אמת או שקר: אמונות תפלות על הפסיכומטרי

לחץ סביב מבחן הפסיכומטרי הוא בלתי נשלט, אתם תקבלו כל טיפ שיינתן לכם בתקווה להרוויח עוד כמה נקודות. כל אחד מאמין במשהו אחר, כל אחד ושיטת הלימוד שלו, ולכן יש כל כך הרבה אמונות תפלות בנוגע למבחן. מתי מומלץ ללמוד? מה כדאי לאכול? והאם אפשר להעתיק במבחן הפסיכומטרי? זה הזמן להניח לספקולציות של אנשים ולשמוע את האמת.

האמת היא בדיוק ההפך. אחרי למידה מאוד ממושכת של כמה חודשים, אופן ההתמודדות הרצוי הוא לתת מנוחה לגוף, לנפש ולשכל. יותר משתלמדו משהו חדש ביום האחרון, תגלו נושא שמסתבר שאתם פחות שולטים בו, וזה בטח לא יעזור.

נכון שעלייה ברמת הסוכר תורמת לרמת הריכוז, אבל כמו בטבע – מה שעולה חייב לרדת... אחרי עליית מתח, תגיע ירידת מתח ורצון לנמנום. אז מה כן כדאי להביא? מאכל קטן, יבש וקל. החטיף הוא לא כדי לשבוע, אלא כדי להרגיע את עצמכם ולהתעסק עם משהו בסוף הפרק הרביעי.

זו אמונה נכונה חלקית – אם אתם בזמן בחינה ולפתע האדמה רועדת, אזעקה נשמעת או קורה כל תרחיש לא סביר שכזה, המשיכו לפתור עד שיאמר לכם אחרת. ולמרות כל זאת, היו לא מעט פעמים שבהם הבחינה נעצרה באמצע, או נדחתה, כך שזה גם קורה, אבל אל תבנו על זה.

בכל חדר בחינה יש כמה וכמה נוסחי בחינה, אשר בכל אחד מהם הפרקים מסודרים בסדר שונה. לא היינו ממליצים לאיש להעתיק, ואם הוא עושה זאת, לא להסתמך על צבעים אלו או אחרים. המקרה היחיד שבו העתקה משתלמת, הוא לאלו שהוריהם לוחצים אותם להתחיל בלימודים - העתקתם, נתפסתם, והורחקתם לחמש שנים מכל מוסד להשכלה גבוהה, ואז אפשר לתכנן טיול להודו.

האמת שלא ברור בכלל איך מודדים קושי, אך אם המדד הוא רף הציונים, אז הציונים הממוצעים בפרק המילולי הם באופן קבוע נמוכים יותר מאלו בפרק הכמותי. מה שמרמז על כך שדווקא הפרק הכמותי נוח יותר לפתרון מאשר זה המילולי.

הסטטיסטיקה גורסת כי נבחנים ממין זכר מוציאים בממוצע ציונים גבוהים יותר בשלושת הפרקים – המילולי, הכמותי וזה שבאנגלית. עם זאת, צריך לזכור שיותר בנות נבחנות בבחינה מדי שנה, דבר שמשפיע על יכולתנו להסיק מסקנות גורפות אחרות.

נשמע מפתה. אתם בסוף פרק, נותרו עוד כמה שאלות שלא הגעתם אליהם, תסמנו 3, לא? ובכן, אין תשובה אחת שעדיפה על תשובות אחרות. בפרקים מסוימים 2 היא תשובת המזל, לפעמים 1. עם זאת, במידה ומחליטים לנחש, רצוי לנחש תמיד את אותה התשובה – גם כדי לחסוך זמן, וגם כדי למקסם את אחוזי הפגיעה

מדובר בבחינה שהתכלית המרכזית שלה היא לנבא הצלחה בשנה הראשונה ללימודים. אין בה כדי לנבא את רמת האינטילגנציה של האדם. ישנם אנשים אינטיליגנטים במיוחד שעלולים לא להצליח בבחינה, ולהפך. הבחינה מצדיקה את עצמה משנה לשנה רק מפני שהיא כלי ניבוי טוב לאוניברסיטאות ולמכללות.

זה נשמע כמעט אינטואיטיבי – אני אתאמן יותר, אני אצליח יותר, לא? ובכן, לא. ממחקרים עולה שתלמידים צריכים אמנם לפתור תרגילים רבים כדי להצליח ולמקסם את יכולותיהם, אך חשוב לא פחות לתחקר כראוי את השאלות לאחר מכן ולהבין איפה בדיוק הם נכשלים. יש נבחנים שפותרים רבבות של תרגילים, אך מפני שהם לא מתחקרים את התשובות שלהם, הם מצליחים פחות.

האמונה התפלה הזו נכונה חלקית. אם תפנו למרכז הארצי לבחינות ולהערכה, תגלו שהם ממליצים במפורש על עפרון מסוג זה. ההסבר הוא כנראה נובע משני מניעים – ראשית, זה מונע שאלות נוספות בנוגע לאיכותו של עפרון חודים מסוג כזה או אחר, ושנית, ייתכן והעופרת הרכה יחסית, נקראת בצורה תקינה יותר על ידי הסורק. האמת היא שכנראה שהסורק יידע לקרוא כל סוג של עופרת, אבל למה להסתכן?