האם זו ההאטה העולמית בכלכלה, קרב ענקים בין ערב הסעודית לארה"ב או שילוב של השניים, שגורמים למחיר הנפט לצנוח לרמתו הנמוכה ביותר מ-2010? בעוד התקשורת הכלכלית הבינלאומית עוסקת בימים האחרונים בהרחבה בניתוח הסיבות לצלילת מחירי הנפט, יכול הצרכן הישראלי להסתפק בידיעה שמחיר הבנזין בתחנות הדלק עשויים לרדת ב-30 אג' לליטר בתחילת החודש הבא (ראה מסגרת), זאת אם מחיר הנפט יישאר ברמתו עד סוף החודש.
מחירה של חבית נפט מסוג ברנט ירד ביום שלישי האחרון ב-3 דולרים נוספים לפחות מ-85.5 דולר לחבית. לאחר תיקון קל בסופ"ש, עומד כיום מחיר החבית על 86.16 דולר, לעומת כ-115 דולר בסוף יוני. מחיר הנפט מסוג ווסט טקסס (WTI), שעמד ביוני על מעל 105 דולר לחבית, צנח ל-82.92. הירידה התקבלה כבשורה משמחת לצרכנים: משפחה ממוצעת בארה"ב צפויה לחסוך כ-120 דולר כתוצאה מהירידה במחירי הבנזין לפחות מ-3 דולר לגלון. לפי אומדן שפרסם סיטיגרופ, האפקט של ירידת מחירי הנפט בעולם שקול לחבילת תמריצים בהיקף של 1.1 טריליון דולר.
ההסבר המאקרו-כלכלי לירידה התלולה במחירים הוא עודפי היצע למול ירידה בביקושים בשילוב התחזקות מרשימה של הדולר, על רקע הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב.
הצניחה האחרונה של 3 דולרים במחיר חבית הנפט קרתה לאחר שסוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) עדכנה את תחזיותיה והקטינה את הגידול הצפוי בצריכת הנפט העולמית ב-2014 ב-200 אלף חביות ליום. הסוכנות מעריכה כי הצריכה העולמית - שעמדה בתחילת 2014 על כ-92 מיליון חביות - תגדל רק ב-700 אלף חביות ליום ולא ב-900 אלף כפי שחזתה תחילה. מהעבר השני נמשך הגידול המהיר בתפוקת הנפט בארה"ב המתבססת על טכנולוגיות המאפשרות להגדיל את מספר החביות המופקות מכל שדה ולהוזיל את עלות ההפקה. בנוסף אספקת הנפט מלוב ועיראק לא פחתה למרות הכאוס הפוליטי והקרבות בשתי המדינות.
צניחת מחיר הנפט מעוררת תגובות מעורבות בקרב המדינות שבקרטל הנפט אופ"ק. בעוד מדינות התלויות במחירים גבוהים לצורך איזון תקציביהן כמו איראן, רוסיה וונצואלה, עוקבות אחרי צניחת המחירים בחרדה ותובעות לקצץ את מכסות ההפקה של החברות בארגון, מדינות אחרות ובראשן ערב הסעודית וכווית מגיבות בשוויון נפש לצניחת המחירים. על רקע זה צופה ה-IEA כי מדינות OPEC לא יגיעו להסכמות על צמצום ההפקה בפגישתן ב-27 בנובמבר.
לפי אחת ההערכות, מאחורי ירידת המחירים עומדת ערב הסעודית, יצואנית הנפט הגדולה בעולם והמדינה בעלת יכולת ההשפעה הכי הגדולה על מחיר הנפט. בעבר נהגה ערב הסעודית לקצץ את תפוקת הנפט בתגובה לירידת מחירים כדי לשמור על מחיר גבוה יחסית. אלא שהפעם לפי ההערכות, סעודיה חרדה מהגידול המהיר בהפקת הנפט בארה"ב ומעדיפה להוריד את המחיר כדי לשמור על נתח השוק שלה. יש אנליסטים הסוברים כי ערב הסעודית תהיה מוכנה שמחיר הנפט יגיע אף ל-80 דולר לחבית, מהנחה שברמת מחירים זו רבים ממיזמי הפקת הנפט מפצלים בארה"ב יהפכו לא רווחיים. לפי הפייננשל טיימס צפויה ערב הסעודית לאבד רק כ-10-20 מיליארד דולר מכמעט 750 מיליארד דולר שהיא מכניסה כל שנה מייצור הנפט, אם תרשה למחיר לרדת ל-80 דולר לחבית.
גופי מחקר אחרים ובהם IEA מעריכים כי גם רמת מחירים של 80 דולר נמצאת מעל לסף הכדאיות הכלכלית של רוב מפיקי הנפט בארה"ב. על רקע מגמות אלה מעריכים רבים כי ירידת מחירי הנפט עשויה להיות תופעה מתמשכת שנמצאת רק בראשיתה - ולא אירוע חולף וזמני.
בגלל המס הגבוה: מחיר הנפט משפיע רק על 35% ממחיר הבנזין בישראל
קיים כמובן קשר בין מחירה העולמי של חבית נפט למחיר הבנזין בארץ, אך לא מדובר ביחס של 1 ל-1 - זאת משום שמחיר הבנזין בארץ הוא סכום של כמה רכיבים.
הרכיב הראשון הקובע את מחיר הבנזין הוא מחיר הבנזין הבינלאומי שנקבע בארבעת ימי המסחר האחרונים של כל חודש בבורסת הדלקים שה-Lavera שבצרפת. רכיב הבנזין הבינלאומי מהווה רק 35% ממחיר הבנזין הסופי בתחנות הדלק. הרכיב השני הינו הבלו - מס שנקבע על ידי האוצר ומוטל בנוסף לבנזין, גם על הסולר ודלקים נוספים. הבלו, ששיעורו צמוד למדד מהווה כ-41% ממחיר הבנזין. רכיב נוסף הינו מרווח השיווק של תחנות הדלק ושגם הוא קבוע גם כן (כ-9% ממחיר הבנזין). על שלושת רכיבים אלה מוטל המע"מ המשולם על כל עסקת רכישת בנזין בשיעור של 15%. יוצא, שעל מחיר הבנזין שמכיל את מס הבלו, אנו משלמים גם מע"מ, וכך מהווה המע"מ מס על מס. בשורה התחתונה צפוי מחיר הנפט הנמוך להוביל לירידה של 30 אג' לליטר בנזין בחודש נובמבר - זאת בתנאי שיישאר ברמתו הנוכחית על סוף החודש.