האוצר מאיים לעצור הזרמת כספים לרכבת ישראל על רקע חריגות תקציביות

עם זאת, מקורות בענף התחבורה מעריכים כי בין משרדי האוצר והתחבורה יושג בקרוב הסדר, לפיו מסגרת תקציב הפיתוח של הרכבת לא תיפרץ - וכי החברה תידרש בהתייעלות פנימית או אף בוויתור על מקצת מסעיפי הפיתוח. כך, התוספת של 3-4 מיליארד שקל תתקבל מתוך התקציב הקיים.



במכתב ששלחו סגן הממונה על התקציבים באוצר, עמית לנג, וסגן החשב הכללי, אבי דור, לידי מנכ"ל משרד התחבורה, גדעון סיטרמן, כתבו כי לא יהיה מנוס מעצירת העברת הכספים לרכבת בשל החשיפה התקציבית שבפעולותיה, בלא הסכם פיתוח מאושר.



הגידול באומדני עלויות הפרויקטים של הרכבת נובע ברובו מפרויקט הקו המהיר לירושלים (A1). עלות הפרויקט, שהוערכה תחילה ב-3.8 מיליארד שקל, נאמדה באחרונה בכ-6 מיליארד שקל, והביאה לבדה לגידול של כ-2 מיליארד שקל במסגרת תקציב הפיתוח.



הסכם הפיתוח המקורי עם חברת רכבת ישראל נחתם ב-2003, ובמסגרתו הוקצו לרכבת 20 מיליארד שקל לביצוע פרויקטים שונים. עד כה נוצלו כ-10 מיליארד שקל מהתקציב הראשוני. לטענת האוצר, מ-2006 התגלו חריגות תקציביות משמעותיות בעלות הפרויקטים, כאשר מבדיקות חברת הבקרה החיצונית PB עלה כי היקף חריגות זה מסתכם בכ-9 מיליארד שקל. לטענת האוצר, הביאו החריגות לעלייה של עשרות אחוזים באומדני הפרויקטים, ובכך נפגעה כדאיותם הכלכלית. באוגוסט 2007 החליטה הממשלה כי תקציב הפיתוח של הרכבת יוכל לגדול עד 29.5 מיליארד שקל, אך בכפוף להסכם פיתוח מעודכן, שטרם גובש.



"על אף ניסיונות רבים, טרם הושגה הסכמת משרד התחבורה לעדכון תוכנית הפיתוח בהתאם להחלטת הממשלה, ובפועל נמשכת פעילות הפיתוח בניגוד להחלטת הממשלה וללא מקור תקציבי", כתבו לנג ודור למשרד התחבורה.



במשרד התחבורה ביקשו אתמול להרגיע את ההתדיינות בנושא, וציינו כי מנכ"ל המשרד והממונה על התקציבים באוצר, רם בלינקוב, נפגשו באחרונה ודנו ביישוב המחלוקת. עד סגירת הגיליון לא התקבלה תגובת רכבת ישראל.