מה מראה סכסוך משפחתי על "מודיעין אזרחי"?

האקסיומה שלא עושים עסקים עם משפחה קיבלה בסוף השבוע האחרון חיזוק נוסף עם הפרסום כי התגלע סכסוך קשה בין בעליה של קבוצת מודיעין אזרחי העוסקת במתן שירותי שמירה וניקיון, אבטחה ובלדרות, שירותי ליווי אח"מים ועוד. הסכסוך הפנימי הזה נותן סוג של הצצה, גם אם מצומצמת, אל דרכי הניהול של אחת הקבוצות הגדולות בישראל מבחינת מספר מועסקים - כ-8,000 עובדים, הפועלת זה עשרות שנים בחשאיות לא מבוטלת.

בעלי החברה הם בני הדודים יחיאל ומוטי דהן, במקורם מנהריה, שרכשו אותה לפני כ-16 שנים תמורת כ-3 מיליון דולרים. יחיאל מחזיק 51% מהחברה ומוטי 49%. ביולי שעבר רכש יחיאל דהן, באמצעות חברה פרטית, את 300 הכספומטים של חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), שהיו בבעלות משותפת של חמשת הבנקים הגדולים.

לגרסתו של מוטי דהן, כפי שהיא משתקפת מתביעה שהגיש לבית המשפט המחוזי, העסקה הזאת היא הבסיס לסכסוך בין שני בני הדודים. גרסתו של יחיאל שונה בתכלית: לטענתו, מזה כחמש שנים הם נמצאים בהליכי היפרדות, כולל בדיקת האופציה למכור את מודיעין אזרחי. לצורך כך אף התקשרה הקבוצה עם כמה יועצים חיצוניים. נראה, טוען יחיאל, כי ההליך שבו נקט מוטי, נועד לשפר עמדות בתהליך ההתמחרות.

"מוטי בבעיה", מסביר מקורב לעסקה את הטענה. "יש לו 49% מהקבוצה, אבל אפילו לא דירקטור אחד מטעמו. אף אחד לא ירצה לקנות כזה היקף של מניות מבלי שיש לו שום 'סיי' בניהול ואין אפילו הסכם במבי (Buy me buy you). הפער באחוזי הבעלות זעיר, אבל מהותי בכל הנוגע לניהול".

יחיאל דהן, בשנות החמישים לחייו, נכנס לעולם העסקים זמן לא רב לאחר שחרורו מהצבא כאשר הקים, יחד עם בן דודו מוטי, חברה בשם תבל שנתנה שירותי ניקיון בעיקר בצפון הארץ. כשעלתה האופציה לרכוש את מודיעין אזרחי מידי מייסדיה המקוריים - אנשי עסקים וקציני משטרה בדימוס - נדרשו השניים למשכן את בתיהם בנהריה כדי לגייס את הכסף. כיום, אגב, מתגורר יחיאל דהן ברמת השרון. הוא אב לארבעה ילדים ושומר על אורח חיים מסורתי.

את המניות של מודיעין אזרחי החזיקו השניים באמצעות חברת תבל עד 2010, מועד שבו בוצע רה-ארגון, שבמסגרתו מוזגה תבל לתוך מודיעין אזרחי. כחלק מהמהלך הפכה חברת מרגולין של יחיאל לבעלת 51% מהון המניות של מודיעין אזרחי, ואילו חברת רביד של מוטי הפכה להיות בעלת 49%.

במשך השנים קיבלו שני בני הדודים תשלום זהה ממודיעין אזרחי: דמי ניהול של 250 אלף שקל לחודש, ששולמו דרך החברות שבבעלותם. בשנת 2006 הם מינו מנכ"ל שמכהן מאז: יגאל מלכה.

במקביל המשיכו בני הדודים לעשות עסקים גם בנפרד. כך, למשל, יחיאל עסק בנדל"ן, ובשנת 2006 אף רכש את קניון לב העיר בקריית גת מידי כונס הנכסים. מוטי החזיק מלון והשקיע בהיי-טק.

בפנייה לבית המשפט טוען מוטי כי הדברים התנהלו על מי מנוחות עד שגילה כי שותפו, יחד עם המנכ"ל, ביצעו פעולות שונות שנועדו להגדיל את הרווחים שלהם על חשבונו ועל חשבון הקבוצה. כך, למשל, לטענתו, התברר לו כי לאורך זמן סבסדה מודיעין אזרחי שירותי אבטחה לקניון בבעלותו של יחיאל בקריית גת. טענה אחרת היא כי מודיעין אזרחי התקשרה בעסקות שונות במחירי הפסד עם חברה בשם ולה סרוויסס הנמצאת בבעלות בנו של יחיאל, והנותנת שירותים שונים לאח"מים - אירוח, הסעות, אבטחה ועוד. הוא מציין כי באתר קבוצת מודיעין אזרחי מפורסם ש"ולה" היא חלק מהקבוצה אף שמעולם לא נתן הסכמתו לכך.

לאורך השנים הללו הוא העדיף "לבלוע צפרדעים", כהגדרתו, עד שבן דודו חצה לטעמו את הגבול עד כדי פגיעה במודיעין אזרחי. אותה חציית הגבול היא מבחינתו עסקת שב"א.

קצת רקע: בספטמבר 2012 הורתה רשות ההגבלים העסקיים לבנקים הגדולים למכור חלק מהכספומטים שאותם החזיקו באמצעות שב"א. מדובר בכספומטים שנמצאים בקניונים, בקיוסקים וכו' ושעלות השימוש בהם גבוהה משמעותית. המכירה בוצעה במכרז שהסתיים ביולי 2013.

מוטי, לפי התביעה שהגיש, חשב שהעסקה סינרגטית למודיעין אזרחי, שבין עיסוקיה גם שירותי הבלדרות, ולכן הביא את העניין לידיעת יחיאל והמנכ"ל. אלה, לדבריו, התעניינו בהצעה, והעריכו שמדובר בהזדמנות מצוינת. זמן מה לאחר מכן הוא נדהם לגלות כי השניים התמודדו באמצעות חברה אחרת שבבעלותם, ורכשו את הכספומטים תמורת 63 מיליון שקלים. זאת ועוד: לטענתו הם השתמשו בשמה של מודיעין אזרחי כדי לקדם את העסקה וגם החלו להתקשר עם הקבוצה לצורך שינוע הכסף מהכספומטים ואליהם.

בזאת לא מסתכמות טענותיו. מאז רכישת הכספומטים, לגרסתו, זנח מלכה את תפקידו כמנכ"ל מודיעין אזרחי והחל להקדיש את כל עתותיו לעסק החדש, עד כדי כך שמחזור העסקים השנתי של מודיעין אזרחי צנח בכ-120 מיליון שקלים בהשוואה לשנים קודמות. "לא צריך להיות מומחה גדול בשביל להבין כי לפחות חלק מירידה דרסטית זו נובעת מהזנחתו של יגאל מלכה את תפקידו כמנכ"ל הקבוצה והתמקדותו בטיפול בעניינים הפרטיים שלו ושל יחיאל", נאמר בתביעה.

על הרקע הזה החל מוטי לבחון את פעולות החברה, הזמין את מסמכי התאגיד מרשם החברות ומצא, לגרסתו, בין היתר גם כי יחיאל שינה את תקנון החברה כדי להעמיק את שליטתו בה. לטענתו זה קרה באסיפה שבה יחיאל היה המשתתף היחיד המייצג את כל בעלי המניות. כשהחל לדרוש פרטים ומסמכים, טוען מוטי, הבינו יחיאל ומלכה כי אין בכוונתו להסכים למצב החדש ולכן הקצינו את הפעולות נגדו והפסיקו את תשלום דמי הניהול שקיבל לאורך שנים.

בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב נשא בא כוחו של מוטי, עו"ד שמוליק קסוטו, דברים בשמו ובגוף ראשון: "שנינו (מוטי ויחיאל) הקמנו חברה והיינו פעילים בה; כשנתנו למלכה לנהל את החברה לקחתי אחורה, אבל זה לא אומר שאני לא מעורב. נכון שאני לא ביומיום, אני לא עוסק בכמה תקבל המזכירה (...), אבל אני חלק מהותי בחברה, 49%, ויום אחד מסתבר לי שהוציאו אותי החוצה".

על עסקת שב"א הוא אמר את הדברים הבאים: "הפניתי את תשומת לב החברה לעסקה. אמרתי שצריך לעשות אותה והבנתי שגם עושים. ואז יום אחד מסתבר לי שהשותף שלי, ומנכ"ל החברה, עושים את העסקה בעצמם מחוץ לחברה. אני מתחיל לבדוק מה קורה וחותכים לי דמי ניהול שאני מקבל 20 שנה...".

תוקף הסכמי הניהול, ציין קסוטו בבית המשפט, פג ב-31 בדצמבר 2013. מדוע הופסק התשלום רק ביוני? התשובה לפי מוטי דהן ברורה: "כי העזתי לשאול שאלה. 20 שנה מתחלקים שקל לשקל, לירה ללירה. קיבלנו החלטות מהותיות ביחד ופתאום אתה מנתק אותי בגלל שאני שואל שאלה? עם כל הכבוד, זו הפרה של הציפייה הלגיטימית של הצדדים".

בשלב הזה קסוטו הוסיף כי מוטי ביקש לקבל את הדוחות הכספיים, אך לא קיבל אותם. לדבריו, בית המשפט קבע בעבר הלכה ברורה בעניין ולפיה בעלים של חברה רשאי לקבל את כל הנתונים. "הלקוח שלי לא מקבל כלום, חצי מהחברה שלו, אבל הוא לא מקבל כסף או נתונים... אני לא מכיר מקרה קיצוני כזה".

שלא במפתיע, ליחיאל דהן, באמצעות עו"ד יוסי בנקל, יש תפיסה שונה לחלוטין של המצב. לגרסתו, מאז רכשו הוא ומוטי את מודיעין אזרחי, הוא שימש כדירקטור יחיד בתבל. לפני כעשר שנים מונו מספר דירקטורים ובהם גם מוטי, אך כבר בשנת 2009 בוטל מינויו.

במהלך 22 שנות השותפות ביניהם, לפי יחיאל, הייתה חלוקת תפקידים ברורה, שהתאימה למוטי, שכן היא אפשרה לו ליהנות מרווחי הקבוצה שצמחו לאורך השנים ופטרה אותו מכל מעורבות בניהול. עכשיו, מציין בנקל, רוצה פתאום מוטי לשנות את המצב בשל הפסקת תשלום דמי הניהול.

באשר למכרז הכספומטים, טוען בנקל כי מוטי גילה עניין בפרטים רק לאחר הזכייה ומעולם לא טען שמדובר בהזדמנות עסקית עבור מודיעין אזרחי ולא העלה את העניין לדיון פנימי בחברה - "לא לפני הזכייה ולא אחריה". מעבר לכך, טוען יחיאל, פעילות הכספומטים לא נמצאת בליבת הפעילות של מודיעין אזרחי, ולא מהווה תחרות לה.

במערכה הראשונה, בינתיים, מוטי רשם ניצחון גם אם חלקי: השופט, עודד מודריק, שדן בבקשה, הורה להשיב לקדמותם את תשלומי דמי הניהול. להחלטה להפסיקם, הוא ציין, אין כל טעם מלבד הרצון לקפח את זכותו של מוטי. התשלומים, ציין השופט, שולמו במשך השנים בלי קשר ובלי יחס להיקף המעורבות של מי מהשניים בחברה. בעסקת הכספומטים, לעומת זאת, החליט השופט לא להתערב. המשך לסכסוך הזה, כך נדמה, יגיע בקרוב.