"הסוציאליזם קם כתגובה לניצול עובדים של הקפיטליזם. ואני באמת סוציאליסט. אבל אני מבולבל. צוקרברג בן 27, ושווה 70 מיליארד דולר - האם הוא גנב? הוא לא עשה רווח על חשבון האנשים העניים. האידיאולוגיות הישנות כבר לא תקפות", כך אמר היום נשיא המדינה שמעון פרס ביום העיון השנתי של אגף התקציבים של משרד האוצר. "אין יותר כלכלה לאומית. גם אמריקה לא יכולה להשפיע יותר על הכלכלה, ובטח שלא אנחנו. אבל הכלכלה הגלובלית יוצרת הזדמנויות".
בפתיחת דבריו פנה פרס אל היושבים וביקש לעודד אותם בעבודתם. "באתי להגיד כמה מילים טובות על נערי האוצר", פתח פרס את דבריו. "אין תקציב שמספק את הצרכים של המדינה. נערי האוצר בוחרים להיות במלחמה מתמדת עם הצרכים הגדלים שאי אפשר תמיד לרסן אותם".
פרס הרחיב על חשיבות המדע והטכנולוגיה ועל התרומה של הצבא ומשרד הביטחון. "שאלתי את עצמי מה יכול להתגבר על קוטן הארץ. רק המדע שלה. משרד הביטחון הניח את היסוד לתעשיית ההיי-טק של ישראל. הפרויקט של דימונה, בלי להגיד במה הוא עוסק, הטיס את רמת הידע כאן. לקחנו צעירים מהטכניון ונתנו להם ללמוד. הפתרון האסטרטגי הגדול הוא מדע וטכנולוגיה כדי להתגבר על קוטן המדינה".
"תקציב הביטחון הכפיל את ההשקעה המדעית במדינת ישראל. הרבה מאוד מהחברות האזרחיות שצמחו בישראל צמחו במערכת הביטחונית ועברו. המדע הוא דו תכליתי. בסופו של דבר מטוס צבאי הופך למטוס אזרחי. אינטרנט הופך לפייסבוק ומשנה את פני החיים האזרחיים", הוסיף פרס.
חוזר לדרכי בן גוריון
בדרכו, רמז פרס לפקידי האוצר את דעתו על האופן בו צריך להחליט בנוגע לתקציבים. "בן גוריון היה גדול הכלכלנים שפגשתי בחיי", סיפר פרס. "הייתי בא אליו עם הצעה. שאל אותי 'כמה זה יעלה', עניתי 'מיליון דולר', 'מאיפה ניקח את הכסף, זה יותר מידי'. שבוע לאחר מכן הייתי בא עם הצעה אחרת. 'כמה זה יעלה?', שאל שוב, '50 מיליון דולר' עניתי לו. 'אה, זה כלום. אין שום בעיה להשיג סכום כזה'. כך היה בן גוריון. מה שהיה חשוב לו היה תומך, לא לפי המחיר אלא לפי הערך".
בכל מה שקשור לאינפלציה, שוב הביא פרס מניסיונו בתקופות אחרות. "כשהיתה 400-600 אחוז אינפלציה, לקחתי על עצמי תפקיד לא נעים - לקצץ. כל הוצאה למעלה מ-100 אלף לירות היתה צריכה להגיע לאישור הממשלה. שר החינוך היה בטוח שאני עושה את זה נגדו אישית. הרווחתי את הקיצוץ ואיבדתי חברים. רק אחרי שעברנו את הקיצוץ הלכתי למעסיקים ולהסתדרות".
"המשק מוכרח לעבוד בהסכמה בין שלושת המרכיבים. הממשלה, התעשייה וההסתדרות. להסתדרות ולמעסיקים יש אי-אמון בממשלה. הממשלה מגייסת אותם ואז מסתלקת ומשאירה אותם עם התביעות. אי-האמון לא יגמר אלא אם כן הממשלה תלך בראש. לפני שהיא באה בתביעות לאחרים, היא מוכרחה לקצץ. כל השרים הם בעד קיצוץ, רק לא בחלקה שלהם".
ההיי-טק הוא הכניסה לדמוקרטיה דרך הדלת האחורית. על ידי גיוס החברות הגלובליות אנחנו יכולים לסייע לעולם הערבי. במקום לכוון את הקרנות לנדבנות, תנו למדינות החולות אפשרות להבריא כדי שיוכלו לטפל באזרחיהם החולים. אם נעזור יזכרו לנו את זה, אם לא - ישנאו אותנו. אנחנו יכולים למלא תפקיד העולה על גודלו של האי שלנו.