"נשלם מחיר כבד אם ערבים לא ישתלבו בשוק העבודה"

נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג קוראת היום (ג') לשילוב גברים ערבים ונשים חרדיות בשוק העבודה, אחרת "נשלם מחיר כלכלי וחברתי כבד בשנים הבאות".

את נאומה הפומבי הראשון מאז נבחרה לנגידה נשאה היום פלוג בוועידת ראש הממשלה לפיתוח כלכלי של מגזר המיעטים - "שותפות וצמיחה" - המתקיימת בתל אביב. היא אמרה כי "השתלבות מוצלחת של הציבור הערבי בשוק העבודה בפרט ובכלכלה בכלל היא מרכיב חשוב מאוד ואפילו הכרחי, מבחינת יכולת המשק הישראלי להמשיך ולצמוח ולתמוך ברמת חיים גבוהה יותר עבור כל אזרחי ישראל".

פלוג ציינה כי "המשק נמצא במצב טוב, בפרט בהשוואה למדינות המפותחות האחרות", אך דיברה על הבעיה הדמוגרפית והשלכתה על שוק העבודה וכלכלת ישראל: "בטווח הארוך, לדמוגרפיה צפויות להיות השלכות מרחיקות לכת על התעסוקה, התפוקה ורמת החיים. מצד אחד, צפוי גידול בחלקם של אותם מגזרים באוכלוסייה ששיעור התעסוקה שלהם נמוך. מצד שני, צפויה ירידה בחלקה של האוכלוסייה בגיל העבודה.

"אם לא יחולו שינויים בדפוסי התעסוקה, מגמות דמוגרפיות אלו יגרעו סדר גודל של 1.3% משיעור הצמיחה השנתי, מדי שנה. זהו איום אסטרטגי עבור המשק הישראלי והחברה הישראלית, כזה שאסור לנו להתעלם ממנו. גם אם תגדל ההשתתפות בתעסוקה, חשוב ליצור את התנאים הנדרשים כדי שהעובדים יקלטו גם על פי כישוריהם בענפים המתאפיינים בהון אנושי גבוה. אחרת, היכולת של הגידול בתעסוקה לתרום לצמיחת התוצר, להפחתת העוני ולהעלאת רמת החיים תהיה מוגבלת".

ממשלת ישראל הציבה יעדי תעסוקה כגון תעסוקה של 41% בקרב נשים ערביות ו-78% בקרב גברים ערבים עד שנת 2020. "הם שאפתניים, אך אפשריים", אמרה פלוג על היעדים.
פלוג דיברה גם על פריון העבודה הנמוך בישראל ואמרה כי "בהסתכלות ארוכת טווח, סובל המשק הישראלי משיעור נמוך של עליית הפריון (תוצר לשעת עבודה): העובד הישראלי הממוצע מייצר בשעת עבודה נתונה תפוקה נמוכה יותר משל מקבילו ברוב מדינות ה-OECD. העלייה בפריון, לא רק שאינה סוגרת את הפער מול המדינות המפותחות, אלא שהפער אף הולך וגדל, למשל היחס בין התוצר לשעת עבודה בישראל לזה שבארה"ב הולך וקטן לאורך השנים.

"בדוח בנק ישראל לשנת 2012 ניתחה חטיבת המחקר של הבנק את התופעה וציינה מספר סיבות לפריון הנמוך. סיבה עיקרית אחת היא שיעור ההשקעה הנמוך, אשר מביא לכך שמלאי ההון היצרני העומד לרשות העובד הישראלי נמוך יחסית לזה שעומד לרשות העובד במדינות ה-OECD. סוגיה נוספת הנה החסמים הביורוקרטיים, או באופן רחב יותר הסביבה העסקית אשר מהווים חסם בפני התפתחות מואצת של המגזר העסקי".