הצרכן הישראלי משלם מסים בגין רכישת דלק בנזין 95 כ-26% יותר מהצרכן האירופי. כלומר, מדובר בתוספת של כמעט שקל לליטר. המשמעות הכספית הינה הפרש של כ-7 מיליארד שקל לשנה, כך עולה ממחקר שנערך במרכז המחקר והמידע בכנסת לבקשתו של יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה הכהן (ליכוד). הוועדה תתכנס ביום רביעי הקרוב לדיון ראשון מתוך סדרה של דיונים בכשלי שוק ועיוותים בשוק הדלקים.
לפי המחקר, מחיר הדלק לצרכן מורכב משלושה רכיבים עיקריים: מחיר שער בז"ן (מחיר הדלק מזוקק ללא רכיבי מיסוי), רכיב מרווח המיסוי (בלו+מע"מ), רכיב מרווח השיווק (עבור שיווק ואספקת הדלק משער בז"ן ועד מיכלי הדלק בכלי הרכב).
השוואת כל אחד מהרכיבים הללו המשולם על ידי הצרכן הישראלי לממוצע 15 מדינות מערב אירופה מעלה שהצרכן הישראלי משלם יותר. כך למשל, מרווח המיסוי (בלו ומע"מ) בישראל הינו 0.78 אירו שמהווים 55.2% מהמחיר - לעומת 0.67 אירו שמהווים 58.7% מהמחיר בממוצע במדינות מערב אירופה, פער של 3.5 נקודות אחוז.
מרווח השיווק (הוצאות תפעול ורווח) בישראל הינו 0.18 אירו המהווים 13.1% מהמחיר - לעומת 0.10 אירו המהווים 8.4% בממוצע במדינות מערב אירופה, פער של 4.7%.
ניתוח תמחירי זה מעלה כי בעוד המחיר לצרכן בישראל דומה לממוצע במדינות אירופה, הרי הרכב המחיר הוא שונה - בישראל נתח המיסוי נמוך בהשוואה לאירופה, ואילו נתח השיווק ורווחי החברות ותחנות הדלק גבוה בהשוואה למדינות מערב אירופה.
"אין סיבה שהצרכן הישראלי ישלם כפול"
רכיב השיווק בישראל, למרות שהוא מפוקח ונקבע על ידי משרד התשתיות, גבוה כמעט פי שניים מזה שגובות חברות הדלק מהצרכן האירופי. הצרכן הישראלי משלם לחברות הדלק עבור הובלת הדלק ושיווקו 43 אגורות יותר על כל ליטר וסה"כ מיליארד וחצי שקל מדי שנה.
נתונים אלה כוללים רק את שוק הבנזין 95 שהיקפו היה בשנת 2010 כ-3.5 מיליארד שקל, ולא כוללים את שוק הסולר הדומה בהיקפו, שגם בו משלם הצרכן הישראלי "קנסות" בשווי מיליארדי שקלים בשנה.
עוד עולה במחקר שבתחילת חודש ינואר 2011 הבלו בישראל עלה ב-20 אגורות לליטר וכמו כן עודכן המחיר בגין עליית מחירי הנפט בעולם. נכון להיום המחיר בישראל עומד על 1.52 אירו לליטר, בהשוואה למחיר של 1.44 במדינות האיחוד האירופאי - פער בשיעור של 5.5% (במחירים שוטפים).
ח"כ שאמה הכהן אמר בתגובה כי "אין סיבה הגיונית שהצרכן הישראלי ישלם עבור מוצר יסוד זהה כפול מהצרכן האירופי. מיכליות הדלק המובילות את הדלקים לתחנות אינן עשויות זהב ולכן התשלום הכפול עבור רכיב השיווק שגובות חברות הדלק הוא עושק הציבור בהכשר של משרד התשתיות.
"כבר לפני שנה וחצי דרשתי את הנתונים ממשרד התשתיות אך לצערי עד היום המשרד לא טרח להניח אותם על שולחן הוועדה. בניגוד לקמפיין האופוזיציוני פופוליסטי של מפלגת קדימה הטענות שלי מגובות במחקר השוואתי בינ"ל אובייקטיבי ולכן מעבר להעלאת הנושא על סדר היום, לא ארפה לא מחברות הדלק ולא ממשרדי האוצר והתשתיות עד שמחיר הדלק יופחת או שיוכיחו כי ממצאי המחקר שגויים", הוסיף שאמה.