תקציב המכללות יגדל השנה לכמיליארד שקל

מהפכה במכללות האקדמאיות בישראל. הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה תחל לתקצב לראשונה את המכללות בישראל גם לפי פרמטרים של מרחק מהמרכז ולפי המעמד החברתי-כלכלי של הלומדים בהן כדי לממש את מטרותיה לעודד את הנגישות להשכלה גבוהה בפריפריה ובקרב אוכלוסיות שמתקשות לבוא בשערי ההשכלה הגבוהה. זאת, לצד שורה שינויים במודל התקצוב של המכללות, שתקציבן השנה עלה בשיעור של כ-10%.

בעקבות התוספת התקציבית למערכת ההשכלה הגבוהה, תקציבן של 21 המכללות האקדמיות הציבוריות בישראל יגדל השנה ב-110.8 מיליון שקל ויהיה 1.07 מיליארד שקל, לעומת 960.6 מיליון שקל ב-2010. מדובר בתוספת של 11.5% לתקציב המכללות מצד המדינה. תקציב המכללות ל-2011 הוא הראשון שמבטא את התוספת התקציבית בסך 7.5 מיליארד שקל לתקציבי האוניברסיטאות, המכללות וקרנות המחקר הישראליות במהלך שש השנים הקרובות. השנה, נוספו לתקציב ההשכלה הגבוהה 620 מיליון שקל, שחולקו בין מוסדות ההשכלה הגבוהה. בעקבות התוספת התקציבית, תקציבי האוניברסיטאות גדלו בכ-4% ל-5.35 מיליארד שקל, תוך שינוי מהותי במודל התקצוב שלהן - המעודד מצוינות במחקר ובהוראה. התוספת התקציבית תגדל בשנים הקרובות בהדרגה.

התוספת היא חלק מתוכנית רב-שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה שתוכננה בוות"ת בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג ובגיבויו של גדעון סער, שר החינוך ויו"ר המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה). בנוסף לתקצוב שמקבלות המכללות מהמדינה, תקציבן מורכב בעיקר משכר הלימוד של סטודנטים. מדובר במכללות הציבוריות שמקבלות תקצוב מהמדינה, ולא כולל את המכללות הפרטיות שאינן מתוקצבות, כדוגמת המרכז הבינתחומי בהרצליה או המכללה למינהל.

מודל התקצוב הקודם של המכללות לא שונה במשך שנים רבות והיה פשוט מאוד. מודל זה התייחס בעיקר למספר הסטודנטים בכל מכללה, ועלות תעריפי הלימוד בכל מסלול לתואר. במודל החדש, הגידול במספר הסטודנטים מהווה כשליש ממרכיבי התקצוב למכללות כמשפיע על הכספים המועברים למכללות. המרכיב הראשון שנכנס השנה גם למודל התקצוב של האוניברסיטאות הוא הניסיון לתקצב את המכללות לפי מצוינות בהוראה. כך, הוות"ת מודדת את היחס שבין מספר הסטודנטים למרצה, ומעניקה כספים רבים יותר למי שבסופו של דבר מאפשרת לימודים בכיתות קטנות יותר.

הוות"ת העניקה עד כה תוספת תקציבית למכללות שלימדו אחד או יותר מ-12 תחומי לימוד ובהם רפואה, מדעי הרוח, מדעי החברה, הנדסה, חקלאות, כימיה ופיסיקה כדי לתמרץ את המכללות ללמד תחומים אלו. השנה, הכניסה הוות"ת שמונה תחומים נוספים לרשימה ובהם מקצועות עזר רפואיים, רפואה פרה קלינית, אופטומטריה, ארכיטקטוקה, הנדסת תעשייה וניהול ומוסיקה.

בנוסף, השנה החלו בוות"ת להתייחס למרחק הגיאוגרפי של המכללה מהמרכז ולריכוזי אוכלוסייה אחרים (מדד הפריפריאליות של הלמ"ס), ולמפות אזורי עדיפות לאומית כמשפיעים על תקצוב המכללה. לפי שינוי זה, מכללות רחוקות יותר מהמרכז יקבלו תוספת תקציבית גבוהה יותר.

בנוסף לזאת, הוות"ת מיפתה, יחד עם הלמ"ס, את הסטודנטים בכל אזור בישראל כדי לפלח אותם בסולם חברתי-כלכלי שנקבע על פי עיר המקור שלהם. זאת, כדי לתת תקציבים גבוהים יותר למכללות שהסטודנטים בהן מגיעים מרקע חברתי-כלכלי נמוך.

למרות ששיעור התוספת למכללות משמעותי יותר מהתוספת שמקבלות האוניברסיטאות, תקציבן נותר נמוך במיוחד לעומת תקציב האוניברסיטאות, מכיוון שהן אינן מתוקצבות על מחקר, שכמעט ולא נערך בהן. למרות זאת, מספר הסטודנטים לתואר ראשון במכללות גבוה ממספר הסטודנטים באוניברסיטאות. השנה לומדים במכללות האקדמיות 88,540 סטודנטים (48% מהסטודנטים) - עלייה של 6.2% משנת הלימודים הקודמת, ואילו באוניברסיטאות לומדים 75,200 סטודנטים (36% מהסטודנטים) - עלייה של 0.3% בלבד לעומת אשתקד.

עם זאת, מדובר בגידול משמעותי בתקציבי המכללות, שיחסיהן עם המל"ג היו מתוחים בשנים האחרונות בשל המצוקות התקציביות שאליהן נקלעו, לצד הקיפאון בתקציביהן מהמדינה בתקופה שבה נקלטו בהן יותר ויותר סטודנטים. לדברי טרכטנברג, תקציב המכללות יעלה במהלך שש השנים הקרובות בהדרגה. טרכטנברג אמר כי "התקציב למכללות משקף בצורה ברורה את יישום אחד מיעדי התוכנית הרב שנתית שעיקרה הנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית".

אחת המצוקות של המכללות בשנים האחרונות נבעה מכך שהתקציב מהמדינה שהן מקבלות לא תאם את מספר הסטודנטים הלומדים בהן. כך, נוצר תת תקצוב של אלפי סטודנטים, שהמכללות סבסדו באופן מלא, במקום לקבל עליהם סבסוד מהמדינה. בתקציב ההשכלה הגבוהה לשנה"ל תשע"א חל שיפור בנתון זה, כשהתוספת התקציבית מאפשרת למכללות לתקצב יותר סטודנטים שלומדים בהן. השנה נותרו כ-5,500 סטודנטים לא מתוקצבים לעומת כ-8,000 בשנת הלימודים הקודמת.

תקציב שש המכללות להנדסה וטכנולוגיה הכוללות את מכללת סמי שמעון, מכללת אפקה ומכללת אורט בראודה גדל ב-11.3% ל-332.6 מיליון שקל שיחולקו ביניהן. שלוש המכללות לאומנויות הכוללות את שנקר ובצלאל יקבלו תקציב של 143.4 מיליון שקל - עלייה של 9.4% לעומת השנה שעברה.

חמש המכללות הפועלות תחת חסות אקדמית של אוניברסיטה, בעיקר בפריפריה, כמו המכללות בצפת, אשקלון ומכללת אחוה זכו לתוספת תקציבית של כ-20% ותקציבן יהיה 152.2 מיליון שקל. שאר המכללות האקדמיות הכלליות כמו המכללה האקדמית תל אביב יפו ומכללת אריאל קיבלו תוספת תקציבית של 15.6% ותקציבן השנה יהיה 397.1 מיליון שקל.

"אין ספק שחל שיפור משמעותי מאוד בתקצוב המכללות, שחשיבותו מתבטאת בעיקר בתקצוב מכללות בפריפריה, אבל אנחנו רואים בזה שלב ראשון של שיפור ולא כשלב הסופי ומקווים שעם הזמן השיפור יהיה משמעותי יותר, כי עדיין יש הרבה סוגיות על הפרק שצריך לפתור", אומרת פרופ' עליזה שנהר, נשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל המשמש גם כיו"ר ועד ראשי המכללות המתוקצבות.

"התוספת מספקת כרגע את הצרכים שלנו, מתוך הסתכלות על העתיד והרצון לפתח בעיקר את המכללות בפריפריה, שהן בעצם עושות את המהפכה האמיתית ונותנות לסטודנטים מרמה כלכלית-חברתית נמוכה לשנות את חייהם. עם זאת, אני חושבת שצריך להיות שיח אקדמי שונה ושוויוני יותר בין האוניברסיטאות למכללות", אמרה שנהר.

מבחינת המכללות המתוקצבות, קיימים עדיין כמה נושאים על הפרק שנידונים כרגע מול המל"ג. בין הנושאים נמצאים, הרצון של המכללות להגביר את הגמישות הניהולית בהן כדי לאפשר להן לתת תנאים שונים למרצים שונים ולהשתתף במאמץ להחזרת המוחות מחו"ל.

בנוסף, המכללות מבקשות לפתח את המחקר בהן, שכיום לא מתוקצב ומתבצע במכללות בודדות. זאת, גם כדי לשפר את איכות ההוראה בהן וגם כדי למשוך מרצים נוספים.

כמו כן, מבקשות המכללות לקבל ייצוג משמעותי יותר במל"ג ובוות"ת, שכיום קיים בהן רוב לנציגי האוניברסיטאות.

הגידול המשמעותי ביותר בתקציב ההשתתפות מצד המדינה בתקציבי המכללות הוא במכללת צפת. המכללה, הנמצאת תחת אחריות אקדמית של אוניברסיטת בר אילן, קיבלה השנה תוספת תקציבית של 25.8% - המבטאת גידול של 5.7 מיליון שקל ל-28.1 מיליון שקל. המכללה האקדמית תל חי קיבלה תוספת תקציבית של 25.5% ותקציבה יהיה 52.3 מיליון שקל.

גם תקציבה של המכללה האקדמית גליל מערבי, המציעה תארים בקרימינולוגיה, מזרח תיכון, מדעי המדינה, לימודי שואה, בריאות ורווחה ומינהל ציבורי, הפועלת תחת חסות אוניברסיטת בר אילן, תקבל תוספת תקציבית של 23.8% ותקציבה יהיה 30.8 מיליון שקל. מכללת אריאל (המרכז האוניברסיטאי יהודה ושומרון) תקבל השנה את התקציב הגבוה ביותר מבין המכללות, בשל גודלה והשינויים במודל התקצוב והוא יהיה 99.5 מיליון שקל, לעומת 87.4 מיליון שקל בשנה שעברה.

המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון בבאר שבע תקבל תקציב של 82 מיליון שקל השנה. המכללה קיבלה את התוספת התקציבית הנמוכה ביותר מבין המכללות - 2.8 מיליון שקל בלבד. תקציב המכון הטכנולוגי חולון יהיה 71.2 מיליון שקל השנה, תוספת של כ-9.6 מיליון שקל לתקציבו לעומת 2010 - גידול של 15.7%.