קבינט הדיור דן בהקמת רשות להתחדשות עירונית

החלה ישיבת קבינט הדיור במשרד ראש הממשלה. קבינט הדיור, בראשותו של שר האוצר יאיר לפיד, התכנס היום (ב') בפעם ה-12 ועוסק בהכרזה על מתחמים מועדפים לדיור, מימון תוכנית הכניסה העיר בירושלים בהיקף 1.4 מיליארד שקל, סקירה על מצוקת הדיור במגזר הערבי, עדכון החלטה על מענק לרשויות על מתן היתרי בניה וגם בהקמת רשות חדשה להתחדשות עירונית.

במסגרת ההצעה לאישור מתחמים מועדפים לדיור יעלו לאישור תוכניות לבניית 34.3 אלף דירות במסגרת הועדה לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) בערים חיפה (4,400 יח"ד), רמת גן (2,100 יח"ד) , קרית אונו (10,000 יח"ד), ירושלים (3,500 יח"ד), הרצליה (3,900 יח"ד), גן יבנה (1,400 יח"ד) ואשקלון (9,000 יח"ד). עם זאת, על פי ההצעה שעלתה לדיון בקבינט הדיור, מתוך 34.3 אלף יחידות דיור שאותן תוכל לאשר הותמ"ל, שעל פי החוק היו אמורים לכלול לפחות 30% דיור להשכרה, כלומר כעשרת אלפים יחידות דיור להשכרה, יכללו תוכניות אלו רק 2610 דירות להשכרה. באשקלון למשל קובעת ההצעה כי היקף יחידות הדיור שייבנו להשכרה מתוך 9,000 יחידות דיור עומד על 0% ובערים חיפה, הרצליה, קרית אונו ורמת גן על 10% בלבד.

היעדר הכללת שכירות בהיקף המלא כפי שקבע חוק הותמ"ל עורר ביקורת לא מעטה ולקראת ישיבת קבינט הדיור שכאמור התכנסה כעת מסרו גורמים הבקיאים בהצעה כי ייערך דיון מחודש בקביעה זו, בכל המתחמים בהם הוצע לכלול פחות מ-30% יחידות דיור להשכרה מתוך התוכנית שתומלץ כתוכנית מועדפת לדיור. מסיבה זו מאשר כעת הקבינט את המתחמים המועדפים בהן תטפל הותמ"ל אבל ללא היקפי השכירות המצויינים בהצעת ההחלטה. שר האוצר התייחס לנושא בישיבת הקבינט ואמר כי המתחמים המועדפים צריכים לכלול לפחות 30% דיור להשכרה ולכן המתחמים שכללו פחות היקף דירות להשכרה אושרו ללא ציון היקף יחידות הדיור להשכרה.

כזכור, על פי הצעת ההחלטה שעולה להצבעה בישיבה, יכללו רוב התוכניות שיעלו לאישור בותמ"ל דיור להשכרה בהיקף פחות ממה שמחייב החוק. כזכור, החוק קובע כי מתחמים אלו יכללו לפחות 30% דיור להשכרה אולם סעיף קטן בחוק קבע כי במקרים חריגים ניתן יהיה לצמצם היקף השכירות האמור. וכך, על פי ההצעה שעלתה לקבינט הדיור, מוצע להכריז על מתחם בעיר אשקלון המאפשר בניית כ-9,000 יחידות דיור כמתחם מועדף. אולם, באותו הזמן מוצע כי במתחם זה לא ישולב דיור להשכרה כלל. "התנאים הכלכליים עלולים שלא לאפשר שיווק של מתחמים לדיור להשכרה לטווח ארוך, שכן הקצעת יחידות הדיור לטובת מטרה זו עלול לא לאפשר כדאיות כלכלית מינימלית ליזמים", כך על פי ההצעה, "כמו כן, יצויין כי שיעור הדיור להשכרה ביישוב גבוה במעט מהממוצע הארצי כבר כיום, דבר שמצביע על כך שביישוב ניתן מענה לצורך בדיור להשכרה במצב הקיים. על כן, היקף הדיור להשכרה המותכנן במתחם זה הוא 0%".

גורמים בענף הנדל"ן הביעו תמיהה על החלטה זו. כך למשל, אלי גבאי מנהל הפיתוח העסקי בקבוצת גבאי הבונה באשקלון סבור כי קביעת האוצר על כך שיש די היצע שכירות בעיר שגויה: "יש ביקוש לשכירות בעיר, וכמו שמחירי הדירות עלו כך גם מחירי השכירות. נכון להיום אין די היצע של דירות קטנות למשל, לא למכירה ולא להשכרה. אני לא חושב שלהגיד שבעיר אשקלון אין צורך בעוד דיור להשכרה זו אמירה נכונה".

בכל הנוגע להקמת רשות להתחדשות עירונית, מדובר ביוזמה משותפת של משרדי האוצר, השיכון והמשפטים לקידום התחום שלא מצליח לתפוס תאוצה ויכול לקדם הגדלת היצע משמעותית בתוך הערים הקיימות. על פי הצעת ההחלטה, הרשות תהיה גוף ממשלתי שירכז את מיזמי ההתחדשות העירונית ברחבי הארץ. בראש מליאת הרשות יעמוד שר השיכון ויהיו חברים בה מנהלי המשרדים השונים. עוד נקבע כי ראש הרשות ימונה על-ידי הממשלה בהמלצת שר השיכון ושר האוצר. הרשות אמורה עתידה לעסוק בשורה של תחומים, בין היתר לאשר תוספת כח אדם לועדות המקומיות כדי שיעסקו בתחום ההתחדשות העירונית, להעניק לרשויות מקומיות שיוסמכו לכך את האפשרות לאשר תוכניות פינוי בינוי ללא צורך באישור ועדה מחוזית, מתן מענקים וסיוע במימון עבודות פיתוח להסרת חסמי פיתוח עירוניים, וגם לערוך פיילוט הנוגע לניוד זכויות בפריפרייה כדי להגדיל כדאיות כלכלית לפרויקטים.

עוד על פי הצעת ההחלטה - קידום תוכנית משרד השיכון לפינוי-בינוי שעלתה עוד בעבודת צוות 90 הימים שגובש בשנה שעברה אך עד כה לא יושמה, והקמת מאגר קבלנים שיהיו מאושרים על-ידי הרשות החדשה כקבלנים המתמחים במיזמי התחדשות עירונית.

נציין שההחלטה מספקת הגדרה רבה מאד אך עמומה למדי לסמכויות הרשות ונעדרים בה סממנים וסעיפים מקצועיים העובקים בסוגיות מהותיות לתחום כמו התמודדות עם דייר סרבן או היבטים מיסויים. במקביל, גם נושא תקציב הרשות החדשה לוטה בערפל כאשר טרם הובהר מה יהיה היקפו.

במקביל, קבינט הדיור אישר את הסכם הפיתוח בכניסה לעיר ירושלים. מדובר בהסכם הכולל מימון מדינה בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל לפיתוח מתחם בכניסה לעיר בשטח 211 דונם שיכלול תעסוקה, מסחר מגורים ובני ציבור. במסגרת מתחם זה ישווקו שטחים בהיקף של כ-731 אלף מ"ר לשימושים השונים על פי החלוקה הבאה: כ-230 אלף מ"ר לתעסוקה, כ-130 אלף מ"ר למלונאות , כ-49 אלף מ"ר למסחר, בילוי ופנאי והגדלת השטחים הציבוריים כגון בנייני האומה והפיכתו למרכז קונגרסים בינלאומי וכן את שטחי הארכיון הציוני. עוד על פי התוכנית יוקם במתחם מרכז תחבורתי שיכלול תחנת אוטובוס מרכזית, תחנות של 2 קווי רכבת קלה (הקו הקיים וקו עתידי), תחנת רכבת בין עירונית הנמצאת בבנייה וחניון חנה וסע שיכלול כ-1,300 מקומות חניה.

במסגרת התוכנית יוכלו להיבנות 12 מגדלים המיועדים לתעסוקה, משרדים, מלונאות ותרבות על ציר שז"ר (במקביל לדרך יפו), הרצל ושדרות רבין. עוד במסגרת תוכנית זו תוקם בכניסה לעיר קריית המחוזות הממשלתית אשר בה ימוקמו משרדי הממשלה. שטחי המלונאות החדשים מציעים להוסיך לעיר 2000 חדרי מלון.

על פי ההסכם שנחתם היום, יממנו משרדי הממשלה ועיריית ירושלים את הפרויקטים התחבורתיים הנגזרים מהפרויקט. מדובר על שתי מטלות מרכזיות: הקמת חניון חנה וסע אשר עלותו היא קרוב ל-600 מיליון שקל וביצוע הפרדה מפלסית ברחוב שז"ר שעלותה נאמדת בכ-450 מיליון שקל. מטלות אלו ימומנו לפי המתווה הבא: משרד התחבורה יממן 500 מיליון שקל ורשות מקרקעי ישראל תעמיד קדם מימון בסך של 550 מיליון שקל.

שר הבינוי והשיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל אורי אריאל אמר כי "מדובר בהחלטה חשובה שתהפוך את הכניסה הישנה והפקוקה לבירת ישראל לכניסה מודרנית, נגישה ונוחה".

שר האוצר יאיר לפיד: "אני חושב שכל חלקי הממשלה מאמינים בירושלים חזקה ובקידום ירושלים כבירה מובילה, חדשנית ומודרנית. נמשיך לקדם את פיתוח האיזור ואפשרויות מגורים בו כיוון שהשאיפה שלנו היא שאנשים שיגיעו לעבוד במתחם התעסוקה הזה גם יתגוררו באיזור".

ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת: "ירושלים הפכה בשנים האחרונות אטרקטיבית יותר ויותר בפני משקיעים מהארץ ומהעולם ורובע העסקים החדש בכניסה לעיר ייתן תוספת כוח משמעותית לפיתוחה של ירושלים".

מנהל רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן: "הסכם זה מבטא את תפיסתי לפיה הרשויות המקומיות הן שותף אסטרטגי של רשות מקרקעי ישראל .הסכמי הגג שנחתמו עם הרשויות המקומיות הן המענה בתחום הדיור והסכמים כדוגמת שער העיר בירושלים והקו הירוק בתל אביב נותנים מבטאים שיתופי פעולה המהווים מנוף כלכלי להתפתחות העיר. רשות מקרקעי ישראל רואה בקרקע משאב לאומי מרכזי למתן מענה בסוגיית הדיור ולהנעת המשק .קרקעות המדינה אינן מכונה לייצור מזומנים אלא תשתית לבניין וצמיחה".