יותר מדי פעמים בשנתיים האחרונות השפיל ראש הממשלה בנימין נתניהו את שר האוצר שלו, יובל שטייניץ. כבר בתחילת כהונתו היה ברור שנתניהו לא מתכוון לעשות לשטייניץ חיים קלים, ומיד עם ההודעה על המינוי המפתיע של הדוקטור לפילוסופיה לשר האוצר והתגובה הקרירה של המגזר העסקי - מינה את עצמו נתניהו ל"שר על לענייני כלכלה". כלומר, אל תשמח יותר מדי, אני יושב מעליך, לא רק כראש ממשלה.
הזמן של שטייניץ "לצאת גבר"
בתקופת הדיונים על התקציב הראשון שלו, סגרו יו"ר ההסתדרות עופר עיני ויועצו הכלכלי של נתניהו דאז אורי יוגב עניינים בלי לשתף את שטייניץ או את אנשי משרדו. אחר כך כופף נתניהו לשטייניץ את היד בעניין תקציב הביטחון, והעניין נהפך לנורמה בהמשך כאשר הוא עשה אובר-רולינג להחלטות של שטייניץ באירועים כמו המע"מ על הפירות והירקות. "תהיה גבר, תתקפל", אמרה ציפי לבני לנתניהו מעל בימת הכנסת, והוא היה גבר והתקפל - על חשבון שטייניץ.
גם אתמול בישיבת הממשלה התעקש נתניהו לא לתת גיבוי לשטייניץ - כאשר עירער על ועדת ששינסקי, הבייבי של שטייניץ לטיפול בהכנסות ממאגרי הגז. וזה לא סתם בייבי. למעשה, אם יתקבלו המלצות ששינסקי, יהיה זה ההישג המשמעותי ביותר של שטייניץ בקדנציה (הראשונה) שלו כשר האוצר. כמובן, אם מתעלמים לרגע מהמתנה הגדולה שלו להגות הכלכלית בעולם ושנקראת "תקציב דו-שנתי".
אבל ההתבטאות של ראש הממשלה אתמול בפתח ישיבת הממשלה היתה חמורה יותר מסתם נקיטת עמדה נגד שר האוצר שלו. לראש הממשלה ולממשלה יש כמובן מנדט להחליט כיצד לקבל את ההמלצות, אבל השאלה היא מדוע בער לנתניהו להתייחס לעניין בצורה כזו ולבשר לכולם שהמשחק נפתח מחדש. המשחק של הלחצים, הלוביסטים, הפגישות, היחצ"נים, ההפגנות והלכלוכים.
נתניהו אמר בישיבת הממשלה: "אפגש עם שרי האוצר והתשתיות וכן עם הנגיד, אחר כך אפגוש את המשקיעים בתמר, ואחליט על המלצה שאביא להכרעת הממשלה בקרוב".כלומר, נתניהו מתאר מצב של שני צדדים שלכל אחד מהם עמדה שונה, והוא כראש הממשלה יביא הצעת פשרה. אלא שהמצב שונה לגמרי. בוועדה שמינתה הממשלה ישבו בעלי תפקידים מכמה משרדים, כולל ממשרדו של נתניהו, במשך חודשים. הם התייעצו עם מומחים חיצוניים, שמעו את כל המעורבים, בדקו תקדימים, קיבלו חוות דעת משפטיות, השוו לעולם והגישו דו"ח ביניים, ודו"ח סופי מרוכך במקצת.
נכון, נתניהו לא אמר שלא יקבל את ההמלצות, ואולי בסוף הוא יתמוך בדו"ח במלואו, אבל הטון שלו מחשיד. ומה שעוד יותר מחשיד זה המשפט שהוא אמר מיד אחר כך: "אמליץ להקים קרן לאומית שתיקח את פירות הגז למטרות חשובות - ביטחון וחינוך". כלומר, בעניין הזה, שכנראה לא דורך לאף אחד על הרגל, לא צריך להתייעץ. כאן יש לו המלצה ברורה - קרן לאומית.
אם נתניהו ימסמס את המלצות ששינסקי הוא למעשה יחסל את שר האוצר שלו, ואולי חמור מזה - הוא יחסל את ההתנהלות הציבורית התקינה. וזה הזמן של שטייניץ להפגין מנהיגות, או "גבריות" לפי לבני, ולומר לנתניהו: או ששינסקי, או שאני הולך הביתה.