הריבית מאיימת? כך תשמרו על תיק ההשקעות

בעוד כמה חודשים תקבלו לביתכם את הדיווח השנתי מהחברה המנהלת את הפנסיה או החסכונות ארוכי הטווח שלכם - ביטוח המנהלים, קופת הגמל, קרן הפנסיה או קרן ההשתלמות.

אלה מכם שקוראים באופן קבוע את themarker לא צריכים להמתין לדיווח השנתי כדי לדעת למה לצפות. המנהלים של החברה המנהלת לכם את אחד מהמכשירים שלעיל יתרוננו משמחה ומטפיחות עצמיות על השכם, ויספרו לכם שזאת היתה שנה פנטסטית עם רווחים גבוהים.

2010 אכן היתה שנה מצוינת בשווקים הפיננסיים בכלל, ובאפיקי החיסכון הפנסיוני והבינוני בפרט: קופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה רשמו תשואה של 7%-12% בממוצע. חלק גדול מהם מחקו השנה את כל ההפסד שנרשם ב-2008 - השנה בה פרץ המשבר הפיננסי הגלובלי - והם נמצאים בשיא של כל הזמנים.

הרווחים והשיאים בתיקי ההשקעות של מכשירי החיסכון הארוכים הם חלק מתמונה כללית דומה: תיק הנכסים הפיננסי של הציבור הישראלי רחוק בפחות משתי עשיריות האחוז מ-2.5 טריליון שקל - כמעט פי שניים מרמתו לפני עשור.

הרווחים היפים בתיקי ההשקעות הפנסיוניים שלכם בוודאי יחממו את לבכם ויהוו הזדמנות נוספת בעבור היועץ בבנק, סוכן הביטוח או היועץ הפנסיוני שלכם לטפוח לעצמו על השכם ולהגיד "אמרתי לך".

אם יש לכם גם דירה או וילה או קרקעות בישראל, אז השמחה כפולה: השווי שלהן הכפיל גם הוא את עצמו בעשור האחרון - והנה, שנתיים לאחר משבר פיננסי עולמי שהדיר במשך חודשים שינה מעיניכם, אתם מוצאים את עצמכם עם שיא של כל הזמנים בשווי הרכוש שלכם.

עכשיו תוסיפו לרווחים המרשימים האלה את העוצמה שמגלה המשק הישראלי בשנתיים האחרונות לעומת הכלכלות של ארה"ב ואירופה, ואת יתרות המט"ח האדירות שצבר נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר - יתרות שיכולות להתברר כחומת מגן פיננסית מזעזועים גלובליים נוספים - ואתם צריכים לישון היטב בלילה: מעולם לא היה מצבכם הפיננסי טוב יותר.

ובכן, כמה מאכזב וצפוי - אבל שוב תפקידנו הוא לקלקל את החגיגה, או לפחות להצביע על הצדדים האפלים, הסמויים, הפחות מדוברים של עולם ההשקעות: על האיומים הניצבים מול תיק ההשקעות שלכם בעשור הקרוב.

התמונה, רבותי, רחוקה מלהיות ורודה. למעשה, היא די מטרידה. הרווחים המרשימים בתיקי ההשקעות של קופת הגמל, ביטוח המנהלים, קרן הפנסיה או קרן ההשתלמות שלכם בשנים האחרונות הם תוצאה ישירה של כמה מהלכים פיננסיים חסרי תקדים שהתרחשו בשנתיים האחרונות, ובראשם ירידה חדה בריבית בישראל ובכל העולם.

ירידת ריבית, ואת זה כדאי שתצרבו לכם היטב בראש, אלה מכם שאינם חיות מימון וכספים - מביאה בטווח הקצר לעלייה בשווי תיק ההשקעות שלכם. מחירי איגרות חוב, ולעתים גם מניות, נעים בכיוון הפוך לריביות.

ירידת הריבית היא אחד התהליכים הכלכליים המשמעותיים ביותר שהתרחשו ב-20 השנים האחרונות בכל העולם: מרמות של 10%-15% ועד קרוב לאפס בשנה האחרונה.

בשנתיים האחרונות ירידת הריבית לוותה בהדפסה והזרמה חסרת תקדים של כסף מצד הבנקים המרכזיים ברחבי העולם במטרה להתמודד עם המשבר הפיננסי ועם המיתון שפקד כלכלות רבות.

בטווח המיידי, הורדת הריבית והזרמת הכסף הן הניצחון הגדול של כל המדפיסים והמזרימים - הבנקים המרכזיים והממשלות: הם הצליחו למנוע ארמגדון פיננסי גלובלי לאחר התפוצצות בועת הנדל"ן והמשכנתאות של 2008.

אבל בטווח הארוך יותר, התמונה הפיננסית הגלובלית נראית שבירה ומסוכנת יותר מאי פעם - וההישענות של הכלכלה הגלובלית על ריבית אפסית גדולה מתמיד.

הסיכון הגדול ביותר שאורב לתיק ההשקעות שלכם בעשור הקרוב הוא העובדה הפשוטה שהריבית כיום היא אפסית - בין שזו ריבית (תשואה) על איגרות חוב ממשלתיות ובין שעל איגרות חוב של חברות, איגרות חוב של עיריות או פיקדון בבנק.

מאחר שרוב תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור מושקע באיגרות חוב ובפיקדונות, הרי שככל שהריבית נמוכה יותר - כך הסיכוי שבעשור הקרוב תראו רווחים משמעותיים בתיק ההשקעות שלכם נמוך יותר.

* במקרה של עלייה חדה ומהירה בריבית - הפסדי ההון שעלולים להיגרם לתיקי ההשקעות שלכם יכולים להיות מפחידים. כאשר הריבית עולה ב-2%, איגרת חוב לטווח של עשר שנים יורדת ב-20%.

* ריבית נמוכה לאורך שנים ארוכות - כפי ששוררת ביפן כבר יותר מ-20 שנה - משמעותה רווחים אפסיים בתיקי ההשקעות. רוב המשקיעים באפיקים פנסיוניים מצפים לתשואה ריאלית שנתית נטו של 3%-4%. אם היא יורדת ל-1%, תהיה להם בעיה קשה של קריסה ברמת ההכנסה כשייצאו לפנסיה.

* הממשלות במערב עשויות "לפתור" את בעיית החוב והגירעונות העצומים שלהן בדרך הישנה והבטוחה של ייצור אינפלציה שתשחוק את ערך החובות שלהן.

זו דרך כלכלית ואלגנטית להגיד שהחובות הענקיים יגולגלו על תיקי ההשקעות ועל האוכלוסיות החלשות - על אלה שלא יודעים להתמודד עם אינפלציה.

מובן שיכולים להיות תרחישים חיוביים יותר, כמו חידוש הצמיחה הגלובלית המהירה - מה שיביא לרווחים גבוהים בשוקי המניות ו"ירכך" את המכה הבלתי נמנעת בשוקי האג"ח כאשר הריביות יעלו. עם זאת, מולם יש גם תרחישים מפחידים יותר, כמו התנפחות של בועות בלתי צפויות בחלקים לא צפויים בעולם הפיננסי הגלובלי כתוצאה מהתמשכות הריביות האפסיות והדפסות הכספים.

בנק ישראל מפרסם מדי חודש בסוף הסקירה שלו על תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור את שיעור הסיכון בתיק הנכסים הפיננסיים - כל הנכסים שהם לא איגרות חוב ממשלתיות, מק"מ, פיקדונות ומזומן.

מתברר ששיעור הנכסים הפיננסיים המסוכנים בתיק ההשקעות של הציבור חזר בחודשים האחרונים לרמת שיא של כל הזמנים - 46% - גבוהה יותר מהרמה בסוף 2007, ערב המשבר הפיננסי הגלובלי.

האמת היא שרמת הסיכון גבוהה הרבה יותר ממה שמציג הבנק המרכזי הישראלי - משום שאיגרות חוב ממשלתיות ארוכות לטווחים של עשר שנים עד 30 שנה הן לא פחות מסוכנות ממניות אם יש קפיצה מהירה וחדה בריבית. וכאשר הריבית הארוכה נמצאת בשפל של כל הזמנים - הסיכון שבמפולת אג"ח בעוד שנה, שנתיים או שלוש הוא בהחלט תרחיש שאי אפשר להוציא אותו מכלל אפשרות.

אם אתם עשויים להיות זקוקים לכסף שנמצא בחיסכון הפנסיוני והבינוני שלכם בטווח של העשור הקרוב - כדאי שתביאו בחשבון שהסיכון בתיק גבוה בהרבה ממה שנדמה.

ואם אתם מתכננים להשאיר את הכסף שם לעוד 20 או 30 שנה - לפנסיה - הביאו בחשבון שרווחים שנתיים ריאליים ממוצעים של 5% או 6%, כפי שהיו ב-20 השנים האחרונות, עשויים לא לחזור על עצמם ואולי להיחתך בשיעור משמעותי.