אמש העלה בנק ישראל את הריבית במשק לרמה של 2.5%, אך בשונה מהמגמה הטבעית הצפויה, המסחר בדולר מתנהל דווקא בהתחזקות של המטבע האמריקאי. בעוד שההנחה הרווחת הינה שכל העלאה של ריבית גוררת אחריה היחלשות של הדולר מול השקל, הרי שהבוקר נסחר הדולר בעליות בולטות של 0.9%, בשער של 3.637 שקלים.
מגמת ההתחזקות של הדולר חלה על רקע רעידת האדמה בניו זילנד והמהומות בלוב, ששולחים את המשקיעים אל הדולר כגידור (הגנה). בדומה לשקל, גם היורו נופל ב-1% מול הדולר ל-1.354 דולרים ליורו אחד. מול המטבע הישראלי מתחזק היורו ב-0.4% ל-4.92 שקלים. גם מחיר הזהב, המשמש כהשקעה בטוחה בתקופות של משבר, עולה ב-1% ל-1,402.9 דולר לאונקייה.
רעידת אדמה בעוצמה של 6.3 בסולם ריכטר התרחשה הבוקר בדרום ניו זילנד. ממשלת ניו זילנד אישרה כי לפחות 65 אנשים נהרגו ברעידה. במקביל, נמשכת שפיכות הדמים בלוב - והבוקר הופיע לראשונה שליט לוב, מועמר אל-קדאפי בסרטון טלוויזיוני באורך 22 שניות שבו הודיע כי אין בכוונתו להימלט מהמדינה. כמו כן, גורם מצרי דיווח כי ספינות המלחמה האיראניות חצו את תעלת סואץ והן נמצאות בדרכן לסוריה. בעקבות שטף הארועים, בורסות אסיה נסחרות בירידות שערים חזקות ומחירי הנפט והסחורות ממשיכים להאמיר.
אמש העלה בנק ישראל את הריבית במשק לחודש מארס ב-0.25% לרמה של 2.5%, לאחר החלטה זהה בחודש הקודם ובהתאם לקונצנזוס מלא בקרב 12 הכלכלנים המקומיים והזרים אשר השתתפו בסקר בלומברג. אחד הגורמים להחלטת הנגיד הוא מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר, שעלה ב-0.2% לעומת ציפיות לאי-שינוי.
האינפלציה מחוץ לתחום היעד
בבנק ציינו כגורם הדומיננטי להחלטה את האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים אשר יצאה מתחום היעד. האצה בפעילות המקומית בהובלת הביקושים המקומיים על פי נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון האחרון של 2010 והאינדיקטורים השוטפים האחרונים, איפשרו לבנק ישראל להמשיך במדיניות מרסנת. ברבען האחרון נרשם שיעור צמיחה של 7.8%, גבוה משמעותית מהתחזיות המוקדמות לגביו, ובשנת 2010 כולה צמח המשק בכ-4.5%.
בבנק ממשיכים מציינים כי העלייה המהירה במחירי הדירות נמשכה, ועלייתם ב-12 החודשים האחרונים הסתכמה ב-17.5%. בהיקף המשכנתאות בחודש ינואר נרשמה ירידה, אולם קצב הגידול בהלוואות לדיור עדיין גבוה.
מדד המחירים לצרכן עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-3.6%, מעל ליעד האינפלציה הממשלתי העומד על 1%1%-3% בשנה. יתרה מזו, על פי נתוני המגמה לתקופה זו, קצב הגידול השנתי של מדד המחירים לצרכן (כמו של המדד ללא דיור, וכן של קצב הגידול של המדד ללא דיור וללא ירקות ופירות) הגיע ל-6.1%. לחצים אינפלציוניים גוברים במשק מהווים את אחד הפרמטרים החשובים שבוחן בנק ישראל בבואו לקבוע את גובה הריבית במשק, והפעם הבנק רמז לפני כן כי הוא חותר להעלאת ריבית על מנת להשיב את רמתה לתחום "הנורמלי".