זוהר גושן יודיע על פרישתו מרשות ני"ע

ראש רשות ניירות ערך, פרופ' זוהר גושן, צפוי להודיע בקרוב על פרישתו לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד. גושן ימשיך להרצות באוניברסיטת קולומביה, וככל הנראה יפנה לעיסוקים במגזר הפרטי.

ההערכות הן כי פרישתו של גושן תהיה בחודשים הקרובים. מועד עזיבתו יהיה בסמוך להשלמת הליכי החקיקה המקנים לרשות ניירות ערך סמכות אכיפה מינהלית; הצעת החוק בעניין זה אמורה לעלות בקרוב לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.

כהונתו של גושן מאופיינת כסוערת. חודשיים לאחר שנכנס לתפקידו התמודד גושן עם המשבר העולמי שפרץ בשלהי 2007 והגיע לישראל בסוף 2008. גושן הוא אחרון מבין הרגולטורים שכיהנו בעת המשבר שעדיין לא הודיע על פרישתו. הממונה על שוק ההון באוצר, ידין ענתבי, פרש לפני כשנה, המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, יסיים את תפקידו בשבוע הבא, והממונה על הגבלים העסקיים, רונית קן, הודיעה על סיום תפקידה בחודשים הקרובים.

עוד בטרם הודיע גושן באופן רשמי על פרישתו, נפתחה בשוק בורסת שמות להחלפתו, הכוללת בעיקר משפטנים, אנשי אקדמיה. עם זאת, בשוק דווקא מציינים כי מינוי נכון לרשות יהיה דווקא מהשטח. "גושן הוא פרופסור למשפטים, וככזה הוא בעיקר קידם פרויקטים לשינוי סמכויותיה של הרשות ולחיזוק מעמדה. עכשיו נכון להביא לתפקיד מישהו מהשטח", אמר אתמול מקורב לרשות.

גושן סבור כי הגשים את מרבית היעדים שעליהם הצהיר כיעדים מרכזיים עם כניסתו לתפקיד. עם זאת, גושן מתזמן את עזיבתו בסמוך להשלמתם וללא שיהיה נוכח כדי להטמיעם. עובדה זו יכולה לשחק לרעת רשות ניירות ערך בעתיד, שכן בעת הטמעת רפורמות גדולות בשוק מתעוררים קשיים ביישומן.

בעת כהונתו שם לעצמו גושן למטרה לקדם פרויקטים שאותם כינה "פרויקטי תשתית" לחיזוק מעמדה ויכולת האכיפה של הרשות לטווח הארוך. אחד הפרויקטים המרכזיים שלו היה בית המשפט הכלכלי שנחנך לפני כשבועיים בתל אביב. לדעת הרשות, הצורך בבית משפט כלכלי היה קריטי, לאחר שהתיקים הפכו להיות יותר ויותר מורכבים, וההליכים בבית המשפט נמשכו שנים רבות והסתיימו לא פעם בזיכוי. כך, למשל, תיק אופמת שבו היתה טענה לביצוע מניפולציה בניירות ערך של פרטנר, והנאשמים זוכו.

רפורמה נוספת שקידם גושן היא הסכם ההכרה ההדדית בין ישראל לאיחוד רשויות ניירות הערך האירופי (cesr). לפי ההסכם, חברות הרשומות בישראל יוכלו לגייס כסף בכל בורסה באירופה על בסיס תשקיף שאישרה רשות ניירות ערך. ההסכם צפוי להיחתם החודש.

פרויקט אחר שקידם גושן במרץ הוא הקמת מערך אכיפה מינהלית שיקנה לרשות סמכות נרחבת לבצע הליכי אכיפה מינהליים, ובכלל זה להטיל קנסות מינהליים במקרים של הפרות חוק. כיום יש לרשות רק סמכות להעמיד לדין פלילי את המפירים - דבר המסרבל את הליכי האכיפה. לאחר השלמת החקיקה, תוכל הרשות להפנות את המקרים הקלים יותר להליכים מינהליים ולמקד את מאמצי האכיפה במקרים הפליליים המובהקים. היוזמה של גושן להרחיב את הליכי האכיפה של הרשות נתקלה במתנגדים רבים, והדיונים סביבה בוועדת הכספים היו קשים ומורכבים.

עמדותיו של גושן היו לא אחת שנויות במחלוקת. אחת המחלוקות הקשות נסובו על תוכנית שיזם גושן ב-2009 לפתרון מחנק האשראי בשוק החוץ-בנקאי שנוצר באותה עת בישראל עקב המשבר הכלכלי. בתוכנית שכונתה "תוכנית גושן", הוצע כי המדינה תערוב להנפקת אג"ח חדשות תמורת עמלה מהגופים המוסדיים. גושן ספג ביקורת על תוכניתו זו, אך ההתאוששות בשווקים ב-2009 ייתרה אותה.

מחלוקת נוספת שבה היה מעורב גושן התגלעה בשל עמדתו לגבי ועדת חודק שקבעה כללים להשתתפות המוסדיים בהנפקות אג"ח. גושן היה מהמתנגדים העיקריים למסקנות הוועדה, וטען שהן יובילו להקטנת היצע האשראי ויחסמו את הנגישות לאשראי בפני חברות רבות.

הקרב סביב ועדת חודק גלש עד מהרה לעוד סיבוב בהתנצחות הבלתי-פוסקת בין הרגולטורים בישראל, אך כעת, שנה לאחר יישום מסקנות הוועדה, מתריעים מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים - שנמנעים בחודשים האחרונים מהשתתפות בהנפקות האג"ח החדשות, מכיוון שאינן עומדות בכללים של חודק - על כך שאינם מוכנים להמשך יישום הרפורמה בשנה הבאה, דבר שעלול לעורר בעיות.

מהלך נוסף שניסה גושן לקדם, אך נתקל בהתנגדות הוא ביטול עמלות ההפצה בקרנות הנאמנות ושינוי המודל כך שהבנקים יגבו עמלת קנייה ומכירה ישירות מהלקוחות ולא ממנהלי קרנות הנאמנות. בנק ישראל התנגד ליוזמה זו, והיא ירדה מהפרק. יוזמה זו עלתה כחלק משינויים שעורכת הרשות בחקיקה לקראת הכניסה של קרנות נאמנות זרות לפעילות בישראל - יוזמת חקיקה שמקדמת רשות ניירות ערך ומתעכבת זמן רב. בשוק מעריכים כי היוזמה נמצאת כעת בישורת האחרונה.

מעורבותו של גושן הורגשה במיוחד בתחום המעצרים ובהגדלת המעורבות האכיפתית שהלכה וגברה לאחר הטמעה של מערכת חדשה לאיתור חריגות ומניפולציות בעת המסחר. תיק הדגל של גושן הוא חקירת החשד להרצת ניירות ערך בבית ההשקעות הגדול בישראל - פסגות.

החקירה החלה לאחר שהבעלים הקודם של פסגות, קרן יורק, והבעלים הנוכחי, קרן איפקס, חתמו על הסכם למכירת בית ההשקעות. בעת סגירת ההסכם נחתם גם הסכם בין פסגות לרשות ניירות ערך שלפיו, נסגר תיק החקירה נגד פסגות בכפוף לתשלום קנס של 150 מיליון שקל. ההסדר שנחתם כלל הסדר לסיום העסקתו של מנכ"ל פסגות לשעבר, רועי ורמוס.

הביקורת החריפה שנמתחה על רשות ניירות ערך התייחסה לכך שהרשות קשרה בין ההסדר עם פסגות, למועד סיום העסקתו של ורמוס והעברת השליטה בבית ההשקעות. מקורבים לרשות מתחו ביקורת גם על בחירתו של גושן בניהול המאבק מול פסגות כ"תיק הדגל". הטענה בעניין זה היא שכעת אמנם השיגה הרשות הרתעה בהליך המתוקשר והנרחב נגד פסגות, אך אם לאחר ההליך משפטי הרשות תפסיד, הדבר יצור את האפקט ההפוך שיפגע בתדמיתה.