מה גורם מצוקה להורים עובדים? הזמן הקצר שיש להם כדי לבצע את המטלות בעבודה ובבית והצורך המתמיד לבצע ג'אגלינג בין המטלות. עכשיו מסתבר שלא מדובר רק בקושי לוגיסטי. מחקר חדש טוען שהמצוקה נובעת מהתנגשות בין שתי זהויות שונות והיא מושפעת גם מסוג המשרה של ההורה, ולא רק ממידת התובענות של הג'וב.
חוקרים מאוניברסיטת איווה בארה"ב, מצאו כי משרות שנחשבות כאגרסיביות, כוללות מניפולציות רגשיות על הגבול האתי או כאלה שמציבות את האדם בעמדה חלשה, יוצרות יותר מתח עבור ההורים. במשרות שבהן יש שילוב של עמדת סמכות יחד עם תפיסה סובייקטיבית של עשיית מעשים טובים בתהליך חיובי המלא אמפתיה כלפי בני אדם, כלומר משרות שדומות יותר בדרישות שלהם להורות האידיאלית - המתח נמוך יותר.
בניסוי עלה כי הורים שעובדים במקצועות כמו עורך דין, איש מכירות, פועל ייצור, מנהל משרד, שוטר ופוליטיקאי, חוו יותר מתח גם בנטרול התובענות של המשרות שלהם ואילו אלה שעבדו כרופא, אחות, מורה או פרופסור באוניברסיטה, סבלו פחות. התוצאות בעלות העוצמה החזקה יותר היו שאנשים חיצוניים שנשאלו איזה בעל מקצוע הוא ההורה הטוב יותר, הביעו סקפטיות לגבי היכולות ההוריות של בעלי מקצועות שנחשבים אגרסיביים והניחו הורות טובה אצל בעלי מקצועות עתירי אמפתיה וקשר בין אישי שבו האינטרסים של שני הצדדים תואמים.
את המחקר הוביל הדוקטורנט מרק ווקר אשר יציג אותו בכנס השנתי של האגודה האמריקנית לסוציולוגיה. "אני חושב שנתנו במחקר הזה שם לפן של ההורות שאנשים רבים חשים אבל לא יכלו להגדיר", אומר ווקר, "הזיהוי של הבעיה הזו כבעיה חברתית ולא אישית, או דמיונית, יכול לעזור להורים העובדים, עוד לפני שניתן לבעיה פתרון".
עוד לפני שווקר נתן לבעיה שם, היא הופיעה בסדרות טלוויזיה, למשל"הסופרנוס" ו"שובר שורות", שבהן אנשים נלחמים במתח בין היותם אנשי משפחה ובעלי תפקיד חיובי בחברה, לבין משרות או עיסוקים אפלים יותר.
ווקר התבסס על מחקרים קודמים שטענו כי עבור כל תפקיד שאדם מקיים בחברה, הוא יוצר זהות בעלת משמעות תרבותית, לעצמו ולסובבים אותו. המשמעות התרבותית של הזהות משפיעה על האופן שבו אנשים מסביבתו של אותו אדם מתייחסים אליו, וכיצד הוא מצפה שהם יתייחסו אליו. "ההורים שזהותם המקצועית נחשבת כלא תואמת את הזהות שלהם כהורים, נלחמים כל הזמן להוכיח לעצמם ולאחרים שהם הורה לגיטימי - וגם בעל מקצוע לגיטימי".
ערים בלילה
מחקרים קודמים שנערכו בגרמניה, זיהו פרמטר נוסף שמשפיע על האופן שבו עבודה מתנגשת עם הורות. זו לא רק השאלה כמה עובדים, לא רק ההתנגשות הישירה בין עבודה לילדים ברגע מסוים ולא רק הזהות - אלא גם באילו שעות עובדים.
מסתבר שהורים שעובדים בעיקר בשעות היום ובערב נמצאים באופן קבוע עם הילדים, מגדלים ילדים מרוצים, נינוחים ובריאים יותר מהורים העובדים במשמרות או שעבודתם פולשת לשעות הערב והלילה, וזאת גם אם ההורים מבלים בדיוק את אותה כמות זמן עם הילדים. ההבדל הזה בולט בעיקר במשפחות עם הכנסה נמוכה וכצפוי, במשפחות חד הוריות, אולם היה נכון גם במשפחות אחרות.
חוסר האחידות בשעות פגע בקשר בין ההורים והילדים, הפחית את הסמכות ההורית והוביל לדכדוך רב יותר אצל ההורים, באופן שהשפיע על הקשר עם הילדים. לא בכדי מכונות שעות עבודה כאלה בארה"ב "שעות עבודה א-סוציאליות".