בנק ישראל: לתגליות הגז תהיה השפעה קטנה על השקל

לשימוש בגז טבעי לצרכים מקומיים בלבד תהיה השפעה קטנה יחסית על שער החליפין הריאלי - כך על פי פרסום של בנק ישראל בנושא השפעות תגליות הגז של ישראל על שער החליפין. להערכת הבנק, הגז הטבעי יחליף יבוא בסך של כ-3 מיליארד דולר, נוסף על התחלופה עד היום. מרבית ההשפעה על שער החליפין כבר התממשה, מה שתרם בשנתיים האחרונות לייסוף הריאלי.

עוד מעריך הבנק כי אם מאגר "לוויתן" ישמש ליצוא, ההשפעות יכולות להיות גדולות יותר, אולם לא ניתן כיום לכמת את השפעת התרחיש על שער החליפין.

לישראל לא היו עד שנות ה-2000 מקורות אנרגיה בהיקף גדול, וכעת כל חומרי האנרגיה הדרושים למשק יובאו. דבר זה היווה נטל לאומי כבד, במיוחד בשנים בהם מחירי האנרגיה היו גבוהים. בעשור האחרון מצב זה השתנה, כאשר משנת 2004 מופק גז טבעי מקומי ממאגר "ים תטיס" מול חופי אשקלון.

בשנתיים האחרונות התגלו אף מצבורי גז טבעי בהיקף גדול ב"תמר" ו"לוויתן" מול החופים הצפוניים של מדינת ישראל. בבדיקה שנערכה בבנק ישראל נאמדו ההשפעות האפשריות של גילוי הגז הטבעי על המשק ונבחנה אפשרות של "מחלה הולנדית" במשק הישראלי.

לדברי הבנק, ישנה ספרות רחבה הנוגעת להשפעת יצוא של משאבים טבעיים על שער החליפין הריאלי, אולם הדבר לא נבחן על גז טבעי. חומר גלם זה מאופיין בהשקעה ראשונית גבוהה מאוד ובהמשך בהוצאות תפעול נמוכות.

לפי ממצאי בנק ישראל, המשמעות הכמותית במקרה של המשק הישראלי, מלמד שיצוא של גז בערך של מיליארד דולר, מביא לעלייה של 1.5% ביצוא, עלייה של 0.5% בתוצר לנפש ויסוף של כ-0.8% בשער החליפין.

בכל מקרה מסכם הבנק כי גורם שעשוי לאזן השפעה של מחלה הולנדית, עשוי להיות קרן עושר לאומי למטרת חיסכון פיסקלי, שתשקיע את ההכנסות מיצוא הגז בחו"ל. הדבר עשוי לסייע גם בחלוקה הבין דורית של הרווח ממשאב טבע זה.