"הפיקוח על הבנקים חייב להיות אקטיבי"

בנקים הם עסק של לקיחת סיכון ומטרת הפיקוח היתה להסביר שיש ניהול סיכון - ולא הימנעות מסיכון", כך אומר היום המפקח היוצא על הבנקים, רוני חזקיהו. בשעה זו מעביר TheMarker בשידור חי את מסיבת העיתונאים הנערכת בסניף לילינבלום של בנק ישראל בתל אביב.

חזקיהו סיפר על חודשיו הראשונים בתפקיד, בתחילת 2007, כשהחלו להופיע סימנים מבשרים על המשבר הפיננסי העולמי. בתקופה זו ולמשך 3 שנים התמקד חזקיהו ביישום תקנות באזל 2 בישראל: "עברנו להיות בין אחת מ-19 המדינות שלא התחילו ליישם את תקנות באזל 2 - להיות אחת המתקדמות בישום באזל 2 ו-3, בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים".

"התחלנו להעריך את מצב המערכת הבנקאית בסןף 2006 ומצאנו שיש מערכת רווחית מאוד שנהנית מגאות של צמיחה מואצת ונמצאת ביחס לימות הון נמוכה ביחס לעולם", מספר חזקיהו. לכן הפיקוח עודד את הבנקים להציב יעדי הלימות הון של 12%: "ידענו שצפויים ימי סגריר ובהתאם לכך לקחנו את הפעולות לתוכנית ארוכה לחיזוק היציבות בנושא זה". בנקים, לדבריו, הם עסקים של לקיחת סיכונים - שלא ניתן להימנע מהם, ולשיטתו הדרך להתמודדות נכונה בנושא היא על ידי הקניית עקרונות ממשל תאגידי נכון.

המשבר הפיננסי לא הגיע בהפתעה, לדברי חזקיהו. "הבנו מהר מאד שמדובר במשבר מאד חריף הכולל כשלים פיננסיים ברחבי העולם. הפעולה הראשונה שנקטנו עם תחילת המשבר היתה שקיפות - לתאר את החשיפה של הבנקים לעולם. כבר בנתוני הרבעון השלישי של 2007 הכרחנו אותם להתחיל לגלות לציבור את הסיכונים שהם חשופים אליהם. כשאתה מבקש חשיפה - הבנקים מיד מתחילים לצמצם סיכונים".

יציבות המערכת הבנקאית היא הסיבה העיקרית שישראל צלחה את המשבר בהצלחה יחסית לעולם, הסביר חזקיהו. אך לדבריו, המשבר האחרון הוכיח שהפיקוח על הבנקים לא יכול להישאר כשמגיח בלבד אלא צריך לפעול בשוק: "זה לא מספיק לאתר סיכונים ולתת הוראות לבנקים - יש לפעול. ההבדל בין היכולת לפעול לבין הפעולה זה השוני שעשה את ההבדל הגדול. גם בארה"ב ראו את הסיכונים בסאב פריים - אבל לקח זמן, עד קריסת ליהמן ברדרס שעשו משהו. הלקח הראשון: צריך להיכנס בפעולה אקטיבית ולא רק להשגיח".

בסוף חודש נובמבר בחר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בדודו זקן כמחליפו של חזקיהו לתפקיד המפקח על הבנקים. זקן בעל ותק של כ-20 שנה בבנק ישראל ומזה כשלוש שנים משמש כסגן המפקח על הבנקים וממונה על הערכה מוסדית ורישוי.