הישג היסטורי: שוק ההון הישראלי נפתח לאירופה

חברות ישראליות המונפקות בבורסה בתל אביב יוכלו לרשום את מניותיהן למסחר בבורסות אירופה מבלי לפרסם תשקיף נוסף. כך הודיעו היום רשות ני"ע האירופית (ESMA) ורשות ני"ע הישראלית.

חברה ישראלית שתבקש להנפיק את מניותיה באחת מבורסות אירופה תוכל להסתמך על התשקיף הישראלי שלה בתוספת רשימה של 15 פרטי גילוי הכרחיים נוספים שקבעה ה-ESMA. לפי הערכות, ההחלטה תקל על חברות ישראליות להיכנס לבורסות אירופה ותוזיל את העלויות הכרוכות בכך.

שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, מיהר לברך על ההישג של רשות ניירות ערך ואמר כי "הסטנדרטים הרגולטוריים של האיחוד האירופי מהווים אמות מידה בינלאומיות".

ברשות ניירות ערך מתייחסים להצהרת ה-ESMA כהישג היסטורי. יו"ר רשות ני"ע, פרופ' זוהר גושן, אמר לאחר פרסום ההחלטה כי "שוק ההון הישראלי עשה היום צעד גדול קדימה במטרה להקל על חברות ישראליות לרשום מניותיהן למסחר או לגייס הון באירופה. מדובר בתרומה של ממש לחברות ולמשקיעים ישראלים. אנו מברכים את עמיתינו באירופה על המהלך הזה". ההישג של רשות ני"ע מתעצם לאור העובדה שישראל היא המדינה הראשונה מחוץ לאיחוד האירופי שזוכה להכרה כזו מטעם האיחוד. לשם בדיקת כללי הגילוי של החברות הציבוריות בישראל והתאמתם לכללי הגילוי הנדרשים בתשקיפים של האיחוד האירופי, הקימו ב-ESMA ועדה מיוחדת שבחנה את דרישות הגילוי בתשקיף הישראלי, כמו גם היבטים של היישום הישראלי של כללי החשבונאות הבינלאומיים (IFRS).

סגן יו"ר ESMA ויו"ר רשות ניירות ערך בפורטוגל, קרלוס טאבארס, אמר כי המתולוגיה שפותחה במקרה הישראלי תשמש את האיחוד בבדיקת מדינות לא-אירופיות נוספות. "קיומם של שווקים נזילים המספקים מבחר אלטרנטיבות השקעה למשקיעים יכול לתרום באופן משמעותי לכלכלה העולמית אם מובטחת לצד זה ההגנה על המשקיעים", אמר טאבארס.

התשקיף הישראלי יוכל כאמור, בעקבות החלטת ESMA, להוות בסיס לגיוס הון ולרישום מניות ישראליות למסחר בבורסות אירופה. זאת בכפוף לפרטי גילוי הכרחיים נוספים עליהם החליטו ב-ESMA.

"מדובר על רשימה מבודדת ומאוד ברורה של מה החברות הישראליות צריכות לחשוף או להצהיר בנוסף לתשקיף הישראלי שלהן כדי ליישר קו עם חובות הגילוי של האיחוד", אומרת יעל אלמוג, היועצת המשפטית הבכירה של רשות ני"ע. "האירופים מצאו שקיים פוטנציאל להבדלים בין חובות הגילוי הישראלי ואילו באירופה, אבל לא מדובר בפערים איכותיים אלא רק בפערי גישות. כך למשל, האירופים מבקשים תמצית של התשקיף, מה שלא נדרש בתשקיף הישראלי", מבהירה אלמוג.

לפני שהחברות הישראליות מסתערות על שוקי אירופה, ישנם כמה פרטים שמצננים מעט את ההתלהבות מההישג של רשות ני"ע. ראשית, למרות שתקנות ה-ESMA הן תקנות מחייבות עבור מדינות האיחוד, ברשות מכירים בעובדה שעל מנת שהתהליך יהיה מעשי ויעיל מבחינת החברות, לא מספיקה ההחלטה של רשות ני"ע של האיחוד האירופי ונדרש שיתוף פעולה של הרשויות הרלוונטיות ב-27 המדינות החברות באיחוד.

לכן, מצהירים היום ברשות ני"ע כי בכוונתם להיכנס למהלך שבסיומו יחתמו מזכרי הבנות דו-צדדיים עם מדינות שונות באיחוד האירופי. "התקשרויות אלה ייצרו מסגרת פרקטית לביצוע מהלכים של רישום כפול של חברה ישראלית באירופה, ושל חברה אירופאית בבורסה לניירות ערך בתל אביב", כותבים ברשות, כאשר ההערכות בשוק הן כי בורסת לונדון היא הבורסה הקורצת ביותר עבור החברות הישראליות.

בנוסף, יש לציין, העבודה שנעשתה ב-ESMA וההחלטה שהתקבלה בעקבותיה מוגבלות אך ורק לתשקיף שמפרסמות חברות ישראליות לקראת הנפקה בבורסה בתל אביב. בשלב זה לא נעשתה עבודה דומה ולא התקבלה כל החלטה בנוגע לחובות הגילוי השוטף של החברות, אולם ברשות ני"ע לא פוסלים את האפשרות שהתהליך יושלם בהמשך. בינתיים, נשאלת השאלה האם חובות הגילוי השוטף של החברות בישראל יספקו את הרשויות באירופה או שמא בחלק זה תיאלצנה החברות הישראליות לייצר דיווחים אחרים נוספים.