ידידה עו"ד לנדה טוען כי היא הייתה "חלק מרכזי בתהליך קבלת ההחלטות בעשר השנים האחרונות והייתה שותפה מלאה בהחלטה להנפיק את הקבוצה", ב-2010. אולם בהודעות של החברה שלוו להנפקה צוטטו רק דוד עזריאלי ומנחם עינן.
כדי להמחיש את מעורבותה, עו"ד חודק מספר סיפור שדווקא מאיר את ההבדל בינה לבין אביה. "תמיד כשהיה פרויקט משמעותי היא הייתה בחדר, שאלה שאלות והייתה מעורבת. אני זוכר שהיא, אני, מנחם ויובל (ברונשטיין) היינו בחדר ודוד היה בקנדה, והיה איתנו על הספיקר. דיברנו על רכישת מניות בל"ל (הקבוצה רכשה ב-2009 קצת פחות מ-5% ממניות הבנק). הייתה אפשרות לקנות או 5% או 10% ואנחנו חשבנו על חמישה, כי זה נראה לנו חבילה גדולה לבלוע מבחינה פיננסית. אבל דוד אמר, למה לא 10%. זה היה עניין של אופי".
- ודנה חולקת את ההעזה הזאת?
"אני לא יודע אם תכונות יזמיות עוברות בגנים, יש סיכוי שכן, אבל לפחות יש לה את החלק הנרכש, התצפית באביה. ברור שאם היא תתעלם מהסובבים (הצוות הניהולי הקיים) זה יהיה חבל. אבל אני חושב שהיא נבונה מכדי לעשות זאת וסומך מאוד על היכולת שלה להמשיך ולהוביל את החברה".
העדר החותם המשמעותי, אומרים מקורבים לדנה עזריאלי, נבע יותר מהאופן שבו התנהלה הקבוצה ומאופיו של האב. "יש בעזריאלי צוות ניהולי מאוד דומיננטי שאף אחד בו לא חתום על כלום", כך המקורבים. "כל עוד דוד עזריאלי היה חי, כל מה שנעשה בקבוצה יוחס לו, הוא לא נטה לתת קרדיט לאחרים, אבל בגיבוש הקבוצה בעשר השנים האחרונות היה לדנה חלק מאוד משמעותי, ועובדה שדוד בחר בדנה להוביל את הקבוצה. רבים ציפו שעינן יקבל את תפקיד היו"ר לעוד שנתיים-שלוש, זה היה התכנון המקורי, אבל דוד ומנחם חשו שדנה בשלה לקחת את הדבר הזה על הכתפיים. זה היה השלב שבו מונתה לסגן יו"ר, ולאט-לאט התגבשה התודעה שאם דוד ילך מאיתנו, דנה היא שתוביל. דוד הכריע את זה ממש בחודשים האחרונים, והוא לא היה עושה זאת לולא היה לו ביטחון. בעסקים הוא היה חסר סנטימנטים".
חבר טוב של דנה מסביר כי "האב נתן לה במקומות מסוימים יד חופשית, וזה שלא קיבלה הרבה סמכויות לא נבע מחוסר אמון בה, אלא היה חלק מאופיו. אלה סגנונות ניהול שונים למשל ממיכאל ועפרה שטראוס. דנה הייתה מודעת לכך, לכן היא עשתה את הפרויקט בהרצליה פיתוח. היא רצתה לעשות לבד, כי עד שלא עושים לא יודעים, התעקשה לעשות דברים לבד כדי שתוכל להיות חתומה על משהו באופן אישי. רצתה לפתח את השרירים האישיים".
תתמקד בעסקי הליבה
הפרויקט בהרצליה פיתוח הוא גלי ים, פרויקט יוקרה של 35 דירות שבינתיים הדירה היקרה ביותר שנמכרה בו הגיעה ל-19.5 מיליון שקל. דנה עזריאלי מקימה את הפרויקט דרך חברה פרטית, קנדן מגורים, שאינה קשורה לקבוצת עזריאלי, כאשר רבים בענף הרימו גבה איך מי שיודעת שהיא בדרך "לרשת" את ניהולה של אימפריית הנדל"ן המניב הגדולה בארץ, הולכת להשתעשע ב"כמה דירות". מה גם שאביה שב וסיפר לא אחת כמה הוא אינו מאמין בנדל"ן למגורים. אבל פה היה מקום שבו יכלה לתת ביטוי לעצמה. "כל חייה הייתה ליד אבא, ופה הייתה לבד", מסביר מקורב. היא עשתה זאת תוך התייעצות עם ידידים, פיני כהן שליווה אותה בתהליכים כגון רכישת קרקע מימון ובחירת קבלנים.
האדריכלית של הפרויקט, לאה רובננקו, נשבתה בקסמה לגמרי ואומרת שהיא "אדם מרגש. צנועה, חכמה ונבונה. אין בה שררה ויש בה מחשבה עמוקה. היא חלמה על פרויקט שיהיה תכשיט. כשנפגשנו, אמרה לי, יש לי חלום, אבל הוא לא ברור. תני לי רעיונות, וכשאראה את זה, אדע שזה-זה. אהבתי את זה, זו מערכת יחסים שאין לי עם יזמים אחרים. ישבנו בבית קפה עם הסקיצות שהכנתי, דפדפתי לה ופתאום היא הצביעה על דף מסוים ואמרה, זה מה שאני רוצה. הצגנו את זה לאבא שלה והוא מאוד אהב את זה".
מקום נוסף שבו יכלה לבטא את יכולותיה לא תחת כנפי האב היה שנקר, שם כיהנה כיו"ר חבר הנאמנים במשך שש שנים. אורית אפרתי, מנהלת אגודת ידידי שנקר, חברתה זה שנים רבות, אומרת שבשנקר "היה חשוב לה להדריך ולגדל דור חדש של מעצבים. היא מאוד לא מוחצנת, אבל בשקט אפשר לעשות דברים נפלאים, זו דרכה".
"היא כיהנה שתי קדנציות לא פשוטות כיו"ר שנקר", אומרת נשיאת המוסד פרופ' תמיר, "ליוותה את שנקר במשבר וגם לאחר מכן, בתקופה של הצמיחה והיציאה מהמשבר".
האם תשכיל דנה עזריאלי לפרוש את כנפיה שהיו מקופלות זמן רב כל-כך בצל אביה? ואולי בכלל תביא לקבוצה רוח נינוחה ופחות רוח של שלטון היחיד של אביה, שלפחות בשנים האחרונות, כך אומרים בענף, חלק מהחלטותיו נבעו משיקולי האגו של להישאר קבוצת הקניונים הגדולה ביותר ופחות מנימוקים עסקיים קרים, כמו למשל הקמת מרכזי קניות בקריית אתא ובעכו; וכן בנייה של שני מרכזים חדשים, ברמלה ובראשון לציון, שלפחות המתחרים לא מייחסים להם סיכויי הצלחה עצומים.
גם בבאר שבע יש קצת בעיות, אבל סך הכול מצבה של הקבוצה מצוין. היא שקועה ביזמות נרחבת של משרדים, הן במתחם שרונה של 125 אלף מטר וכן בחולון, ולאחרונה קנו את בית ידיעות אחרונות ואת בית קופת חולים כללית. אבל הקבוצה כל-כך חזקה, שגם חוסר הצלחה מסוים או השכרה של משרדים במחיר נמוך יותר לא יערערו את איתנותה.
יש להניח כי המגמה שהחל עזריאלי האב, מכירת כל העסקים שאינם בליבת הנדל"ן המניב, תימשך. מקורבים לדנה עזריאלי אומרים כי אומנם מוקדם להגיד מה יהיו תוכניותיה, אבל הצמיחה תתמקד בעסקי הליבה ובפיתוחם.
"הזמן יראה אם תדע להוביל"
בינתיים, ואולי גם בגלל התגברות התחרות הגורמת לכך שלשוכרים יש הרבה אופציות והם אינם תלויים כל-כך בעזריאלי, רוח חדשה כבר נושבת בשנים האחרונות בקבוצה. כך, אם בעבר נודעה הקבוצה כמנהלת יחסים קשוחים ביותר עם השוכרים שלה, לא מתפשרת ולא הולכת לקראתם, כיום הדברים השתנו.
אבי מלכה, בעבר בעלי הרשתות ג'אמפ ומתאים לי והיום יועץ לגלובל ריטייל, החברה שרכשה ממנו את הרשתות, אומר ש"קרה שם משהו מדהים. עזריאלי של היום היא חברה הרבה יותר מתחשבת, מאוד מבינה. אם כי הם לא פראיירים. השינוי הגדול הוא שהיום יש עם מי לדבר. בזמנו של האב זה היה שליטה אבסולוטית, הוא היה זה שמחליט, והתשובה תמיד הייתה לא. היום זו התנהלות אחרת לגמרי. לדוגמה, יש לנו הוראת קבע שיורדת בתאריך מסוים, ובימים האחרונים קיבלנו מהם טלפון שאם אנחנו צריכים משהו (בגלל המצב הביטחוני שגרם לירידה בפדיונות), הם ידחו את התשלום. אני מאמין ששינוי המדיניות הוא תוצאה של דברים שדנה הכניסה. היא ממש הגדירה באסטרטגיה החדשה שלה, שהשוכרים הם שותפים שלה".
יש האומרים כי קבוצה כמו עזריאלי, עם החוסן ועם המיקום המצוין שלה בשוק, לא בעיה לנהל ודנה עזריאלי תוכל להישען לאחור ולתת לצוות לעשות את העבודה. אבל מקורב לקבוצה טוען כי כל קבוצות הנדל"ן, ועזריאלי בתוכן, נמצאות בתקופה הרבה יותר מאתגרת מאשר השנים שבהן ביסס דוד עזריאלי את האימפריה. יש יותר שחקנים, קבוצת מליסרון נותנת פייט, הרגולטור מתערב ולא מרשה לגדולים לגדול עוד יותר. "מחכה לדנה תקופה לא קלה", הוא אומר, "זו לא ספינה שמשייטת על מים רגועים. המים סוערים והיא הולכת להיות קברניט במשמרת של הסערה".
ואילו מקורב אליה אומר, "הזמן יראה אם תדע להוביל כמו אביה, כיום זה בגדר נבואות. אביה היה איש מאוד דומיננטי וחכם ודנה הייתה לידו באלפי פגישות ודיונים ונסיעות. אין ספק שהיא מצויה בכל רזי ההחלטות והתהליכים. השאלה אם היא גם תדע להוביל כמוהו, וזה בגדר נבואה. נדע עוד שנה-שנתיים".
קבוצת עזריאלי
שווי שוק: מעל 13 מיליארד שקלים
נכסים: 13 קניוני עזריאלי ובהם איילון, הנגב, מלחה, עכו ושלושת המגדלים בתל אביב
משרדים בבנייה: כ-122 אלף מ"ר במתחם שרונה בתל אביב, וכ-57 אלף מ"ר בחולון
משרדים בתכנון: בית ידיעות אחרונות 69 אלף מ"ר, קרקע קופת חולים כללית 75 אלף מ"ר
אחזקות נוספות: קבוצת גרנית הכרמל החולשת על סונול, סופרגז ו-GES, וכן 5% מבנק לאומי ו-20% מלאומי קארד