בעשר השנים האחרונות מ-2000 ועד 2010, עלה מדד המחירים לצרכן בישראל בכ-23%; באותה תקופה עלה השכר הממוצע במשק בכ-20% - כך עולה מבדיקת TheMarker. משמעות הנתונים היא כי בעשור האחרון נשחק השכר הממוצע בכ-2.5%.
כמו במדינות מפותחות רבות בעולם, גם בישראל קיים ויכוח היסטורי מה עלה יותר - השכר או מדד המחירים לצרכן, כלומר האם המחירים עלו בהשוואה לכוח הקנייה. עם זאת, בעולם המערבי אין ויכוח כי רמת החיים, בטווח הארוך, עולה. אומנם יש שנים של משבר בהן רמת החיים יורדת, ויש שנים של שגשוג כלכלי בהן רמת החיים עולה. אולם לאורך זמן, רמת החיים עולה. מנתונים שפירסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על מצב המשק ב-2010, שנה שהיתה בניגוד לכל החששות המוקדמים טובה מאוד כלכלית, עולה כי רמת החיים בישראל - הצריכה הפרטית לנפש - עלתה בצורה נאה, 2.5% בחישוב שנתי, במחצית השנייה של השנה, לאחר עלייה ב-2.3% במחצית הראשונה של 2010.
ההסתדרות נוטה לטעון, באופן כמעט קבוע, כי רמת השכר במשק לא מדביקה את עליות מדד המחירים לצרכן. האוצר והמעסיקים טוענים מנגד, כמעט באותה הקביעות, כי השכר הממוצע עולה בקצב מהיר יותר ממדד המחירים לצרכן. אך הנתונים מצביעים על כך שהשכר ורמת המחירים עולים בקצב דומה, עם יתרון קל למדד המחירים.
ברור כי כאשר עושים השוואה בין שני המדדים, השכר והמחירים, חשוב כי הנתונים יקיפו תקופה ארוכה ככל האפשר. ברור גם כי יש חשיבות לתקופה שבה נעשית ההשוואה. בעשר שנים מסוימות התמונה עשויה להיות שונה מאשר בעשר שנים אחרות.
עלייה קבועה
מהנתונים עולה כי אין כמעט הבדל בין השכר של עובדי המגזר הציבורי והשכר של עובדי המגזר העסקי. השכר הממוצע של כ-800 אלף עובדי המגזר הציבורי עלה בעשר השנים האחרונות בקרוב ל-21%, ואילו השכר של עובדי המגזר העסקי עלה באותה תקופה במעט יותר מ-20%. עוד עולה כי השכר הממוצע במגזר העסקי גבוה יותר בכ-2,000 שקל בממוצע מהשכר הממוצע במגזר הציבורי.
בניגוד למגזר הציבורי, במגזר העסקי לא משולמת תוספת יוקר בשנים האחרונות. אך למרות זאת, נראה כי תוספות השכר בעשור האחרון בשני המגזרים משתוות לאורך הזמן, מה שמעיד כי מנגנוני השכר במגזר העסקי מושפעים או מתואמים עם עליות השכר במגזר הציבורי.
ממעקב אחרי הנתונים לאורך השנים עולה כי העלייה בשכר הממוצע בישראל היא כמעט קבועה לאורך ציר הזמן, מלבד בשנים של שפל כלכלי. כך, ב-2002, 2003 ו-2008, בהן שרר מיתון במשק, השכר הממוצע ירד - גם בענפים בהם משולם שכר גבוה יחסית. בשנים שלאחר שנות המשבר, כשבמשק נרשמת התאוששות, החלה גם השכר הממוצע לעלות.
האבטלה בישראל ירדה ב-2010 לרמה נמוכה יחסית של 6.6%, מה שצפוי להביא ללחצים להעלאות שכר. גם עלייה זו עולה בקנה אחד עם העליות במדד המחירים, שלפי המסתמן יהיה גבוה מטווח היעד השנתי של הממשלה - 1%-3%.
שכר המינימום זוחל
לא רק השכר הממוצע במשק עולה עם השנים - גם שכר המינימום מבצע זחילה דומה. שכר המינימום הונהג לראשונה בניו זילנד עוד ב-1894. בישראל דווקא ההסתדרות התנגדה במשך שנים להסדרת יחסי עבודה בחקיקה. חוק שכר מינימום נחקק בישראל ב-1987, וקבע כי שכר המינימום במשק יהיה 45% מהשכר הממוצע. ב-1997 שונה החוק וקבע כי שכר המינימום יהיה 47.5% מהשכר הממוצע במשק.
ב-2006 עלתה סוגיית שכר המינימום למו"מ הקואליציוני להרכבת הממשלה. במסגרת הדרישות שהציב ח"כ עמיר פרץ, אז יו"ר העבודה, הוסכם כי החל ביוני 2006 יעלה שכר המינימום החודשי ל-3,585 שקל. ביולי 2008 גדל שכר המינימום החודשי ל-3,850 שקל, וביום חמישי שעבר הודיעו ראש הממשלה ושר האוצר כי ב-2011 יעלה שכר המינימום ב-450 שקל ל-4,300 שקל, בשתי פעימות. עוד לא נקבעה תאריך לעדכון זה.