המשק הישראלי נמצא בעיצומה של האטה כלכלית. לפי הנתונים - הצמיחה בישראל נמצאת בירידה זה ארבע שנים: היצוא בנסיגה חדה והאבטלה בעלייה, אם כי עדיין מתונה. אחד מגורמי ההאטה הוא המצב בשוקי היצוא שלנו, במיוחד בכלכלה האירופית הממאנת להתעורר מהמשבר שפקד אותה בשנים האחרונות. כמדינה קטנה, הנשענת על סחר בינלאומי, ליצוא מישראל יש חשיבות גדולה לכלכלה, וצמצום היצוא גורם לכיווץ המשק. לכך נוסף השקל החזק, המחבל קשות בכושר התחרות שלנו בשוקי חוץ. גורם נוסף להאטה הוא הפריון במשק הישראלי, הנמצא זה שנים בירידה יחסית לפריון בארצות ה-OECD. נסיגה זו משפיעה קשות גם על כושר התחרות של תעשיות היצוא.
על רקע המצב הזה משרד האוצר מתכוון להגדיל מאוד את הגירעון התקציבי, דבר שיפגע בחוסן המשק לעמוד בפני אירועים בלתי צפויים. משבר בינלאומי, כפי שחזינו ב-2008, יפגע בכלכלה הישראלית קשות אם אכן הגירעון יגדל. בנוסף לכך, הריבית על הלוואות החוץ של המדינה תעלה ותכביד עוד יותר על התקציב בשנים הבאות. מצד שני, כל הזרמה למשק, גם אם היא תוצאה של גירעון, תיצור תעסוקה מיידית ותקטין את סכנת ההידרדרות למיתון.
כדי להימנע מהגדלת גירעון במידה משמעותית ובו-זמנית לעצור את ההאטה, יש להימנע מהעלאת מסים משמעותית המקטינה את האמצעים הפנויים שבידי הציבור לצריכה, ובכך מאיטה עוד יותר את כלכלת המשק. במקביל, יש ליצור תנאים לצמיחת המשק, כאלה שאינם פוגעים ביציבות הכלכלית שלו. להלן כמה תנאים-רעיונות לשיפור הצמיחה.
1. ראשית, יש לשנות את מגמת ירידת הפריון וליצור תנאים לעלייתו. עליית הפריון בתעשייה תתאפשר רק אם יגדלו ההשקעות בה. ההשקעות הנוספות יביאו לייעול, תוך שימוש בציוד חדיש יותר ובאמצעים עתירי טכנולוגיה. כפועל יוצא, נוסף נראה עלייה ברמת ההשכלה בתעשייה, ומכאן גם השלכות חיוביות על השכר בתעשייה.
2. השקעות מארצות העולם יבואו רק אם המשק יהיה אטרקטיבי למשקיעים, ויראה פוטנציאל צמיחה, אך המקור הטבעי והעיקרי להשקעות הוא שוק ההון הישראלי. כספי הפנסיה ואמצעי חיסכון אחרים זורמים כל העת לקופות הפנסיה והגמל - ואלה משקיעות, באמצעות הבורסה, בארץ ו/או ישירות במשקים זרים. טבעי היה יותר שהכספים יושקעו במשק הישראלי באמצעות הבורסה, אך עקב התקנות המרובות והמכבידות (עודף רגולציה) מבית היוצר של רשות ני"ע, אשר הנפיקה בשנים עברו תקנות רבות וקשות חדשות לבקרים, פרשו מן הבורסה חברות רבות, ואחרות נמנעו מלהנפיק.
הקלה בתקנות וביטול חלק מהן הם תנאי ראשון והכרחי להפיכת הבורסה למתווך יעיל בין כספי החיסכון של הציבור ובין המשק. כספים אלה ישמשו דלק לצמיחה. הדבר נכון עוד יותר היום, כאשר הריבית אפסית. השקעה בחברות עסקיות בישראל באמצעות הבורסה, יכולה להפוך לאפיק השקעה אטרקטיבי. כיום מנותב חלק גדול מכספי החוסכים לארצות אחרות, וכך המשק הישראלי מפסיד יסוד מעורר צמיחה חשוב.
3. מנוע צמיחה נוסף היה מאז ומעולם ענף הבנייה. על רקע הנסיקה החדה של מחירי הדיור בשנים האחרונות יזם שר האוצר יאיר לפיד את תוכנית "מע"מ אפס". הבעיה היא, שזו תוכנית שאין בכוחה להגדיל את היצע הדירות, אלא להגדיל את הביקוש - ולכן אין בידה לגרום לירידת מחירי הדיור, אלא לעלייתם. מאז הוצגה התוכנית המשיכו מחירי הדיור לעלות, ובמקביל היצע הדירות הלך וירד, תוך המתנת הקבלנים להחלטה סופית על התוכנית. וכך נוצר מצב של אי-בהירות אשר גורם להאטה בבנייה. יש לבטל את תוכנית "מע"מ אפס" ולהעביר את התקציב הנחסך לטובת השקעות מיידיות בתוכניות וביוזמות מעודדות צמיחה.
במקביל, צריך לעשות את המתבקש זה שנים רבות - לשחרר אדמות זמינות לבנייה במחיר נמוך. אדמות מדינה אלה יוזרמו על בסיס מכרזים לבנייה של דירות בשכירות, כאשר הזוכים במכרזים יהיו מציעי השכירות במחירים הנמוכים ביותר. השכירות תהיה ל-20 שנה, אשר בסופן הדירה תהיה שייכת למשתכן. כך תיענה הדרישה לדיור זול וזמין, ובנוסף, זוג צעיר יוכל, באמצעות תשלום שכירות במחירים סבירים, להגיע לבעלות על דירה. מעבר לפתרון נכון לבעיית הדיור תוכנית כזו תביא לתנופת בנייה, כאשר האמצעים של הקבלנים יופנו לבנייה עצמה ולא לרכישת הקרקע. מנוע הצמיחה של הבנייה יפעל שוב במלוא העוצמה ויביא איתו בשורה גם לצמיחה.
4. כספים נוספים הדרושים לעידוד הצמיחה במשק יושגו ע"י ביטול רוב הפטורים ממע"מ. אמנם כספים אלה יגרעו מידי חלק מן הציבור, אך הכוונתם הנכונה לתוכניות צמיחה תביא תועלת מיידית למשק.
5. במקביל, על בנק ישראל לגרום לספקולנטים ולגורמים המשקיעים בשקל החזק, והמתבססים על יכולתם למכור את השקעתם בשקלים ולרכוש מט"ח תוך שעות (או דקות) כאשר יתחיל שער המט"ח לנוע, להפסיק להמר על חוזק השקל ולהפסיק להשקיע ברכישת שקלים. דבר זה ייעשה ע"י תקנה שתשהה מכירת שקלים בסכומים מעל 50 מיליון שקל למשך יומיים. וכך, הספקולנטים ידירו רגלם מן השקל, וליצואן וליבואן הישראלי לא ייגרם נזק. פעולה זו תגרום להיחלשות מיידית של השקל, ומכאן לעידוד היצוא ולצמיחה.
6. לבסוף, הגיע הזמן לפעול נמרצות לפגיעה בהון השחור השולט היום בכ-25% מן המשק. פעולה כזו, מעבר לחיוניותה להשבת המוסר והחוק לעולם העסקים, תתרום גם לזרימת כספי מסים לקופת המדינה - כספים הנחוצים להנעת המשק ולהגברת הצמיחה.