ענף הנדל"ן סוער בעקבות הצעת החוק של שר האוצר יאיר לפיד למע"מ בשיעור אפס אחוז על דירות מגורים. בממשלה מבטיחים כבר חודשים ארוכים להגדיל את היצע הדירות, אם בשוק החופשי ואם במסגרת תוכניות לדירות שיימכרו בהטבות (מע"מ אפס ומחיר מטרה).
אבל כל תוכניות הממשלה מתייחסות לרוכשים פוטנציאליים. אלה שיש בידם אפשרות לגיוס הון עצמי מספק, סכום לא מבוטל ודאי לנוכח נסיקת מחירי הדירות, בצירוף ההגבלות של בנק ישראל על המשכנתאות.
מי שאין בידו את האמצעים, ובעיקר מי שהמדינה החליטה שהוא זכאי לדיור ציבורי, נותר ללא פתרון כלל. אמנם חוק הדיור הציבורי הופשר בתחילת השנה, אך הטיפול בסוגיה נדחק לשוליים וגם הפתרון שנמצא על הפרק לא יוכל להועיל לעשרות אלפי הזכאים.
למעשה, מצבו של הדיור הציבורי במדינה רק מחריף. בדיקת "גלובס" מגלה כי עד היום נמכרו במבצע האחרון 797 דירות לדיירי הדיור הציבורי - אך לא נרכשה ולו דירה חדשה אחת. בחודש יולי לבדו נמכרו 480 דירות, יותר מכפול ממספר הדירות שמשרד השיכון מתעתד לרכוש בשלב הראשון.
"לא קנו דירות מימי בגין"
נוסף לכך, מספר זכאי הדיור הציבורי שבו נוקב משרד השיכון אינו מספר את כל הסיפור של מצוקת הדיור הציבורי בישראל. "היקף הממתינים לדיור ציבורי במשרד השיכון עומד על כ-2,620 משפחות זכאיות", כך בחוברת המעודכנת ביותר של המשרד, המתייחסת לרבעון הראשון של 2014.
אולם, מדובר אך ורק בזכאים לדיור ציבורי בקרב תושבי ישראל הוותיקים, ללא זכאי הדיור הציבורי מקרב העולים החדשים. יחד איתם מאמיר מספר הממתינים לדיור ציבורי ללא פחות מ-32,620 משפחות ויחידים.
על פי נתוני משרד הקליטה: "אומדן הזכאים לדיור הציבורי במשרד העלייה והקליטה נאמד ב-30 אלף עולים זכאים, מתוכם כ-24 אלף קשישים". עוד הוסיפו במשרד הקליטה כי "נתון זה נמצא היום בתהליך עדכון, לאחר קבלת החלטת הממשלה בנושא הארכת הזכאות לעולים בנושא דיור מ-10 שנים ל-15 שנים".
במילים אחרות, מדובר בצורך של למעלה מ-30 אלף משפחות ובודדים לדיור ציבורי, לצד היצע אפסי.
מי שאחראי לספק פתרון של דיור הציבורי לזכאים - ותיקים ועולים - הוא משרד השיכון. במקביל, משרד הקליטה מיישם גם הוא תוכנית משלו להגדלת מספר הדירות (ראו מסגרת), וזאת בעקבות מסקנות ועדת טרכטנברג שהתקבלו לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011 ונקבעו בהחלטת ממשלה. אולם פתרון זה, המאפשר בנייה של מתחמי דיור לזכאי הדיור הציבורי על קרקע חומה בערים שבהן הדבר אפשרי, מיושם באיטיות. גם אם כל החלטת הממשלה תיושם במלואה, היא תוביל בשנים הקרובות לתוספת של כ-4,000 דירות חדשות לזכאים. זו תוספת מבורכת, אולם, עדיין יישארו כ-26 אלף זכאים לדיור ציבורי מחוץ למעגל הסיוע הקבוע בדמות דירת קבע.
לאחרונה פורסם כי שר השיכון אורי אריאל הורה לחברת עמידר לרכוש 200 דירות לטובת הדיור הציבורי. בהודעה נכתב כי: "בשלב הראשוני תתבצע רכישה של 200 דירות. באזור השרון עד טבריה יירכשו 42 דירות, באזורי המרכז 48 דירות, באזורי השפלה 60 דירות ובאזור הדרום וירושלים 50 דירות". הדירות הן דירות יד שנייה בלבד.
מבדיקת "גלובס" עולה כי הרכישה טרם בוצעה. את הדירות אמורה לרכוש חברת הדיור הציבורי עמידר, ומדובר בתהליך לא קצר שכולל איתור נכסים על פי צרכי המשפחות שנמצאות בראש תור הממתינים, עריכת שומה לנכס, התאמתו למחירי הדירות החציוניים של משרד השיכון ועוד. על פי משרד השיכון, רכישת הדירות עתידה לצאת לדרך כבר בימים הקרובים.
התנעת תהליך רכישת הדירות מקופת המדינה היא מהלך דרמטי, לאחר ששנים ארוכות לא עשתה זאת המדינה. כפי שהגדיר זאת אחד הבכירים בחברת דיור ציבורי: "להערכתי לא נרכשה דירה לדיור הציבורי הכללי מימי מנחם בגין".
כאמור, בשלב הראשון עתידה המדינה לרכוש 200 דירות בלבד, ולשאלה כמה דירות מתכננת המדינה לרכוש בהמשך הדרך יש תשובות שונות. במשרד השיכון מעריכים כי "התקבולים ממכירת הדירות יאפשרו לרכוש כאלף דירות". בתגובה הרשמית של משרד האוצר לא נקבו במספר דירות והסתפקו בתגובה הבאה: "חוק הדיור הציבורי נכנס לתוקפו בתחילת השנה ובמסגרתו נמכרות דירות הדיור הציבורי לזכאים המתגוררים בהן. לאחרונה אושר תקצוב של 1.1 מיליארד שקל לרכישת דירות חדשות בהינתן מכירת הדירות הצפויה. בסמכותו ובאחריותו של משרד השיכון להקצות את הדירות בהתאם להמתנת הזכאים בתור. בכל שנה מתפנות מאות דירות של דיירי הדיור הציבורי, ואל דירות אלו נכנסים זכאי הדיור הציבורי הממתינים בתור. נוסף לכך, המדינה מעניקה סיוע כספי מוגדל בשכר דירה עבור דיירים הזכאים לדיור ציבורי, עד לכ-3,000 שקל למשק בית".
עם זאת, בתשובה ששלח בכיר במשרד האוצר לפעיל זכויות עולי חבר העמים, אלכס טנצר, בעקבות פניות חוזרות ונשנות אודות המחסור בדיור הציבורי, שהגיעה לידי "גלובס", נכתב כי "משרד האוצר פועל במשותף עם משרד השיכון לצורך מתן פתרונות למשפחות הממתינות לדיור ציבורי בדרכים שונות. אנו צופים כי יישום החוק יוביל לרכישה של כ-2,500 דירות, אשר יספקו מענה לקבוצת זכאים הנזקקים לדירות באופן משמעותי".
אז כמה דירות עומדת המדינה לרכוש לזכאי הדיור הציבורי? 1,000? 2,500? לא ברור. מה שכן ברור הוא שגם אם נבחר במספר הגבוה מבין השניים, מדובר בפתרון שיוכל לספק כ-8% בלבד מזכאי הדיור הציבורי הממתינים בתור.
"למרות שלוח השנה מראה על שנת 2014, נראה כי אנחנו עדיין בשנות החמישים", אמר טנצר ל"גלובס". "אותו נתיב ייסורים המתגלה בסרט 'סלאח שבתי', כשההבטחות גואות אולם נשכחות מיד לאחר הבחירות, קיים גם בימינו. כל הזכאים המתמודדים על מלאי הדירות המוגבל של משרד השיכון, אבל מנגנון חלוקת הדירות קובע שסיכוייהם של עולים לקבל דירות קלושים במיוחד. משרד השיכון מקצה 35% מהדירות לזכאי משרד לקליטת העלייה ו-65% לזכאים משרד השיכון. ב-2011 המתינו לדיור ציבורי 39.4 אלף משפחות עולים שהיו זכאים לדירה. בינתיים ירד מספרם ל-30 אלף ככל הנראה בעקבות מותם של חלק מהממתינים. מאחורי הנתונים הסטטיסטיים עומדות טרגדיות של אלפי משפחות".
"הממשלה מתנכרת"
פעילים חברתיים וארגונים שונים פועלים כבר שנים למען דרי הדיור הציבורי ומתקוממים כל פעם מחדש על המחדל המתמשך. גם מבקר המדינה התייחס לנושא ומתח ביקורת חריפה על התנהלות הממשלות בנושא. רק לאחרונה שלח פורום דיור ציבורי מכתב לקבינט הדיור ובו ביקש להכליל את הנושא החשוב באחת מישיבות קבינט הדיור הקרובות: "מי שבורח מסוגיית הדיור הציבורי מפגין חוסר משילות ואי רצון לפתוח לפתור אחת ולתמיד את המשבר", אמרו חברי הפורום, והוסיפו: "אוזלת היד והתעלמות חוזרת ונשנית של הממשלה, מסלימה את המשבר בדיור הציבורי, מעודדת את חסרי הבית לפלוש לדירות ריקות, ומייצרת תנאי ביצה לעוני רב-דורי, שעולה למדינה יותר כסף בהשוואה להשקעה מושכלת בדיור הציבורי".
לדברי עו"ד גיל גן-מור, ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח ונציגה בקואליציה לדיור בר השגה: "הממשלה נכשלה בינתיים בנסיונותיה לשנות את חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) כך שכספי מכירת הדירות לדיירים ותיקים לא ילכו לרכישת דיור ציבורי חדש, כמו שרצו משרד השיכון והאוצר. אולם אין ספק שהממשלה מחכה לשעת כושר לתקן את החוק. משמעות הדבר תהיה הרס הדיור הציבורי. עם זאת, ברור שלא די בשימוש בכספי המכירה להגדלת מאגר הדירות, ויש צורך בתקציבים נוספים. אחד המקורות שהצענו היה השימוש בחוק הותמ"ל. מדובר בוועדה למתחמים מועדפים לדיור על קרקע מדינה, ולכן טענו כי יש לייעד חלק ניכר מהדירות לדיור ציבורי לצד דיור בר השגה. הייתה לכך תמיכה רבה בוועדת הפנים אך הממשלה התנגדה נחרצות ובסוף הדרישה המוצדקת הזאת נפלה".
גן-מור מתייחס גם להמלצות ועדת אללוף, הוועדה למלחמה לעוני, שנקבה גם היא בנושא הדיור הציבורי כנושא שחייב טיפול דחוף. לדבריו, "אי יישום המלצות הוועדה מצביע גם הוא על חדלון הממשלה. בין היתר המליצה הוועדה למלחמה בעוני להגדיל את מאגר הדיור הציבורי ב-700 עד 1,000 דירות ציבוריות בשנה לפחות, בעלות של 450 מיליון שקל, אך הממשלה אינה מתכוונת להכניס זאת לתקציב, שעה שהיא מממשיכה לקדם את תוכנית מע"מ 0, תוכנית מחיר מטרה ומכרזי ההשכרה - כולן תוכניות המותאמות למעמד הבינוני גבוה, עשירונים 6 ומעלה".
בזכות טרכטנברג והמחאה החברתית: דיור לעולים זכאים על שטחי ציבור
החלטת ממשלה שאושרה במארס 2012 המתייחסת לפרק הדיור בדו"ח טרכטנברג קבעה תקצוב לבניית דיור ציבורי לעולים על קרקע חומה ברשויות מקומיות. ההחלטה קבעה כי התקצוב יינתן להקמת 1,000 דירות בכל שנה עד 2015.
ב-2012 אכן פורסם קול קורא לעיריות לאתר קרקע חומה שאינה מנוצלת ולקדם עליה בנייה של מתחמי דיור לעולים. פרויקטים כאלו הבשילו בראשון לציון, אשדוד, חיפה, קרית אונו וכפר סבא, וכל אחד מהם כולל 200 דירות, והם נמצאים היום בשלבים שונים של תכנון ובנייה וטרם אוכלסו.
במסגרת החלטה זו מקבלת הרשות המקומית מענק הקמה שמכסה על חלק מעלות הקמת הפרויקט ומשרד הקליטה מתחייב לאכלס באופן קבוע את הדירות שייבנו בזכאי הדיור הציבורי. סכום הסיוע בשכר דירה שהעביר המשרד לזכאים עד אז יעבור תחת זאת לרשות. הרשות מתחייבת להפעיל את המבנה במשך 20 שנה ולאחריו הוא יחזור לידה והיא תוכל לעשות בו כל שימוש ציבורי אחר. זכאי הדיור הציבורי אינם משלמים שכר דירה אלא רק את ההוצאות השוטפות.
בשנים שלאחר פרסום הקול הקורא הראשון היה משרד הקליטה אמור לפרסם שוב קול קורא בכל אחת מהשנים הבאות עד 2015, להקמתן של אלף יחידות נוספות בכל שנה, אולם בשל הצורך לדיור ציבורי בקרב אלפי הזכאים ביקשו במשרד להקדים את המימון ותקצוב האוצר לנושא זה ולרכז את כולו לשנה אחת. לאחרונה הושגה הסכמה בנושא והמשרד יצא בקול קורא להקמת 3,000 דירות. טרם נקבעו המיקומים. מקורות המקורבים לנושא מסבירים שלא קל למצוא הסכמה של רשויות לפרויקט, אם מסיבה של מחסור בשטחים חומים (שטח ציבורי) או אי רצון של ראשי הרשויות לקידום פרויקט מעין זה בשטחם. אולם גם תוכנית חשובה זו נותנת רק פתרון חלקי ביותר לזכאי הדיור הציבורי הממתינים בתור לדירה - 3% בלבד מכלל הזכאים יוכלו ליהנות מאלף הדירות שנמצאות היום רק בבנייה.
גם אם נחשב את הפוטנציאל, שעומד על 4,000 דירות שעתידות להיבנות על פי החלטת הממשלה - מדובר בפתרון רק לכ-12% מהזכאים. לכל שאר הזכאים תמשיך המדינה לסייע בשכר דירה.
גורמים שונים מתוך הממשלה ומחוץ לה טענו בעבר ועדיין טוענים שהמשך הסיוע בשכר דירה אינו יעיל הן משום שברוב המקרים אינו מספיק לשכירת דירה המתאימה לצרכי המשפחה, הן בגלל אי היכולת לפקח על שכירות זו.