עלות המלחמה בעזה: 6 מיליארד שקל

נאמנים למסר של "פגיעה קלה בכנף", פקידי משרד האוצר ממשיכים לשדר רוגע ושלוות נפש בכל הקשור לתוצאות התקציביות והכלכליות של ה"מבצע" ברצועת עזה. שר האוצר, יאיר לפיד, הצהיר בשבוע שעבר שלא מדובר במלחמה שכן הדבר "מעניק פרס לחמאס", ואילו מנכ"לית המשרד, יעל אנדורן, ציינה כי ההשפעה של הלחימה על המשק היא עדיין מוגבלת.

אלא, שבשוליים של החדשות החלו כבר להופיע הערכות על העלות של המלחמה שאינה מלחמה, ומהן עולה שמדובר בסכום שעולה על 6 מיליארד שקל, לרבות הוצאות צבאיות ועלות למגזר העסקי. סכום זה הוא מעין גבול תחתון לעלויות האמיתיות, והוא ממשיך לעלות ככל שהלחימה נמשכת.

עבור המשק הישראלי אין "היערכות טקטית" תוך כדי לחימה. כדי לנסות לאושש את הפעילות הכלכלית יש צורך בשקט לאורך הגבול עם עזה, שחרור מילואים וחזרה של משקי הבית, העסקים והחברות לשגרה. נכון לעכשיו לא ברור מתי הרגיעה הזאת תושג, אך ברור שהיום שאחרי יעמיד את הממשלה - ובמיוחד את שר האוצר - בפני משימה כפולה. הראשונה היא התמודדות עם ההשלכות התקציביות של המבצע הממושך; השנייה היא מציאת דרכים למנוע את גלישתו של המשק למיתון.

מבין שתי המשימות הללו - השנייה היא החשובה ביותר. המשק נכנס למערכה הנוכחית במצב של חולשה, עם ירידה ביצוא, בייצור התעשייתי ובצריכה. בנוסף לכך, בעקבות הסאגה של "0% מע"מ" על דירות חדשות, שוק הדיור למגורים נקלע לתקופה של אי-ודאות וקיפאון בבנייה. על רקע הדברים הללו קל לשער ששיעורי הצמיחה בחצי השנה הקרובה יהיו נמוכים למדי. לפיכך, מדיניות האוצר צריכה להירתם כדי למנוע מהמצב הזה לגלוש למיתון ממושך, מה שידרוש סיוע למגזרים במצוקה וניסוח של קווי מדיניות ברורים בכל הקשור לענפי מפתח.

בכל הקשור לתקציב, לא רק העלות הכוללת חשובה אלא גם האופי של ההוצאות הנוספות. הוצאה אזרחית נוספת חד-פעמית בגין פיצויים על אובדן הכנסות, נזק למבנים ופיצויים לחקלאים ובתי עסק - תתבצע ברובה בשנת התקציב הנוכחית ולא תחזור על עצמה בשנה הבאה. מבחינה זו השפעתה מוגבלת, אם כי היא תכביד על האוצר ותיאלץ אותו לרשום גירעון ממשלתי גדול בהרבה מהצפוי. אם לוקחים בחשבון את הירידה הצפויה בהכנסות ממסים בחודשים הקרובים, הרי שהתוצאה עלולה להיות גירעון שיתקרב ל-3.5% מהתוצר, ובתרחיש שלילי במיוחד אף גבוה מ-4% מהתוצר.

כל אלו הם רק המבוא ל"דבר האמיתי" - תקציב המדינה לשנת 2015 שיצטרך להיות שונה מאוד ממה שתוכנן על ידי האוצר. משרד הביטחון ידרוש תוספת תקציב גדולה מאוד, גם על חשבון המלחמה, וגם תוספות לבסיס התקציב על חשבון "היערכות לעתיד". סכום של 5 מיליארד שקל כבר נזרק לחלל. במקביל, הירידה במיסוי צפויה להימשך, לפחות במחצית הראשונה של השנה. אם האוצר ירצה לחזור לגירעון שמתחת ל-3% מהתוצר, הדבר יתבטא בצורך למצוא משאבים בהיקפים של מיליארדי שקלים. כלומר, גם אם שר האוצר יסכים לסכן את עתידו הפוליטי ויבטל את תוכנית 0% מע"מ על דירה ראשונה, עדיין יהיה צורך למצוא דרכים לסתום חור תקציבי של לפחות 3 מיליארד שקל, או יותר. כל זה מעל ומעבר למיליארדים שהיו צריכים להיות מקוצצים בתוכניות המקוריות של האוצר.

הדרך לעמוד במשימה זו, מזווית הראיה של משרד האוצר, כוללת שלושה מרכיבים אפשריים: קיצוץ נוסף בהוצאה האזרחית; העלאת שיעורי המס הקיימים היום; וביטול פטורים קיימים למגזרים, לחברות ולפרטיים. שר האוצר מטיל וטו על העלאת מסים, לפחות נכון להיום. קיצוץ בהוצאה האזרחית יהווה מכה קשה למרבית משקי הבית בישראל, וספק אם חברי כנסת יסכימו להתאבד פוליטית כדי להגשים מטרה זו.

לכן נותרנו עם ביטול מסים כפתרון אפשרי. מנכ"ל האוצר לשעבר, אבי בן בסט, המליץ בשבוע שעבר לשים דגש על מסלול זה שיכול להניב סכומים גדולים מאוד לקופת המשק. הבעיה היא שהדבר כרוך במאבק של ממש באינטרסים של חברות ענק, לצד מאבק בוועדים גדולים וגם לא מעט תורמים אישיים לפוליטיקאים. בסופו של דבר, המשק נותר עם לא מעט סימני שאלה וידיעה כי במצבים כאלה הדרג הפוליטי ינסה כל דבר כדי לחמוק מהכרעה אמיתית.