"2010 היתה השנה הגרועה ביותר של התיירות הישראלית לטורקיה זה שני עשורים, והסתיימה עם כ-110 אלף תיירים", אומר הקונסול הטורקי לתרבות, תיירות ומידע, חסן שראטפג'י, בראיון ל-TheMarker. "ב-2008 היו יותר מחצי מיליון תיירים, וב-2009 כ-300 אלף. אני מקווה ש-2011 תהיה שנת המפנה, וננקוט צעדים כדי לגרום לכך".
אף שעלייה של כ-10% בתיירות העולמית לטורקיה ב-2010 פיצתה על אובדן התיירות מישראל, נראה שטורקיה אינה מתכוונת לוותר על התייר הישראלי - ומתכננת מסע פרסום של יותר ממיליון דולר תחת הכותרת "Turkey Welcomes You". כמו כן, בסוף ינואר יפורסם מכרז בין עשרה משרדים ישראליים על תקציב יחסי הציבור של התיירות לטורקיה.
"היעד שלנו הוא תוספת של 20 אלף ישראלים ב-2011 לעומת השנה שעברה, שתיירים יחזרו מטורקיה ויספרו על היחס הטוב שקיבלו ועל כך שאין חשש לחזור לנפוש אצלנו", מציין הקונסול. לדבריו, לשכת התיירות של טורקיה מקבלת שאלות מצד ישראלים, המעידות על התעניינות ועל רצון לחזור.
לעומת זאת, מסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה לקראת יריד התיירות הבינלאומי IMTM עולה כי רק 3% מהישראלים המתכוונים לנפוש בחו"ל ב-2011 יעשו זאת בטורקיה.
מהלך נוסף של הטורקים הוא השתתפות ביריד IMTM, שיתקיים בפברואר בגני התערוכה בתל אביב. טורקיה משתתפת ביריד מדי שנה, אך השנה יהיה הביתן שלה הגדול ביותר - 105 מ"ר. יציגו בו אזורי התיירות השונים בטורקיה, כמו קפדוקיה, איסטנבול, אנטליה ובודרום, לצד פרסום של יריד קניות שיתקיים במארס באיסטנבול ויינתנו בו הנחות של 50%.
"דרך היריד והפרסום אנחנו מקווים להחזיר אלינו את הישראלים", אומר הקונסול, שכבר שימש נספח לענייני תרבות ומידע בישראל ב-2004-2007. הוא גם הביע תקווה שהשגריר אחמט אוגוס צ'ליקול, שחזר לטורקיה לפני חודשים אחדים, ישוב לישראל וגם יחנוך את מרכז התרבות הטורקי החדש בכיכר השעון ביפו. "אנחנו אומרים לישראלים, 'תפרידו בין תיירות לפוליטיקה'".
"השוק לא חוזר לטורקיה"
המתיחות בין ישראל לטורקיה החלה בסוף 2008, וצברה תאוצה ב-2009, בעקבות מבצע עופרת יצוקה והתבטאויות ראש הממשלה הטורקי רג'פ טייפ ארדואן בעקבותיו. ועדי העובדים בישראל הודיעו בתגובה שהם מוחקים את טורקיה ממפת הביקורים שלהם עד שארדואן יתנצל.
ב-31 במאי 2010 נטרפו הקלפים - המשט הטורקי התקרב לחופי עזה, ונוספה לכך אזהרת המטה ללוחמה בטרור. כבר ב-1 ביוני חוו הסיטונאים שמשווקים את טורקיה מכה של ביטולים, יותר מאשר במבצע עופרת יצוקה, שכללו אפילו ביטולים של טיסות לאנטליה, לראשונה בתולדות התיירות ליעד זה. גם ספינות הנופש הישראליות חדלו לפקוד את הנמלים בטורקיה.
בענף הנסיעות מעריכים שההיקף הכספי השנתי של הנסיעות לטורקיה עד 2010 היה יותר מ-200 מיליון דולר בשנה. מהיקף זה נגזרה עמלת סוכני הנסיעות. אייל קשדן, מנכ"ל סיטונאית התיירות השטיח המעופף, שהיתה החברה המובילה בשוק לטורקיה, אומר שבשנה האחרונה הפסיק השוק הטורקי להיות גורם בקבלת ההחלטות לתכנון העונה.
"כל חברה מתארגנת לכך שכמות המטוסים תהיה נמוכה, אף שזה המוצר הטוב ביותר למשפחות", אומר קשדן. "החברות נאלצו להמציא מחדש את איי יוון, מערב ומזרח אירופה". קשדן מוסיף שעוד מוקדם לחזות מה יקרה השנה.
הצצה לעולם ההסכמים בין הסיטונאים למלונות בטורקיה התאפשרה כשסיטונאית השכר קשרי תעופה דיווחה בשנה שעברה לבורסה שקיבלה החזרים ממלונות בטורקיה של כמיליון דולר, ששולמו כמקדמות בתחילת העונה.
ארנון אנגלנדר, מנכ"ל קווי חופשה, סבור שהשנה תהיה טובה יותר מהשנה החולפת ומונה שתי סיבות: הישראלים למדו שאין תחליף למוצר הטורקי באיכות ובשירות; והיחסים בין המדינות הגיעו למעין סטטוס קוו. "טורקיה מצטרפת למדינות אירופיות שלאו דווקא מחבבות אותנו", הוא אומר. "מעכשיו היא תהיה יעד כמו כל יעד אחר".
יהודה זפרני, משנה למנכ"ל אופיר טורס, לעומתו, סבור שטורקיה נמחקה גם ל-2011. "המשבר הוא לא רק פוליטי. החרם על טורקיה הוא חרם הצרכנים הגדול ביותר מאז קום המדינה, כי הטורקים פגעו בישראלים רגשית. היו לנו עליות וירידות עם מדינות שונות, אבל לא ברמה הזו. בחגים ובקיץ ינסו להרים מטוסים ואולי אפילו יימכרו נופשונים - אבל לפי סקרים פנימיים שלנו, השוק לא חוזר לטורקיה".
יונה גולדשלגר, יו"ר ועד המנהלים ומורשי חתימה בבנק הבינלאומי, נחרץ בדעתו. "אני לא מוציא אף אחד לטורקיה. ואני לא הוועד היחיד. התעמולה של הטורקים נגדנו יכולה לגרום לפיגוע ולא אקח אחריות כזו".
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נראה שמחיקת טורקיה לא השפיעה על היקף הנסיעות של הישראלים לחו"ל. 2010 היתה שנת שיא ביציאות לחו"ל עם 4.3 מיליון נוסעים, עלייה של כ-6.6% לעומת 2009 ושל יותר מ-1% לעומת 2008, שנת השיא הקודמת.
יוסי פתאל, מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות, אומר שמבחינת סוכני הנסיעות, יציאתה של טורקיה מהמשחק דווקא העלתה את המחזור הכספי של הסוכנים. "טורקיה היתה יעד שנשלט על ידי מספר מצומצם של ספקים שעבדו מול ועדי העובדים והקבוצות המאורגנות. הם היו רוכשים ישירות את חדרי המלון במלונות ואת המושבים במטוסים, תוך דילוג על סוכני הנסיעות. הפסקת הנסיעות לטורקיה החזירה עבודה לסוכנים", הוא מציין, "עכשיו ההתפלגות היא על שלל יעדים ויש יותר שחקנים בזירה".
"טורקיה מקבלת את פניכם ברצון"
פאטי ג'אנר, מנהל מלון סי לייף במרכז אנטליה, אמר ל-TheMarker אחרי פרשת המשט במאי 2010 ש"תעבור שנה עד שהישראלים יחזרו". עכשיו הוא אומר שזה לא יקרה גם בקיץ הקרוב. "עלינו להשלים עם המציאות. בלי שינוי של המצב הפוליטי בין הממשלות, אני לא רואה את הישראלים חוזרים".
ג'אנר מתמחה בשוק הישראלי, ולדבריו, התיירות מישראל צנחה באופן דרמטי ולמעשה השוק הישראלי נעלם, אך במקביל חלה עלייה בתיירות לאנטליה משאר השווקים, כמו אנגליה ורוסיה. "העלייה מכסה על ההפסד מהתיירות הישראלית, אבל זה לא הנושא. היו לנו קשרים ארוכי שנים עם ישראל, ואסור שהם יאבדו. הישראלים היו מרוצים מאוד באנטליה. היא היתה להם בית שני. בכל שבוע היו לנו ערבי ישראל. ישראלים ואיראנים היו שומעים יחד את אלי עידן".
דני צימט, סגן יו"ר מועצת העסקים ישראל-טורקיה, אומר כי "אנחנו חשים כאילו דבר לא קרה, מערכת היחסים הטובה והידידותית מלפני המשבר לא נבלמה. לא חשים בשום מתיחות, ולראיה, הסחר ההדדי בין ישראל לטורקיה בשלושת הרבעונים של 2010 עלה בהיקף של 26%. זו מערכת ענפה שמבינה שעסקים עושים בין אנשים. מפה נובעת התחושה האופטימית שלי שהכלכלה והקשרים האנושיים הם המנוע שברבות הימים יאזן את המתיחות הפוליטית".
הקונסול שראטפג'י אומר ש"הישראלים לא היו מרוצים מהחלופות שהוצעו להם במדינות אגן הים התיכון ובמזרח אירופה והם אומרים שטורקיה חסרה להם. ואנחנו אומרים: טורקיה מקבלת את פניכם ברצון".