משקיעים זרים רכשו באוגוסט אגרות חוב של ממשלת ישראל ב-1.2 מיליארד דולר ומק"מים של בנק ישראל ב-560 מיליון דולר, כך עולה מנתונים ראשוניים שנאספו בבנק ישראל.
מדובר ברכישות בהיקף חריג ואף מפתיע. בשנים האחרונות נרשמה דווקא יציאה גדולה של המשקיעים הזרים משני האפיקים לאחר שב-2011 נקטו בנק ישראל והאוצר בצעדים להגבלת פעילות ספקולטיבית בשוק האג"חים והמק"מים.
מה קרה פתאום באוגוסט? בשוק ההון מסבירים זאת בעסקאות Swap שעשו גופים מוסדיים זרים שביקשו להרוויח מפער הריביות הדולריות שנוצר בין ארה"ב לשוק המט"ח הישראלי.
בחודש האחרון נהפכה כידוע מגמת ההתחזקות של השקל מול הדולר. הורדת הריבית בישראל ל-0.5% באוגוסט ול-0.25% בספטמבר מול הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב לסביבות 0.5% עד 1% במהלך 2015 יצרו ביקוש עצום לנזילות דולרית. הביקושים הובילו לזינוק בריבית הדולרית בעסקאות שנערכו בשוק המט"ח המקומי. הריבית הגבוהה משכה לכאן משקיעים אמריקאים גדולים שביקשו ליהנות מפער הריביות בסיכון כמעט אפסי.
המשקיעים הזרים העמידו נזילות דולרית לטובת המשקיעים המקומיים באמצעות עסקאות Swap שמאפשרות למוכר לקבל את הריבית המקומית תמורת העמדת נזילות לתקופת זמן קבועה מראש. במסגרת העסקאות קיבלו המשקיעים הזרים שקלים לתקופת הביניים - והשקיעו אותם ברכישות אג"ח ממשלתי ומק"מים בהיקף שלא ראו כמותו בשוק ההון זה שנים. להערכת פעילים בשוק ההון המגבלות של האוצר ובנק ישראל שמטילות מיסוי על המק"מים לא הרתיעו את המשקיעים הזרים שמחזיקים במק"מים לתקופה מוגבלת ולא עד לפקיעה.
במערכת הפיננסית הישראלית לא רואים ברכישות האג"ח והמק"מים של אוגוסט ביטוי לשינוי מגמה אלא אירוע חד פעמי, אבל מה שנתפס אולי כפעילות ספקולטיבית עשוי לסייע בעקיפין גם לממשלת ישראל באמצעות הוזלת עלויות גיוס החוב.