מגזר לקוחות הגז הביתי סובל מכשל תחרות חריף - כך קובעת הממונה על ההגבלים העסקיים במשק, רונית קן, במסמך שהונח על שולחן ועדת הכלכלה, שתדון הבוקר בנושא.
בין הסיבות לכשל התחרות המפורטות במסמך: הריכוזיות הגבוהה, הקיפאון בחלוקת נתחי השוק בין החברות הגדולות, ההפרשים הניכרים בין המחיר ללקוחות הביתיים ובין המוסדיים, אי-מעבר של לקוחות בין החברות הגדולות, שיעור רווחיות גבוה באופן משמעותי במגזר הביתי וחסמים משמעותיים לכניסה ולהתרחבות. קן הדגישה ש"הנתונים שבידי הרשות מצביעים על כך שהרפורמה שבוצעה בשנים האחרונות בגז אכן שינתה את המצב התחרותי בכך שהיא הקלה עם חסמים שעמדו בפני חברות הגז הקטנות, שביקשו להתחרות בגדולות. עם זאת, חלקן של החברות הקטנות במגזר הביתי הוא עדיין זעום, וחסמי ההתרחבות הגבוהים מגבילים את יכולתן להתרחב".
קן הוסיפה כי "בכל הקשור לניסיונותיו של המחוקק לעודד תחרות בין החברות הגדולות המחזיקות ברובו של המגזר הביתי, הרי שהרפורמה טרם הניבה את התוצאות המיוחלות. בין החברות הגדולות קיים שיווי משקל מתואם, הן נמנעות מלהתחרות אחת בשנייה, וכל חברה עסוקה בעיקר בלשמר את נתח השוק הקיים שלה".
לדעתה של קן, יש חשיבות להארכת התקנות המגבילות את יכולתו של ספק יוצא להתקשר מחדש עם צרכן העוזב את חברת הדלק במשך תקופה של שישה חודשים. לדעתה, "הוראה זו מגבילה את יכולתן של החברות הוותיקות לבצע סיכול ממוקד, את מאמצי החברות הקטנות להתקשר עם לקוחות, וכתוצאה מכך, מגבירה את כושר התחרות של חברות אלה". בנוסף, יש לגבש דרכים להפסקת מצב חוסר התחרות השורר הלכה למעשה בין החברות הוותיקות בכל הקשור ללקוחות הפרטיים.
קן התייחסה למחיר שאותו משלמים צרכני הגז הביתיים וציינה כי "צרכנים אלה משלמים סכומים עודפים בסך של כ-100 מיליון שקל בשנה, לפי תרחיש שמרני שמניח הנחות שמפחיתות מגובה הסכום. מידת התחרות בתחום הגז הביתי רחוקה מלהשביע רצון. הרעיון לקידום התחרות בין החברות הוותיקות, המחזיקות את רובה של הפעילות בענף - לא צלח".
"התנהלות שמסכלת כל ניצוץ של תחרות"
ענף שיווק גז הגפ"מ (גז פחממני מעובה) נחלק בין לקוחות מוסדיים לבין לקוחות פרטיים. מגזר הלקוחות המוסדיים מאופיין בצרכנים גדולים הצורכים כמות גדולה של גז ובעלי כוח מיקוח גבוה. חסמי המעבר של לקוחות אלה נמוכים.
נתוני רשות ההגבלים חושפים קיפאון בנתח השוק של כל אחת מחברות הגז הגדולות: אמישראגז, פזגז, וסופרגז, המחזיקות יחד בכ-90% מאספקת גז הגפ"ם למשקי הבית, כשחברת הגז דורגז, לא הצליחה לנגוס בנתח.
בשוק קיימת תופעה של אי-מעבר לקוחות בין החברות הגדולות. קיימים חסמי מעבר ללקוחות ובעיקר אלה המחוברים למערכת גז מרכזית בנתח השוק של החברות הוותיקות, מה שמעיד על חסמי הכניסה וההתרחבות המשמעותיים במגזר זה.
קן ציינה שחברות הגז הגדולות אינן מתחרות על לקוחותיהן של חברות גז גדולות אחרות במגזר הביתי, אלא פונות כמעט אך ורק לחברות הקטנות. בפועל, שיעור המעבר של לקוחות חברות הגז הגדולות הוא זעום ביותר. קן ציינה כי "העובדות מעידות בצורה חד-משמעית על מדיניות הננקטת בידי אמישראגז, סופרגז ופזגז להימנע מכניסה לשטחן של החברות הגדולות האחרות, וכנגד זאת, לרכז מאמצים ניכרים בהצגת הצעות אטרקטיביות ללקוחות החברות הקטנות. התנהגות מקבילה זו של שלוש החברות הגדולות מסכלת כל ניצוץ של תחרות ביניהן".
כמו כן, קיימים הפרשים ניכרים בין המחיר ללקוח הביתי לבין המחיר ללקוח המוסדי שאינם נובעים מהפרשי עלות, ושיעור רווחיות גבוה באופן משמעותי במקטע הביתי, לעומת המקטע המוסדי.
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה הכהן (ליכוד) אמר כי "משקי הבית בישראל משלמים מדי שנה יותר מ-100 מיליון שקל לחברות הגז הביתי הגדולות בגלל ריכוזיות יתר, היעדר תחרות וחסמי כניסה ומעבר. הרפורמה לקידום התחרות בענף הגז הביתי שחוקקה ב-2008 לא השיגה את מטרותיה. ועדת הכלכלה תנסה לפתח תרופות חדשות לתחלואי ענף הגז הביתי תוך שימוש באמצעים חריפים יותר ובמינון גבוה יותר".