מי יעמוד על הכוונת של ועדת הריכוזיות?

הוועדה לבחינת הריכוזיות במשק, בראשותם של מנכ"ל משרד ראש הממשלה איל גבאי ומנכ"ל משרד האוצר חיים שני, צפויה למקד את עיקר תשומת הלב שלה בשלושה גופים פיננסיים: חברות הביטוח והפיננסים כלל והפניקס, וחברת ההשקעות והפיננסים פסגות. זוהי ההערכה המתגבשת כעת.

עם זאת, מוקדם לקבוע כי המסקנות הסופיות של הוועדה יעסקו בגופים אלה, מאחר שדיוני הוועדה הוקפאו למעשה עד לאחר החילופים של שניים מהחברים הבכירים בה - הממונה על ההגבלים העסקיים ויו"ר רשות ניירות ערך. ההערכה היא כי וועדת הריכוזיות תנסה לקבוע כללים מספריים כלשהם (כללי גודל) כדי לקבוע אם ישנה בעיה של ריכוזיות יתר של קבוצות עסקיות כלשהן בכלכלה הישראלית. כללי הגודל ייבחנו, קודם כל, בהקשר של אחזקות של תאגידים ריאליים בחברות פיננסיות. במקרה כזה, מבחן הגודל יהיה כפול - גודלו של הגוף הפיננסי, וגודלו של התאגיד הריאלי המחזיק בו.

אף שהוועדה נמצאת רק בראשית דיוניה, ובפועל לא נקבעו עדיין כללי הגודל המחייבים, ההערכה היא כי מרבית הגופים הפיננסיים בישראל לא ייתקלו בבעיה. למשל, בנק הפועלים הוא בנק גדול מאוד, אבל הפעילות של בעלת השליטה בו, שרי אריסון, במשק הישראלי אינה נרחבת. אריסון מחזיקה נוסף על הבנק רק בקבוצת שיכון ובינוי, וככל הנראה שיכון ובינוי יסומן כתאגיד שגודלו אינו בעייתי מבחינת הריכוזיות במשק.

בבנק הבינלאומי התמונה היא הפוכה. התאגיד המחזיק את הבנק, של צדיק בינו, הוא גדול מאוד, וכולל את פז ואת בית הזיקוק באשדוד. עם זאת, במקרה זה הבנק הוא בנק קטן, וככל הנראה בזכות קוטנו יוכל גם בינו לעבור מתחת לרף הגודל הנחשב לבעייתי.

במקרה של בנק מזרחי טפחות השאלה מורכבת יותר. הבעלים מוזי ורטהיים מחזיק גם בקוקה קולה ישראל ובזכיינית ערוץ 2 קשת - והערוץ נהנה מעוצמה מעבר לגודלו הכלכלי. למעשה, המקרה של ורטהיים יצטרך לקבל את תשובתו במסגרת ההתייחסות של ועדת הריכוזיות לשאלת השליטה של אילי הון בחברות תקשורת - שאלה שעדיין לא נידונה בוועדה.

בבנק דיסקונט הבעיה היא קטנה, מאחר שגרעין השליטה מחזיק בישראל רק בפעילות של איקאה, וכן קיימת הערכה כי גרעין השליטה עשוי לבחון את מכירת השליטה בבנק. בבנק לאומי, המוחזק בידי המדינה, אין כלל בעית שליטה.

בנק איגוד מוחזק בידי בעלים שלהם פעילות משק רחבה יחסית, בתחום הרכב והביטוח, אבל מאחר שהוא בנק קטן מאוד, ההשפעה על הריכוזיות המשקית היא שוב שולית.

בתחום הביטוח אין בעיה בחברות מנורה, מגדל והראל - בעלי השליטה עוסקים רק בביטוח ובפיננסים. שתי חברות הביטוח הנוספות, הפניקס וכלל ביטוח, נתפשות כבעייתיות. כלל ביטוח היא אחת משתי חברות הביטוח הגדולות בישראל, והיא מוחזקת בידי התאגיד העסקי הבולט בישראל, קבוצת אי.די.בי. עם זאת, מאחר שמתקיימים מגעים למכירת אחזקותיה של אי.די.בי בכלל, הרי שגם בעיה זו כנראה קרובה לפתרון מבלי שוועדת הריכוזיות תיאלץ להתערב במבנה השליטה.

שתי החברות שבשלב זה מזוהה בעיה אפשרית במבנה השליטה בהן הן הפניקס ופסגות. הפניקס, חברת ביטוח גדולה וחשובה, מוחזקת בידי קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה - אחד התאגידים העסקיים הבולטים בישראל. פסגות, בית ההשקעות הגדול בישראל, מוחזק בידי קרן איפקס, המחזיקה במקביל גם בשליטה בתנובה. בשני המקרים ההערכה היא כי עשויה להסתמן בעיית גודל, בשל השילוב בין גוף פיננסי גדול לתאגיד ריאלי גדול.

בהנחה שאי.די.בי אכן תמכור בקרוב את השליטה בכלל ביטוח, הרי שההערכה היא כי התערבות של ועדת הריכוזיות באחזקות של תאגידים ריאליים בחברות פיננסיות עשויה להצטמצם לשני מקרים בלבד - הפניקס ופסגות. עם זאת, אין ודאות כי אפילו התערבות כזאת תהיה, מאחר שהמלצות ועדת הריכוזיות רחוקות מגיבוש.

שני נושאים מהותיים לפחות עדיין לא נבחנו כלל בידי הוועדה. האחד הוא השאלה אם צריך לפעול לצמצום כוחם של התאגידים הריאליים הגדולים (פירמידות), ללא קשר לאחזקותיהם הפיננסיות, באמצעות הטלת מס על דיווידנד בין חברות. זה היה האמצעי שבו השתמש נשיא ארה"ב בשנות ה-30 של המאה הקודמת, פרנקלין רוזוולט, לצורך פירוק הפירמידות העסקיות בארה"ב. עם זאת, ארה"ב היתה המדינה היחידה שנקטה צעד זה, לפני שנים רבות, והדבר נחשב בעל השלכות שליליות על כל מערך המיסוי העסקי.

נושא אחר שהוועדה לא נתנה כלל את דעתה עליו הוא השאלה אם יש צורך לפעול להגבלת ההאחזקות של אילי הון בחברות תקשורת (תוכן). לא ברור מה תהיה הדעה השלטת בוועדה בתחום זה.

בכל מקרה, כיוונים אפשריים לא יסתמנו בקרוב, מאחר ששניים מהרגולטורים בוועדה מתחלפים - הממונה על ההגבלים, רונית קן, פרשה ועדיין לא מונה לה מחליף; ויו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן, פורש בקרוב. יתרה מכן, בוועדה חבר המפקח על הבנקים לשעבר, רוני חזקיהו. ההערכה היא כי חזקיהו יצטרך להיות מוחלף בקרוב על ידי המפקח הנוכחי, דודו זקן.

ועדת הריכוזיות הוקמה באוקטובר, והיתה אמורה להגיש המלצות לראש הממשלה בתוך ארבעה חודשים. הוועדה לא עמדה במשימה זו, וכיום אין לוח זמנים להמשך דיוניה. מלבד החברים שהוזכרו חברים בה גם המפקח על הביטוח במשרד האוצר עודד שריג, ראש אגף התקציבים במשרד אודי ניסן, ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל קרנית פלוג, ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים, אבי ליכט.