סטנלי פישר בדאבוס: "אני אופטימי לגבי היורו"

"אני אופטימי לגבי היורו. הוא דווא יתחזק. הדולר ימשיך להיות מטבע הרזרבה העיקרי. אנחנו בעצמנו משקיעים במטבעות שבעבר לא חשבנו שנחזיק, כמו הדולר האוסטרלי” - כך היום נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בכנס דאבוס, בפאנל ששודר ברשת הטלווזיה "בלומברג", בנושא "מלחמת המטבעות".

"אני חושב שהיורו יהיה מטבע מרכזי עוד שנים רבות, ואני חושב ששיא המשבר באירופה מאחורנו”, הוסיף הנגיד.

פישר אמר כי הוא אינו חושב שתוכנית האמריקאית השנייה לרכישת האג"חים, המכונה QE2, היא נסיון להחליף את הדולר, אלא נועדה לעודד את הכלכלה של ארה"ב. פישר ציין כי "זה מצב בו אין ברירה אלא להרחיב מוניטרית".

בהתייחסות למצב בסין אמר פישר כי "יש סיבה לחשוב שיש בעיה עם שוק הנדל"ן הסיני שגורמת לחימום יתר, אבל בכל שנה שאנחנו באים לכאן יש משהו בעייתי עם סין. אני חושב שיש לסינים יש מנהיגים יעילים, והם יפעלו לקרר מעט את המשק הסיני כך שיגדל ב-9% ולא ב-10%”.

פישר אמר כי "ב-2008 היה קל לתאם בין המדינות, כי כולם הסכימו שצריך להרחיב את המדיניות המוניטרית, אבל עכשיו הרבה יותר קשה ליצור תיאום כי צריך להגיע למצב בו מדינות אחדות יצמחו יותר ממדינות אחרות".

הנגיד גם הייחס לטענות על הבועה עולמית במחירי הסחורות ואמר: "האם יש לנו בועה במחירי הסחורות? לאור הביקוש מהמדינות הצומחות באסיה, עליית המחירים לא תהיה בועה - והיא גם תמשך די הרבה זמן".

בנוגע למלחמת המטבעות, פישר אמר כי: "הבעיה היא בפער הריביות, לא בעיה של תיאום. הבעיה היא קונפלינקט של אינטרסים. אם זו רק היתה בעיה של איזה פורום לדבר על זה - קלואוס שוואב, המנהל של כנס דאבוס, כבר היה מתנדב בשמחה".

"הטענה של הסינים, לפיה הם יכולים לפתור את מלחמת המטבעות בדרך שלהם, לא נתמכת, לדעתי, בהרבה הוכחות. המטבע הסיני לא יהיה מטבע נייד באופן מיידי. הוא זז בכ-6-7% לשנה, ומתברר שחוסר איזון כזה יכול להמשך די הרבה זמן - 3 טריליון דולר נאספו על פני כמה וכמה שנים - ובכל מקרה הרבה יותר זמן מכל מה שמשהו מאתנו חשב לפני עשר שנים. אחרי מלחמת העולם השנייה, ואחר כך כך שוב בשנות ה-70, ניתן היה להגיע להתאמה מחדש של מערכות המטבעות. אבל עכשיו, כאשר ישנה הגמוניה כפולה, זה הרבה יותר מורכב".

בריאן מוינהן, מנכ"ל בנק אוף אמריקה, ציין: "אני חושב שהבנק הפדרלי עושה את מה שאפשר כדי לייצב את הכלכלה ולנסות לעודד את הצריכה מחדש. ארה"ב צריכה לארגן את הבית הפיסקלי שלה. הביקוש שעולה באסיה גורם לאנשים ללכת לאן שיש פעילות. אצלנו, מספר הבנקאים להשקעות נותר קפוא, אבל באסיה הוספנו 1,000 איש. מה שרואים בארה"ב הוא שנצטרך לעבור מבעלות על בתים למודל אחר. ייקח 12-24 חודשים כדי לעבוד את התהליך. שוק הנדל"ן יגיע לאן שצריך אבל זה ייקח זמן. הנדל"ן לא יכול להיות חלק כל כך גדול מהכלכלה".

שר האוצר של פולין, אלכסנדר גראד, אמר כי "הדרך שבה הבנק הפדרלי פועל היא לא הבעיה - אלא הפתרון. זה לא חדשות שלכל מדינה יש טרייד-אוף בין רמת המטבע לבין הפעילות הכלכלית. אני חושב שדרך טובה לחשוב על זה, זה איך היו השנים 2008-2009 נראות לו לא היה לנו את היורו, אלא את המנגנון הישן. ברור שהמצב אז היה הרבה יותר קשה. כך מבינים כמה יתרונות נוצרו למדינות שנכנסו ליורו - ומזה מבינים כמה הן יהיו נחושות להישאר בגוש האירופי. אנחנו צריכים להתחיל לעצב את המבנה המשפטי של היורו בצורה אחרת, בדרך שבה נתחיל לראות גם את המחירים של הדברים. זו הפעם הראושנה שבה מדברים על רפורמות מבניות במסמכים של הגוש האירופי".

מרק קרני, נגיד הבנק המרכזי של קנדה, הוסיף כי: יהיו התאמות, ויהיו תיסופים במדינות שמקבלות זרמי השקעות. הם ינועו, או בשערים נומינליים, או במונחים ריאליים. הדבר הבסיסי הוא שהתחרותיות של המדינות בתוך אירופה היא אתגר גדול, ואנחנו צריכים למנוע שהמצב הזה יתפשט לרמה הגלובלית. השאלה היא לא מה המטבע של הרזרבות, אלא כיצד המערכת מתאימה את עצמה. הנושא של מטבעות הרזרבות יפתור את עצמו. לגבי המטבע הסיני, לאורך זמן צריך שיהיה לו תפקיד כמטבע רזרבי, אבל קודם לכן סין צריכה לפתור כמה בעיות חשובות".

פרופ' ניאל פרגוסון ציין כי: QI 2 הוא רק שם למדיניות מוניטרית מרחיבה. אבל למדינות אחרות זו בעיה, שפוגעת בכלכלה שלהם. יש דיעה בארה"ב לפיה אין סכנה של אינפלציה כי יש עודף ייצור - אני לא מאמין לזה. מה שמדאיג אותי הוא שהמדיניות של ארה"ב היא, בפועל, היא המדיניות של כל העולם. מה שמוכרים לבוחר האמריקאי, שההרחבה היא הפתרון לבעיית התעסוקה - אינו נכון".

"יש שתי שאלות: האם הדולר ימשיך להיות מטבע הרזרבות העולמי? בעוד 20 שנה הוא כבר יהיה פחות. היורו לא נגמר, אבל אני חושב שבמבט של אירי, יווני או פורטוגלי - יש הרבה יתרונות להיות מחוץ לגוש היורו. בין השאר, ההזמדנות להימנע ממדיניות של קיצוצים כואבים. לדעתי היורו ישרוד, אבל בסביבה של צמיחה נמוכה מאוד. המוות של הלירה ברטית כמטבע החל בשנות ה-30 והסתיים רק בשנות ה-70, והסיבה היא חובות מאוד גדולים, הרבה חובות חיצוניים, גירעון מסחרי וכלכלה איטית - וזה מזכיר מאוד את המצב של ארה"ב היום. צריך גם לשים לב למשקל של הסחורות בסיפור הזה: זו הסיבה לזינוק של המטבעות של אוסטרליה וקנדה, כי יש להם הרבה אוצרות טבע".

שר האוצר של טורקיה, עלי באבג'ן, אמר: "הרבה מדינות מקבלות החלטות ועושות מהלכים בשוק המטבע כדי למנוע כניסת כסף. מדובר גם בברזיל, ישראל וטורקיה. היורו ישרוד, אבל השאלה היא מה המחיר. צריך לשים לב שמדינות מסוימות, שלא ניהלו מדיניות פיסקלית זהירה - לא התבקשו בזמן לשלם את המחיר".