"לימודי הכלכלה מזניחים את כלכלת ישראל"

לפי דו"ח של מכון ון ליר, שיוצג מחר לראשונה, בלימודי הכלכלה כיום חסרה ביקורתיות, קיים דגש מועט על בקיאות בכלכלת ישראל, אין היכרות עם ההיסטוריה והפילוסופיה של הכלכלה וקיימת התייחסות מועטה לאירועים כלכליים אקטואליים.

"לימודי הכלכלה בעולם בכלל ובישראל בפרט עומדים אל מול קריאה לבחינה מחודשת, שגברה עם פרוץ המשבר הפיננסי האחרון - משבר שהעמיד את מדע הכלכלה באופן ביקורתי. במכון ון ליר בירושלים, בשיתוף עם התאחדות הסטודנטים בישראל, הוחלט להקים קבוצת מחקר שתדון בנושא לימודי הכלכלה בישראל, תוך התמקדות בלימודי הבוגר" - כך נאמר בדו"ח שהכין בשנה האחרונה צוות של מרצים וסטודנטים לכלכלה, בחמש אוניברסיטאות מחקר מקומיות, על לימודי הכלכלה בישראל.

הדו"ח המשותף שהגיע לידי themarker נכתב לאחר מחקר ועבודה יסודיים, והוא כולל שורה של המלצות לשינוי לימודי הכלכלה בישראל. מחר ייערך במכון ון ליר בירושלים דיון בלימודי הכלכלה בישראל ובהצעות לשינויים, בהשתתפות פרופסורים לכלכלה מאוניברסיטאות מקומיות, בכירים בבנק ישראל וסטודנטים לכלכלה.

הדו"ח מציין כי "בתשובה לשאלה מהו כלכלן, הגענו למסקנה שדמות הכלכלן הרצויה היא אדם שרכש כלי ניתוח המאפשרים לו להתמודד עם מגוון רב של סוגיות כלכליות וחברתיות בחיי ההווה. חשיבותו מתאפיינת בהכרה במושגים הבסיסיים של עלות ותועלת, בהקשר של קבלת החלטות רציונליות תחת אילוצים ובהפנמת ההנחה שפרטים מונעים מאינטרסים ושמהם נגזרות ההחלטות הכלכליות. הוא נדרש להבין גם את מורכבות היישום של כלי הניתוח הנלמדים, ובעיקר להכיר במגבלות המודלים ובעובדת קיומם של מספר מודלים השונים זה מזה בהנחותיהם, ולכן גם במסקנותיהם. לבסוף, הכלכלן צריך להכיר גם את ההיסטוריה והפילוסופיה של התחום".

הדו"ח מתבסס על תשובות של 767 סטודנטים לתואר ראשון ושני בכלכלה באוניברסיטאות העברית, בן גוריון, תל אביב, חיפה ובר אילן. את הדו"ח כתבו הפרופסור לכלכלה נתן זוסמן, מהאוניברסיטה העברית ומכון ון ליר, ובוגרי הפקולטות לכלכלה באוניברסיטאות ישראל טל וולפסון, רוני הכהן ויובל אופק.

71% מהסטודנטים לכלכלה טענו כי לא נחשפו בלימודיהם במידה מספקת למחקרים כלכליים, 67% טענו כי צריך ללמד יותר על המשק הישראלי ו-63% טענו כי יש ללמד יותר כלכלה פוליטית. הסקר חשף גם כי בין הסטודנטים קיימת תחושה שהלימודים אינם מכינים אותם כראוי לשוק העבודה.

הצוות ממליץ להכניס לתוכנית הלימודים בכלכלה קורס חובה או בחירה בנושא התפתחות המחשבה הכלכלית, וגם קורס בחירה בנושא ההיסטוריה הכלכלית. המלצות אחרות מדברות על שילוב מרכיבים ביקורתיים במסגרת הקורסים הקיימים, שילוב מטלות אקטיביות במהלך הלימודים שבהן יידרשו הסטודנטים להתמודד עם שאלות כלכליות מרכזיות, והזמנת כלכלנים בעלי גישות ותפישות מגוונות להרצאות אורח.

בנושא ההיכרות עם כלכלת ישראל מומלץ לכלול בתוכנית הלימודים קורס חובה משמעותי העוסק בכלכלת ישראל, בהיקף של 4 נקודות זכות לפחות. בנושאים הקשורים להיכרות עם האקטואליה הבינלאומית הוצע גם לשלב לימודים המתייחסים לחידושים במחקר הכלכלי, בעיקר חידושים ששינו באופן מהותי את התפישה הכלכלית.

המלצות נוספות הנוגעות להכשרה והכנה לשוק העבודה, מדברות על הוספת קורסי יסוד במימון ובחשבונאות לתואר ראשון, וכן בחינה של האפשרות לפצל את הלימודים לשני מסלולים, תיאורטי ומעשי, משנת הלימודים השנייה.

פרק מרכזי בדו"ח מתייחס להשוואת לימודי הכלכלה בישראל עם הלימודים באוניברסיטאות המובילות בעולם, רובן אמריקאיות. מההשוואה עולה כי באוניברסיטה העברית בירושלים לימודי המתמטיקה והסטטיסטיקה מגיעים ל-39% מסך כל שעות הלימוד בכלכלה - יותר מאשר בכל אוניברסיטה אחרת בעולם ובישראל. בעולם קיימים קורסים שונים שאינם מקובלים בישראל. כך למשל, בהרווארד מחייבים את תלמידי ה-ba להשתתף בקורס שנקרא "ניתוח חברתי".

במסגרת קורס זה מחלקים את התלמידים לקבוצות קטנות ומעבירים להם הרצאות בנושאים עכשוויים ויישומיים בכלכלה. באוניברסיטת קרנגי מלון אחד מקורסי החובה נקרא "רעיונות בהיסטוריה כלכלית וניתוחים". בקיימברידג' לומדים במסגרת קורסי החובה היסטוריה כלכלית בריטית וקורס הקרוי פוליטיקה, על ההיבטים הפוליטיים והסוציולוגיים של הכלכלה.

לטענת הדו"ח, לימודי הכלכלה בישראל, בעיקר באוניברסיטה העברית, הם תיאורטיים מדי ביחס לעולם.

הסקר שעמד בבסיס המחקר מספק, על קצה המזלג, מבט מעניין גם על דרך החשיבה של הסטודנטים לכלכלה. בתשובה לשאלה למה בחרו ללמוד כלכלה השיבו רוב הנשאלים כי עשו זאת מתוך סקרנות ובשל אפשרויות התעסוקה והשכר לאחר סיום הלימודים. רק מעטים מהמשיבים ענו כי החליטו ללמוד כלכלה מתוך רצון לשנות את החברה. כשנשאלו לדעתם בסוגיות המעסיקות את הציבור אמרו רוב הנשאלים כי העלאת שכר המינימום אינה מזיקה לכלכלת המדינה, וכי יש להפריט את חברת החשמל אולם לא את שירות בתי הסוהר. לדעת רובם, המודלים הכלכליים אינם מדויקים.