"הצרכן יפסיד מתשלום על שקיות"

רגע לפני שהתשלום על שקיות ניילון ברשתות השיווק מעוגן בחוק, הושגו הסכמות בין המשרד להגנת הסביבה לבין משרד הכלכלה, שיהפכו את מהלך התשלום למהלך וולונטרי של רשתות השיווק, והושגה גם הסכמה לגבי עלות השקית לצרכן. תחילה יעמוד ההיטל על כל שקית על 30 אגורות, לאחר שנתיים - 20 אגורות, ולבסוף, כעבור 4 שנים, יתקבע על 10 אגורות. כעת יסיר השר בנט את הערר שהגיש על אישור החוק בוועדת השרים לחקיקה.

ההצעה קובעת כי על כל שקית ישלמו הצרכנים את ההיטל המדובר, כאשר במקום שקיות חד-פעמיות יחלקו רשתות השיווק יחלקו סלים רב-פעמיים לכלל ציבור לתקופה מוגבלת וללא תשלום. רשתות השיווק לא יוכלו למכור שקית גופייה בפחות מגובה ההיטל - שחלקו יופנה לסיוע ליצרני שקיות הניילון. במילים אחרות, ייתכן שהשקיות יימכרו במחיר גבוה יותר.

אלא שלא כל הרשתות חתמו על האמנה. טיב טעם וקואופ ישראל מתנגדות לפיילוט ובשלב זה אינן שותפות בו. מטבע הדברים, מרגע שהדבר יעוגן בחוק, לא תהיה להן ברירה, אך נכון לעכשיו לקוחותיהן כנראה לא יחושו במהפכת השקיות.

בקואופ ישראל מציגים שורת הסתייגויות מהאופן שבו נעשה המהלך, הסתייגויות המשקפות לא מעט חילוקי דעות סביב הנושא המורכב, מצד גורמים שונים.

בקואופ טוענים לא רק שגביית התשלום על השקיות תביא לעליית מחירים גורפת, אלא שהיוזמה לא פותרת חלק גדול מהבעיות. כך למשל, העובדה שבקופה תיאסר חלוקת שקיות חינם, ואילו במחלקות הטריות היא תתאפשר.

"רשת קואופ ישראל מברכת על כל יוזמה לשמירה על איכות הסביבה", מסבירים ברשת. "כרשת שהינה קואופרטיב, וכחלק מהקואופרציה העולמית הדוגלת בקיימות ובאחריות סביבתית, אנו רואים חשיבות גדולה ביוזמות מסוג זה. הרשת משתתפת באופן פעיל בכנסי קיימות שמקיים ארגון הקואופרציה העולמי והיורו קואופ, ומיישמת הלכה למעשה עקרונות סביבתיים בתוך סניפי הרשת.

"יחד עם זאת, לצוותי החשיבה, שבחנו את החוק לעומק, היו הסתייגויות רבות לגבי האפשרות כי חוק זה ישיג את מטרתו, וזאת מבלי לגרום להעלאת מחירים גורפת. הסתייגויות אלה הועברו למשרד להגנת הסביבה, איתו אנחנו נמצאים בקשר רציף, ואנו מקווים כי יילקחו בחשבון בנוסח החוק.

"בין היתר, אנו מוטרדים מחוסר האפקטיביות אשר באיסור חלוקת שקיות הניילון בקופות הרשתות, כשמקביל מותרת חלוקת אותן השקיות במחלקות הטריות; מהמחיר המוכתב שיידרש מהצרכן ששכח להביא סל רב-פעמי איתו בגין רכישת שקית ניילון בקופה, מחיר שאינו עומד בהלימה לערך השקית; ומהיות הפתרון הנ"ל כוחני ולא חינוכי.

"אנו מאמינים כי יש לבצע מהלכים מסוג זה באופן הדרגתי ובעיקר תוך שימוש בכלים הסברתיים, בלי להטיל את נטל ההסבר על הקופאיות בחנויות. מיותר לומר שאם החוק יעבור, הרשת תפעל על-פיו באופן מלא, כפי שהיא נוהגת תמיד".

בטיב טעם, לעומת זאת, בחרו לא להגיב לסירובם להשתתף ביוזמה או לנמק את הבחירה בדרך כזו או אחרת.

בפורום יצרני השקיות בלשכת המסחר טוענים כי החוק יפגע בתעשיית יצור שקיות הניילון המקומית, ולא בהכרח יביא לתועלת אקולוגית כפי שמקובל לחשוב.

"הצעת החוק במתכונתה הנוכחית תעלה למשפחה ממוצעת אלפי שקלים בשנה", אומרים באיגוד, "30 אגורות היטל, 30 אגורות עלות שקית חדשה 18% מע"מ. הצרכן ימשיך לשאת בתשלום כפול ומכופל - 80 מיליון שקל בשנה ששילם בעקיפין עד כה, ירכוש שקיות גופייה ביוקר, ירכוש שקית אשפה לאשפה, ומחירי המוצרים לא יופחתו. שוב ירוויחו הטייקונים על חשבון הצרכנים, והסביבה לא תרוויח דבר".

כדי לגבות את הטענות, מציג הפורום סקר שערך מכון המחקר פאנלס לבחינת עמדות הציבור לגבי הצעת החוק.

על-פי הממצאים, משתמשים 86% מהנשאלים בשקיות הניילון מהסופר לשימוש כשקיות זבל; 40% לאחסון דברים בבית; 48% לנשיאת קופסאות אוכל; ו-28% לצרכים אחרים - כך שהשימוש בשקיות, טוענים בפורום, הוא רב-פעמי, ומיגורן יגרום לרכישת שקיות חלופיות.

עוד עולה מהממצאים כי 36% חושבים שהסביבה תהיה המרוויחה העיקרית מהחוק המתוכנן, 35% מהנשאלים חושבים שבעלי רשתות הסופרמרקטים ירוויחו הכי הרבה מהחוק, ו-9% חושבים שהטייקונים הם המרוויחים העיקריים.

פרופ' אורי גניזי, מומחה לכלכלה התנהגותית מאוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה ומחבר הספר "ציר ה-Y", מטיל ספק גדול בסיכויי ההצלחה של היוזמה - אבל לא בהכרח מאותן סיבות.

"מצד אחד היוזמה אכן תגרום לאנשים לקנות פחות שקיות", סבור גניזי, "מצד שני לאנשים שקודם היה אכפת להם, עכשיו כשמטילים את הקנס זה ייראה בסדר להשתמש בשקיות - כאילו הקנס מפחית מהנזק לסביבה. באנגליה בעקבות מהלך דומה בהתחלה ראו ירידה בצריכה, ואז הנתונים עלו. הירידה לא מחזיקה לאורך זמן, ואז התשלום לא רק עוזר אלא מזיק. יותר פרודיקטיבי לשכנע אנשים שטוב וחשוב למחזר שקיות, כפי שנעשה עם מכלי המיחזור לבקבוקים שנחלו הצלחה".

במשרד להגנת הסביבה מציגים מנגד שורת מחקרים שמעריכים אחרת, וכן סקירה של מהלכים דומים בעולם ותוצאותיהם. שני האמצעים הנפוצים ביותר הם איסור גורף על שימוש בשקיות פלסטיק, כמו באיטליה, הודו, סין או ערים שונות בארצות-הברית, או קביעת עלות.

באירלנד, לדוגמה, מצביעים הנתונים על ירידה של 95% בהיקף השימוש בשקיות פלסטיק בעקבות קביעת היטל ב-2002. בגרמניה גובים כ-50 סנט לשקית, ומציעים שקיות בד במחיר מופחת, והן שהפכו פופולריות לשימוש. בדרום אפריקה פחת השימוש ב-44% מאז קביעת היטל על שקיות דקות ב-2003, וכן הלאה.

חשוב לציין כי על אף שבשלב הפיילוט הנוכחי יקחו חלק רשתות המזון הקמעונאיות, בחוק עצמו כלולות בסופו של דבר החנויות כולן - ממכולות פרטיות ועד רשתות הפארם וכל חנות אחרת למעשה.

מה יהיו תוצאות הניסוי בישראל? ימים יגידו; תחילה, יש לעקוב ולראות מה עולה בגורלו של החוק, שצפוי לעבור במושב הנוכחי של הכנסת.