שכר מנהלי חברה ייקבע תוך התייחסות לממוצע השכר של העובדים, כולל עובדי קבלן המועסקים על ידי החברה - זהו התיקון הבולט שצפוי להיכלל בדו"ח הסופי של ועדת שכר הבכירים, בראשות שר המשפטים יעקב נאמן.
הוועדה סיימה למעשה את עבודתה, וצפויה לפרסם את הדו"ח הסופי שלה בתוך כמה שבועות. הדו"ח הסופי יהיה דומה לדו"ח הביניים, אבל יכלול ככל הנראה כמה תוספות ותיקונים. הוועדה נענתה להערה של המועצה הלאומית לכלכלה, שלפיה הדרישה כי שכר המנכ"ל יתייחס לממוצע השכר בחברה - סעיף שהוצע במקור על ידי ח"כ שלי יחימוביץ' - עלול להביא לכך שחברות יפעלו באופן מלאכותי להעלאת השכר הממוצע בחברה.
הדרך הקלה ביותר לעשות זאת היא "להיפטר" מעובדים ששכרם נמוך, המורידים את ממוצע השכר בחברה, באמצעות העברתם לקבלנים חיצוניים (מיקור חוץ) או העברת הייצור של החברה לחו"ל. הכללת שכר עובדי הקבלן בממוצע השכר בחברה מבטלת את התמריץ להעביר את העובדים החלשים לקבלנים חיצוניים.
עם זאת, עדיין נותר בעינו החשש כי הדרישה ששכר המנהלים יתייחס לשכר הממוצע בחברה - בעיקר בחברות תעשייתיות גדולות, שמעסיקות הרבה מאוד עובדי ייצור בשכר נמוך יחסית - יוביל לכך שחברות יעבירו את הייצור שלהן לחו"ל.
בוועדת שכר הבכירים החליטו כי מדובר בסיכון סביר. בכל מקרה, הוועדה החליטה כי חלק גדול מהמלצות לגבי מדיניות השכר של החברות יאושרו כתיקון לחוק החברות, ולא כחוק נפרד. כך, אם יתברר שהשוק מגיב להמלצות באופן שלילי, יהיה ניתן להכניס בהן שינויים בקלות יחסית.
מדידה לטווח הארוך
שינוי נוסף בהמלצות הסופיות לעומת המלצות הביניים יהיה בקביעת מדיניות השכר.
בהמלצות הביניים נקבע כי מדיניות השכר תהיה חייבת לכלול שיקולים כמו ביצועים לטווח ארוך, לרבות מדדי סיכון, וזאת בהתבסס על מדדים כמותיים ומדידים. ואולם, מאז פרסום ההמלצות קיבלה הוועדה הערות שלפיהן מדיניות השכר עשויה לכלול גם רכיבים שאינם מדידים - כמו שיפור יחסי העבודה בחברה ושיפור התדמית הציבורית שלה. לפיכך, הוועדה תאפשר כנראה לכלול גם רכיבים בלתי מדידים במדיניות השכר, אבל רק לגבי חלק קטן משכר הבכירים. מרבית השכר עדיין אמור להיות צמוד לביצועים מדידים לטווח הארוך.
עם זאת, בעקבות המלצה נוספת של המועצה הלאומית לכלכלה, מדידת הביצועים אמורה להשתנות - וככל הנראה ייכללו בה גם מדדי שוק. החברה תחויב לקבוע מדיניות תגמול המתבססת על ביצועים ארוכי טווח - אבל רק ביצועים עודפים. משמע, מנהלי החברה יוכלו לקבל תמריץ רק בעבור שיפור שהושג בביצועי החברה מעבר לשיפור שהיה בשוק עצמו (כמו עליית מדדי המניות או התייקרות חומרי הגלם).
אם ההמלצה תאומץ באופן גורף, היא עשויה לרסן באופן דרמטי את שכר המנהלים: כל המחקרים מעידים כי רק חברות ספורות מצליחות להציג ביצועים עודפים לאורך שנים, ולכן רק מנהלים ספורים יהיה זכאים לקבל תגמול עבור השגיהם.
לחזק את ועדת הביקורת
ועדת שכר הבכירים דחתה המלצה אחרת של המועצה הלאומית לכלכלה, שלפיה יש להוציא מידי הדירקטוריון את הסמכות לקבוע את מדיניות השכר בחברה.
במועצה הלאומית לכלכלה הביעו חשש כי הדירקטוריון הממוצע אינו כשיר לקבוע מדיניות שכר, אין לו את הידע הפיננסי-מימוני המתאים, והוא גם סובל מניגוד ענינים מול המנהלים הבכירים ומול בעל השליטה. לפיכך, המועצה המליצה כי את מדיניות השכר יקבעו חברות חיצוניות, בדומה לחברות דירוג אג"ח, והדירקטוריון יצטרך לבחור איזה מודל מדיניות שכר הוא מאמץ מקרב המודלים שהוצעו על ידי החברות החיצוניות.
הצעה זו נפסלה על ידי הוועדה, מכיוון שהתברר כי בעיית ניגודי העניינים קיימת גם בחברות חיצוניות כאלה: חברות הדירוג סובלות מניגודי עניינים, מכיוון שהן מקבלות תשלום מהחברות המדורגות. בנוסף, יידרש פיקוח רחב על חברות אלה, ומדובר במודל שאינו קיים בשום מדינה בעולם.
תחת זאת, ועדת שכר הבכירים בחרה להישאר עם ההצעה שכוללת העצמה של הדירקטוריון, בדרך של הגברת העצמאות של ועדת הביקורת, הגברת העצמאות של הדירקטורים החיצוניים - שייבחרו באישור של רוב קולות הציבור - והגברת מעורבות הציבור בפיקוח על מדיניות השכר שקבע הדירקטוריון. לפי ההמלצות, בחברה ציבורית רגילה מדיניות השכר תובא להצבעה לא מחייבת, בדרך של הבעת עמדה בלבד. בחברות אחזקה (פירמידות) מדיניות השכר תצטרך לקבל את אישור האסיפה ברוב של מחזיקי המניות מקרב הציבור.
כמו כן, במטרה להגדיל את שקיפות השכר ולבחון אם המלצות הוועדה משיגות אפקט כלשהו, הוחלט גם שאחד הרגולטורים - רשות ניירות ערך או בנק ישראל - יפרסם מדי שנה מחקר על מגמות שכר הבכירים.