משרד האוצר מצטרף לנגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בניסיון לבלום את התחזקות השקל: שר האוצר, יובל שטייניץ, הודיע היום על החלטתו לפעול לביטול הפטור ממס הניתן למשקיעי חוץ על רווחים הנובעים מהשקעה במק"מ (מלווה קצר מועד) ובאיגרות חוב ממשלתיות קצרות. רשות המסים תגבש הצעת חוק אשר תובא לאישור הממשלה ולאחר מכן לכנסת. בתגובה לצעד האסטרטגי הנוסף במסגרת מלחמת המטבעות, מזנק הדולר ב-1% לרמה של 3.65 שקלים.
השוק הסולידי המקומי מגיב במיידית לצעדי דיכוי הביקושים לאגרות חוב ממשלתיות שקליות. משקיעים זרים פעילים בשוק מקומי בהיקפים לא מבוטלים וזאת עקב פער הריביות אשר התרחב החודש ב-0.25% נוספים וכעת מסתכם ב-2%-2.25% בין ריבית במשק ישראלי (שקלי) לבין שיעור ריבית הבנק הפדראלי בארה"ב (דולרי). אגרות חוב ממשלתיות שלקיות ארוכות מסוג שחר נסוגו בשעה זו בכ-0.4% במקביל לירידות קלות במק"מים בשיעור 0.05% בסדרתם הארוכה.
כיום, על פי הוראות החוק, משקיעים זרים פטורים מתשלום מס על רווחים הנובעים מהשקעות במק"מים המונפקים על ידי בנק ישראל ובאיגרות חוב המונפקות על ידי האוצר. פטור זה ניתן מתוך כוונה לעודד פעילות של משקיעים זרים בשוק ההון הישראלי ואלמלא היה ניתן, היו אותם רווחים חייבים במס בשיעור של 15%.
עם זאת, קיים חשש כי הפטור מנוצל על ידי שחקנים בשוק המט"ח למטרות עשיית רווח לטווח קצר. אי לכך, ביטול הפטור שטעון מהלך של חקיקה, צפוי להקטין במידת מה את האטרקטיביות של רכישת המק"מים ואיגרות החוב הקצרות על ידי תושבי החוץ, ובכך לצמצם את רכישת השקלים ובזאת להחליש את השקל.
באוצר מסבירים כי התחזקותו של השקל בשנים האחרונות נובעת בעיקר בשל חוזקו של המשק הישראלי ועמידתו במשבר הכלכלי הגלובלי. "בתקופה האחרונה, בנוסף להשקעות זרות מבורכות במשק הישראלי, אנו עדים לעלייה משמעותית בכניסת מט"ח המיועד כולו ליצירת רווח פיננסי לטווח קצר כתוצאה מפערי הריבית בין ישראל לחו"ל ומטעמים נוספים. במצב זה, מתקיים תיסוף מטבע שעלול לפגוע בכושר התחרות ארוך הטווח של המשק".
בוחנים את המט"ח לעומק
במשרד האוצר מציינים כי המהלך, על השלכותיו האפשריות, נבדק על ידי צוות בראשות המנכ"ל חיים שני, הבוחן בשבועות האחרונים את שוק המט"ח.
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי של דש ברוקראז' מסר בתגובה: "החלטת האוצר הינה עוד צעד עליו החליט במהלך מתואם עם בנק ישראל, כדי להילחם בספקולנטים מחו"ל. הצעד הראשון נעשה על ידי בנק ישראל בשבוע שעבר, כאשר הוטלה חובת הדיווח והועלו דרישות הנזילות לביצוע עסקאות על ידי משקיעים זרים. צעדי האוצר ובנק ישראל מעידים על כך שהם הגיעו למסקנה שהתועלת למשק הנובעת מפתיחות מוחלטת של השווקים אינה עולה על הנזק שגורמים ספקולנטים בעסקאות במכשירים פיננסיים קצרים."
"בסך הכל, השפעת הפעולות של משרד האוצר ובנק ישראל על המשק צפויות להיות חיוביות, בעיקר על ענף היצוא. יחד עם זאת, חשוב לציין שיש השפעות לווי של המהלך. פיחות השקל עלול להגביר לחצי האינפלציה ולהוביל לעליה מהירה יותר של הריבית, מה שיגרום להאטה בפעילות בסקטורים אחרים כגון הצריכה הפרטית או על אותו החלק של מגזר העסקי שמתמקד בפעילות המקומית. השפעה נוספת אותה צריכים לקחת בחשבון הינה מידת הזהירות בה צריכים לפעול הרגולטורים בפירוק של "הר השקלים" בידי משקיעים זרים. לא מדובר על סכומים זניחים.
נזכיר שמשקיעים זרים מחזיקים קרוב לשליש של שוק המק"מ שמסתכם ביותר מ-30 מיליארד שקל. הם היו החלק העיקרי מכלל השקעות הזרות במשק הישראלי בשנה שעברה. פעולה אגרסיבית מדי של הרשויות שתבריח אותם משקיעים במהירות, עלולה לגרום לפיחות מהיר מדי בשער החליפין ולפגיעה בשוק המק"מ בשוק הריביות."