לאחר העלאת הדירוג: 3 תרחישים אפשריים למניות הבנקים

חברת מעלות S&P העלתה אתמול את דירוג החוב של בנק פועלים ובנק לאומי לרמה של AAA, לראשונה מאז חודש אפריל 2009, אז איבדו הבנקים את דירוג החוב המושלם עקב המשבר הכלכלי העולמי. במקביל הועלה גם דירוג החוב של הבנק הבינלאומי ל-(AA+) לראשונה מאז שנת 2003.

לדברי שי שמש מנהל השקעות בכיר בבית ההשקעות הלמן אלדובי, "הבנקים הגדולים חוזרים לדירוג המקסימלי, אך העיתוי של העלאת הדירוג מפתיע כביכול לאור ההאטה במשק, האינדיקציות על ירידה מתמשכת בביקוש לאשראי מסחרי שמהווה מנוע צמיחה חשוב עבור הבנקים והתחושה הכללית שהכלכלה הישראלית נמצאת במצב של דשדוש. אך, תהליכים אלו נתפשים בשלב זה כקצרי-טווח, כאשר התמונה הרחבה מצביעה על שיפור מתמשך באיכות תיקי האשראי של הבנקים הגדולים ובגידול המתמשך בהלימות ההון במערכת הבנקאית. למעשה, אותה רגולציה שמכבידה כביכול על פוטנציאל הצמיחה של הבנקים והיא זו שחייבה אותם בשנים האחרונות לרתק יותר הון כנגד אשראי, לפזר את תיק ההלוואות ולהפחית תלות במספר לווים גדולים. חברת הדירוג ציינה בשיקול מרכזי בהחלטתה את תחזיתה כי מדיניות חלוקת הדיבידנדים תמשיך להיות מרוסנת גם בשנים הקרובות. מנגד, מעניין לציין כי בשלב זה לא נתפשים שוק המשכנתאות ומחירי הנדל"ן שגאו שבנים האחרונות כגורמי סיכון משמעותיים לתיק האשראי של הבנקים".

"ישנן מספר השלכות ותרחישים אפשריים היכולים לבוא לידי ביטוי בשווקים", אומר שמש, "תרחיש ריאלי: הקאמבק של פועלים ולאומי לדירוג חוב מקומי מושלם מעמידה אותם בדירוג חוב בינלאומי דומה לאג"ח מדינת ישראל (+A). יש לכך ערך בעיני משקיעי אג"ח מוסדיים וזרים שעשויים להסיט השקעות באג"ח שקלי לטובת חוב בנקאי ע"מ להנות מתשואה משופרת ברמת סיכון שהיא תאורטית שווה לאג"ח ממשלתי וזאת מבלי להפחית את הדירוג הממוצע של תיק ההשקעות".
"תרחיש אופטימי: אפשר לקוות שמשקיעי אקוויטי זרים עשויים לגלות עניין מחודש במניות הבנקים לאור העלאת הדירוג שמהווה הבעת אמון בחוסן העסקי שלהם וביכולתן להתמודד עם משבר כלכלי בפוטנציה. ירידת פעילות המשקיעים הזרים במניות הבנקים היא גורם מרכזי בצמצום הפעילות בבורסה. העלאת הדירוג הקודמת של בנק הפועלים ל-AAA אירעה במאי 2006 , אז המחזור המסחר הממוצע במניית הבנק נע סביב 150 מיליון שקל ביום. לשם השוואה בחודש ספטמבר האחרון מחזור המסחר הממוצע במניית הבנק עמד על 47 מיליון שקל בלבד. רוב ההפרש השלילי נובע מירידת היקף פעילות הזרים. מכיוון שלהערכתנו תמחור הסקטור הבנקאי בישראל אינו גבוה, יתכן שייווצר עניין מחודש. יחד עם זאת, הצפי לדיבידנדים נמוכים יחסית עדיין פוגע באטרקטיביות ההשקעה".
ויש גם, מציין שמש, תרחיש טכני: "קרנות נאמנות שמתמחות בהשקעה באג"ח מדינה שקלי קצר (שמועד פדיונו עד שנתיים) נהנות מתשלום דמי הפצה מופחת למערכת הבנקאית (0.20% במקום 0.35%). על פי התקנות הקרנות הללו רשאיות להחליף אג"ח מדינה שקלי קצר באג"ח קונצרני בדירוג מקסימלי. עד עתה, לא היו סדרות חוב שעונות לדרישה הזאת, ואילו כעת סדרות שקליות של בנק פועלים ולאומי צפויות לרכז ביקושים ערים מצד הקרנות הללו מאחר והן מעניקות תוספת תשואה נאה על פני החוב הממשלתי. הביקוש לסדרות חוב קצרות בדירוג מקסימלי עשוי להניע את הבנקים לגייס חוב קצר במרווח תשואה נמוך מאוד. לדוגמא: סדרה 26 של בנק הפועלים בריבית משתנה נסחרת במרווח של כ-0.50% מעל הממשלתי ונמצאת בטווח המבוקש".