הפורום החברתי העולמי, מפגש התנועות והאישיים השנתי החשוב של הפעילות והפעילים נגד הגלובליזציה הקפיטליסטית, שנערך בדקר, בירת סנגל בעת שראשי המדינה האפריקאית עוקבים הדאגה אחר הנעשה בתוניסיה, מצרים ומדינות נוספות. מוסכם על כל משתתפיו שמפגש הרבבות הנערך השנה ה-11, מתקיים בצל התקוממויות העממיות בארצות ערב.
כלכלן במוקד הדיונים
יצוין שבמהלך המפגש אמורים להגיע לפורום, כדי לקחת חלק בדיונים, נשיא ברזיל לשעבר, "לולה" דה סילבה; נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבס; נשיא בוליביה, אוו מוראלס ומנהיגים קובנים. כמו כן, יגיעו לדקר ראשי מפלגות השמאל באירופה המערבית וברבות ממדינות אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית. אבל איש אחד, כלכלן במקצועו, יהיה במוקד: פרופ' סמיר אמין.
פרופ' אמין הוא כלכלן מצרי וותיק יליד 1931, ממבקרי הגלובליזציה הידועים ביותר בעולם ושפרסם בשנים האחרונות שורה ארוכה של ספרים ומאמרים המותחים ביקורת קשה על הקפיטליזם הגלובלי. אמנם אמין הוא מצרי, אך הוא נמלט מארצו ב-1960, לאחר תקופת מעצר, כי חשש ממעצר נוסף בעת משטרו של נאצר. מאז, וחרף השכלתו הצרפתית ואין ספור הזמנות ללמד באירופה ובארה"ב, הוא מקפיד להמשיך לחקור וללמד באפריקה.
לקראת הפורום החברתי פרסם אמין מאמר בו הוא מנתח את ההיבטים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים של ההתקוממות העממית בארצו ובניגוד למה שסוברים רבים הוא כתב ש"מצרים היא אבן היסוד של האסטרטגיה האמריקאית כדי להבטיח את שליטתה בעולם. וושינגטון לא תוכל להבליג מול כל ניסיון מצרי לשים קץ לתלות הטוטלית באינטרסים האימפריאליים".
"ארה"ב חפצה בניצחונם של האחים המוסלמים"
לדברי אמין, "זו הסיבה למעורבות הגוברת של ארה"ב בנעשה במצרים וחתירתה ל'מעבר קל' למשטר חדש. ארה"ב סבורה שעל מובארק להתפטר כדי שסגנו החדש, עומר סולימאן, העומד בראש שירותי הביטחון של הצבא, יישאר בתפקיד. יחד עם זאת, הצבא מעוניין לשמור על תדמיתו בעיני החברה ולא להתערב באופן פעיל בדיכוי".
ומה חושב אמין על מי שהוכתר כ"יו"ר האופוזיציה"? "לפתע צץ אל בראדי, הידוע יותר מחוץ לגבולות מצרים מאשר בקרב בני עמו... אל בראדי הוא 'ליברל', אין לו דעות מוצקות על איך לנהל את הכלכלה. זאת, חרף העובדה שהייתה זו הכלכלה הבסיס להרס החברתי במצרים של היום. הוא דמוקרט, כי הוא דורש 'בחירות הוגנות' וכיבוד החוק, ובין היתר הוא דורש להפסיק את המעצרים והעינויים. אבל לא יותר מזה. ייתכן שאל בראדי יהיה האיש של תקופת המעבר. אבל האם הצבא ושירותי הביטחון מוכנים לסגת משליטתם על החברה? האם אל בראדי מוכן לקבל זאת?".
פרופ' אמין סבור שבמידה והתכנית האמריקאית תצליח, "סביר להניח שבבחירות הקרובות ינצחו האחים המוסלמים. ארה"ב חפצה בניצחונם של האחים המוסלמים כי היא רואה בהם 'כוח מתון' וממתן המסוגל לקבל את תלותה של מצרים באסטרטגיה האמריקאית ואף להשלים עם הכיבוש הממושך הישראלי. האחים המוסלמים מצדדים גם בכלכלת השוק הקיימת, ההופכת את מצרים למדינה התלויה לגמרי בגורמי חוץ. הם השותפים הנאמנים ביותר של הבורגנות ה'קומפרדורית', קרי בורגנות העוסקת במסחר ובייבוא, המשרתת היטב את האינטרסים של האימפריאליזם. אין זה מקרי שהאחים המוסלמים יצאו נגד שביתות העובדים הרבות ונגד מאבקי האיכרים על אדמותיהם".
על ההרכב החברתי של ההתקוממות המצרית כתב אמין שלמרד כעת שני יסודות: הצעירים בערים, רבים בעלי השכלה אך ללא עבודה, בתמיכת שכבות ביניים משכילות ודמוקרטיות. "המשטר החדש יכול להבטיח גיוס לשורות הממסד של כמה מצעירים אלה. אבל לא יותר מזה. כמובן שהתמונה עשויה להשתנות מן הקצה אל קצה עם מעמד העובדים ותנועות האיכרים ייכנסו לפעולה. אך הם טרם לקחו חלק מרכזי בהתקוממות".
לסיכום הדגיש סמיר אמין במאמרו ש"אם המשטר הכלכלי במצרים יימשך כפי הוא, ויקבל את כללי המשחק של הגלובליזציה הניאו-ליברלית, אף אחת מהבעיות החברתיות שהיו היסוד להתקוממות נגד מובארק לא תקבל מענה הולם".
* ד"ר אפרים דוידי, המכללה החברתית-כלכלית www.sea.org.il