לכאורה, 1 בינואר 2011 אמור היה להיות יום של חג לשוחרי חופש הגלישה בישראל. חוק ההסדרים נכנס לתוקף ובו הגדרה ראשונה בספר החוקים הישראלי ל"נייטרליות רשת". נייטרליות רשת היא העיקרון שקובע שרשת האינטרנט צריכה להיות חופשית, ושכל משתמש יוכל לעשות שימוש בכל יישום על גבי הרשת, ללא הגבלה או התערבות של ספקיות האינטרנט.
יש חשיבות אדירה לנייטרליות רשת. היא מבטיחה את ההתפתחות החופשית של האינטרנט ואינטראקציה חופשית בין גולשים ויוצרי תוכן ואפליקציות. החוק נוגע ספציפית לחברות הסלולר הישראליות, שלהן היסטוריה ארוכה בפגיעה בחופש הרשת.
סלקום היא החלוצה לרעה בתחום זה, החברה הכניסה לחוזים שלה סעיפים שמאפשרים לה לחסום שירותי שיחות מבוססי רשת - VoIP. סלקום רצתה לנוון את היכולת לעשות שיחות קול שאינם דרכה במכשירי סלולר. רק אחרי התערבות משרד התקשורת חדלה סלקום מפרקטיקה זו.
בדיקת TheMarker מראה כי על אף החוק, חברות הסלולר משתמשות בדרכים שונות שמפלות בין גולש לגולש, בין מכשיר למכשיר ובין יישום ליישום. החברות עוברות ברגל גסה על חוק נייטרליות הרשת, ומשרד התקשורת עומד מנגד ולא עושה דבר.
קנס לגולשים מחוץ ל"גן הסגור"
חברות הסלולר נוקטות כבר שנים בתמחור מפלה בחבילות הגלישה. הן גובות מחיר ל"חבילת גלישה", אך החבילה הזו מפלה - היא מאפשרת גלישה מוגבלת מחוץ לפורטל החברה אך גלישה כמעט ללא הגבלה בתוך פורטל החברה שהוא למעשה קניון וירטואלי לתכנים סלולאריים. למשל, חבילת הגלישה הבסיסית של פרטנר עולה 38 שקל לחודש.
החבילה מאפשרת גלישה מינימלית של 5 מגה-בייט לחודש מחוץ לפורטל אורנג', אך הלקוח יכול לגלוש 5 ג'יגה-בייט בחודש (פי 1,000) בפורטל החברה. מטרת האפליה היא לעודד את הלקוחות לגלוש בפורטל החברה, כדי שירכשו מחברת הסלולר מוצרי תוכן כמו שירים להורדה.
למה הדבר דומה? דמיינו מצב שבזק בינלאומי היא ספקית האינטרנט שלכם בבית, אך במסגרת התשלום החודשי אליה מותר לכם לגלוש רק בפורטל וואלה!, שהיא חברה אחות. גלישה מחוץ לפורטל וואלה! תוגבל בנפח או תחייב תוספת תשלום.
הפרקטיקה הזו נהוגה בפרטנר ופלאפון, בסלקום זה מעט אחרת וישנה אפליה בין גלישה באתרי WAP לגלישה באתרים אחרים. בכל אופן, הפרקטיקה הזו אסורה על פי חוק, שקובע שגם אפליה תמחירית היא פגיעה בנייטרליות רשת. כך נכתב בדברי ההסבר לחוק החדש: "חסימה או הגבלה לא תיעשה בדרך של קביעת תעריפים, לדוגמה קביעת תעריף היוצר תמריץ או העדפה לעשות שימוש בתוכן שבוחרת מפעילת הסלולר, לעומת שימוש בתוכן אחר המסופק באינטרנט". נראה כי המחוקק כיוון בדיוק לאפליה בין ביט לביט שנהוגה כיום בחברות הסלולר. בפועל, משרד התקשורת לא נוקף אצבע ועד כה לא השתמש בזכותו לאסור על אפליה כזו.
אפליה מבוססת מכשיר
אם אתם בעלי מכשיר בפרטנר או פלאפון ורוצים חבילת גלישה של 1 ג'יגה לטלפון המחיר שלה יהיה 60 שקל בפלאפון ו-78 שקל בפרטנר. לעומת זאת, חבילת גלישה באותו הנפח ובאותן החברות, רק למכשיר האייפד, תעלה 45 ו-48 שקל חודש (בהתאמה). יכולות החברות לטעון שחבילת הגלישה בסלולר "מועשרת" בעוד שירותים כמו פאנטון ו-GPS ולכן היא יקרה יותר, אך לקוח שירצה לרכוש את חבילת האייפד בדיוק (בלי השירותים הנוספים), עבור מכשיר הסלולר שלו - ייתקל בסירוב. סלקום מוכרות חבילת גלישה לאייפד בנפח 2 ג'יגה במחיר 69 שקל לחודש אך לא מאפשרת "להלביש" את אותה החבילה על מכשיר הסלולר של הלקוח, גם אם הוא מכשיר חכם דוגמת אייפון או אנדרואיד.
מדובר פה בעוד אפליה תמחירית שחברות הסלולר נוקטות - הפעם על פי סוג המכשיר. למה הדבר דומה? דמיינו שהייתם מתקשרים לספקית אינטרנט, והנציג היה מספר לכם שאם יש לכם מחשב נייד (לפטופ) הוא יכול למכור לכם אינטרנט במחיר מסוים, אך אם אתם גולשים במחשב שולחני הוא ימכור לכם חבילה במחיר שונה.
החברות עושות זאת כדי להעלות את המחיר שהן גובות מלקוח סלולר, וזאת על ידי שמחייבים אותו לקחת שירותים כמו GPS ופאנטון, גם אם מכשיר הסלולר אינו תומך ב-GPS והלקוח אינו מעוניין בפאנטון.
האפליה התמחירית על פי מכשיר אינה נוגעת רק לאייפד. חברות הסלולר מחייבות רוכשי מכשיר חכם בחבילת גלישה גדולה ויקרה, גם אם הלקוח מעוניין בחבילת גלישה קטנה יותר. סלקום, למשל, מחייבת לקוחות שרוכשים מכשיר אנדרואיד בחבילת גלישה מינימלית של 500 מגה בעלות של 60 שקל לחודש, ולקוח שרוכש אייפון בחבילת גלישה מינימלית של 1 ג'יגה במחיר של 80 שקל לחודש. לקוח שיבקש להרכיב על המכשיר שלו חבילת גלישה קטנה יותר ייתקל בסירוב. זו דוגמה נוספת לאפליה מבוססת מכשיר.
מה קורה במחשבים בבית?
האם הרשת הנייחת בישראל נייטרלית? לא ממש. תלונות צרכנים לאורך השנים מצביעות על כך שספקיות האינטרנט בישראל מתערבות בגלישת הלקוחות, ובעיקר פוגעות במורידי קבצים. המצב הגיע לכדי כך שב-12 ביולי 2010 הוציא משרד התקשורת מכתב לספקיות האינטרנט.
משרד התקשורת דרש מידע על הפרקטיקות בהן נוהגות ספקיות האינטרנט כדי להגביל גלישה של לקוחות. כך מסר אז משרד התקשורת: "בשלב זה דורש המשרד מידע מהחברות על הטכניקות והטכנולוגיות שבהן הן עושות שימוש לצורכי ניהול תעבורה ותעדוף סוגי גלישה".
ספקיות האינטרנט מסרו למשרד התקשורת את המידע המבוקש אך מאז לא עשה המשרד דבר בעניין. המשרד לא קבע מה מותר ומה אסור מבין הפרקטיקות והוא אפילו לא דרש מהן לחשוף בפני הגולשים את מדיניות הגבלות הגלישה שלהן.
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה כי "לשם קידום התחרות בענף התקשורת, וכדי להביא להוזלת עלויות ואספקת שירותים חלופיים, פעל המשרד לשיבוץ נושא הנייטרליות ברשת באמצעות חקיקה שעברה לפני כמה ימים.
"המשרד משלים את הפנייה המקבילה לחברות התשתית, לצד עיבוד הנתונים שנתקבלו מאת ספקי הגישה לאינטרנט, ועם קבלת תשובתן, נקבל החלטה בעניין".
מסלקום נמסר בתגובה כי "החברה פועלת בהתאם להוראות החוק ומציעה ללקוחותיה את חבילות הגלישה המיטביות ביותר".
מפרטנר נמסר בתגובה: "פרטנר פועלת בהתאם להוראות החוק לרבות בנושא נייטרליות הרשת.
"עם השקת התוכניות החדשות ב-1 בפברואר, יושקו גם חבילות גלישה מגוונות נוספות המותאמות לדפוסי השימוש של כלל לקוחותיה. בנושא חבילות הגלישה הייחודיות לאייפד - הן נקבעו בשיתוף עם אפל על מנת להיות חבילות הגלישה הרשמיות המאושרות על ידי אפל. החבילה מותאמת לגלישה בלבד.
פלאפון בחרה שלא להגיב.