רשות החשמל מפרסמת המלצות לפיהם חברת חשמל מחויבת לקניית 85% מהחשמל מהיצרנים הפרטיים - מה שמקנה ליצרניות החשמל הפרטיות ודאות; מנהל המערכת יפעל על פי עיקרון העמסה יעילה - דבר המבטיח התייעלות משקית וחיסכון בעלויות ייצור; תעריפים מערכתיים בגובה 2.37 אג' לקוט"ש (4.57 אג' כולל רכיב ההולכה) אותם יישאו גם צרכני החשמל הפרטיים; והתערבות בחוזי הגז הטבעי של היצרניות הפרטיות עם שותפות תמר. ההמלצות הללו אלה יאפשרו הורדה של כ-1.5% בתעריף החשמל, השווה לחיסכון של 5 מיליארד שקל על פני 20 שנה (מהוונים להיום).
ההמלצה הראשונה הנוגעת לתעריפים אשר יחולו על היצרנים הפרטיים מכילה מספר תתי-החלטות: ראשית, על מנת לאפשר ליצרני החשמל הפרטיים ולמממנים ודאות ארוכת טווח, קובעת הרשות כי חברת חשמל מחויבת לקנות מיצרנית החשמל הפרטית עד 85% מכושר הייצור שלה.
שנית, יוכל היצרן הפרטי לקשור עצמו בהסכם בילטרלי עם צרכנים פרטיים, ובמקביל יפעל מנהל המערכת על פי עיקרון ההעמסה היעילה (הווה אומר מנהל המערכת ,"יזין" את החשמל הזול ביותר בכל פעם וכך יבטיח מיצוי יעיל של משאבי הגז והחשמל). עובדה זו תיצור תמריץ אצל תחנת הכוח הפרטית להתייעל על מנת ש"תוזן" קודם על ידי מנהל המערכת.
שלישית, צומצמו הגנות הינוקא שניתנו ליצרנים הפרטיים בהסדרות הקודמות (OPC, דליה, דוראד), כך שלא יחולו על היזמים הפרטיים החדשים אשר ברשותם רישיונות מותנים. בדרך זו, ממזערים את עלות החשמל לציבור הצרכנים.
רביעית, ההסדרה מתמרצת את היצרנים להפחית את כמות הגז במסגרת הסכמי הגז שלהם בכך שחוזה הגז קוצר ל-7 שנים במקום 15 שנים. ניתן לשים לב שסעיפים אלו, עיקר מטרתם היא ליצור ודאות אצל היצרנים הפרטיים ולהוריד את המחיר לצרכנים.
התעריף יעודכן
ההחלטה השנייה נוגעת לתעריפים המערכתיים במשק החשמל. עם פתיחת משק החשמל לתחרות, נוצר הצורך לאבחן מהם בדיוק אותם תעריפים אשר מופרדים מרכיב הייצור. הפרדה זו נועדה גם היא ליצור איזון בין הרצון לאפשר לתחנת כח פרטית להתחרות מצד אחד מול חברת חשמל, ולא להעמיס על צרכני חברת חשמל בלבד את כל העלויות הנלוות.
מכאן, רשות החשמל החליטה לכלול במסגרת תעריפים אלו:
1. שירותים לאיזון המערכת אשר נועדו להבטיח את יציבות התדר, המתח, שרידות החשמל וכד'.
2. שירותי גיבוי הנועדו להבטיח אספקה יציבה של חשמל גם במצב של מזג אוויר קיצוני ולשם טיפול בתקלות בלתי צפויות.
3. עלויות כלל-מערכתיות כגון פרמיות לאנרגיות מתחדשות, אחזקת מלאי דלקים לחירום תעריף חברתי ועוד.
4. עלויות אדמיניסטרטיביות הכוללות בין היתר את העלות של מנהל המערכת. את העלויות האדמיניסטרטיביות עדיין לא הכניסה רשות החשמל לתעריף, בשל סירוב חברת החשמל להעביר לה את הנתונים המדויקים.
סך התעריף המערכתי שחושב לשנת 2014 יעמוד על 4.56 אג' לקוט"ש (הכולל גם את ההולכה, וכאמור אינו כולל את העלויות האדמיניסטרטיביות). תעריף זה יחול רק החל משנת 2015 על מנת לאפשר ליצרנים הפרטיים להסתגל לתעריף החדש היקר יותר. רשות החשמל מוסיפה נקודה חשובה: הוצאת התעריפים המערכתיים אל מחוץ למרכיב ייצור החשמל לא תפגע בשותפות הגז תמר אשר קבעה בהסכמי הגז שלה כי מחיר הגז יהיה צמוד למחיר רכיב ייצור החשמל. כלומר, בפועל "לא יוצאו הרכיבים המערכתיים מטבלת רכיב היצור הקיימת".
מפורום יצרני החשמל הפרטיים נמסר: "במקום לחזק את התחרות, רשות החשמל אימצה את עמדת המונופול והעניקה לו הישג נאה 8 העלויות העודפות של המונופול יגולגלו על היצרנים הפרטיים שמתחרים בחברת החשמל. אימוץ המסמך יביא לפגיעה קשה ולא מוצדקת בתחרות, בצרכנים וביצרני החשמל הפרטיים, וכתוצאה מכך ייקבע את שליטת המונופול. העלויות המערכתיות הן המקבילה של תעריפי הקישוריות בשוק התקשורת, אולם בעוד שבשוק התקשורת פעלה הממשלה להפחית את דמי הקישוריות באופן שמוזיל את המחיר לצרכן ומגביר את התחרות, במשק החשמל יש מי שמבקש להטיל על המתחרים הקטנים עלויות למימון המונופול תוך פגיעה בתחרות והעלמת עין מהסבסוד הצולב שמבצעת חח"י בין מקטע ההולכה לבין מקטע הייצור".
"דולר אחד בהסכם גז - מיליארד שקל לציבור"
ההחלטה השלישית היא ספציפית להסכמים בין שותפות הגז תמר ליצרנים הפרטיים. הרשות קבעה כי שותפות תמר מנצלת לרעה את מעמדה בשוק הגז הטבעי (דבר הפוגע בתחרות) ועל כן יש להכניס בהסכמים מספר שינויים. למשל ביחס לסעיפי האינטרפטבל - תחנות הכח הפרטיות נחשבות ללקוחות נתיקים אשר חתומים על חוזה לגז טבעי בשירות בלתי רציף (interruptible) המאפשר לספק לקטוע את אספקת הגז בהתראה קצרה תמורת מתן הטבה בתעריף לצרכן, אך במקרה של תחנות הכח הפרטיות לא היתה כל הטבה בתעריף.
שינוי נוסף קשור לאחוזי ה-TOP של יצרניות החשמל הפרטיות - בהסכם בין היצרנית הפרטית לתמר, מחויבת היצרנית לשלם על 80% מהגז גם אם לא השתמשה בו ( TOP80%). זאת ועוד, מוסיפה הרשות, כי בהסכמי גז שנחתמו אחרי 2013 יוצמד מחיר הגז למדד המחירים לצרכן הישראלי או האמריקאי או השילוב בניהם (ולא לרכיב הייצור), ובכך ייווצר גיוון במדדי ההצמדה. נוסף על כך מדגישה הרשות את עמדתה כי יש לפקח על מחירי הגז: "דולר אחד בהסכם גז, שווה למיליארד שקל לציבור".
שלוש הצעות אלו מוצעות בהמשך לשימוע האחרון שהתבצע במארס 2014 בו טענו יצרניות החשמל הפרטיות כמו גם המממנים כי חוסר הוודאות באשר לעתיד התנאים במשק החשמל (כמו גם הקושי בחיבור לרשת החשמל), מקשה (אם לא הופך לבלתי אפשרי) על הקמת הפרויקטים, וחברת החשמל טענה מנגד כי הגנות הינוקא על היצרניות הפרטיות לא מאפשרות לה להתחרות בהן.