רם כספי: "אופציות זה לא כסף"

"ההתקפה על שכר הבכירים היא מאוד מאוד מאוד פופולרית. משווים את המנכ"ל לאחרון העובדים ומראים שכר של פי 1,000 ופי 2,000, וזה קליט. ביקורת היא חשובה אבל לא רק התקפה. תראה גם את הצד הנכון והטוב" - כך אמר היום עו"ד רם כספי בכנס הדירקטורים השנתי של המי"ל.

"על פי התקשורת, טורבוביץ' מקבל יותר מ-25 מיליון שקל. אבל בסיכום שנה הוא הולך הביתה עם 450 אלף שקל. אני מכיר אנשים במגזר הציבורי שהולכים הביתה עם יותר. שווי האופציות שקיבל טורבוביץ' הוא 24 מיליון שקל, אבל אופציות זה לא כסף. זה יכול להיות כסף", טען כספי.

לדעתו, תגמול המנהל באופציות הוא דבר נכון וראוי כי הוא מתגמל את המנהל על ביצועים ומהווה תמריץ להעלות את ערך החברה. "החישוב כיום של ערך האופציות הוא חישוב תיאורטי ולכן הוא מטעה. החישובים האלו מקובלים בעולם כולו, אבל בכל העולם לא עושים טבלאות שכר מסוג כזה. האופציות זה לא כסף. זה יכול להיות כסף. במשבר הגדול כל האופציות נמחקו. ואז לא אמרו שהמנהל הלך הביתה עם 450 אלף שקל בשנה".

"אם אנחנו נכתוב שטורבוביץ' הולך הביתה עם 450 אלף שקל זה לא מתאים לאג'נדה, אז לכן לא נכתוב", ביקר כספי וקרא לנציגי התקשורת שיושבים באולם: "תנו את התמונה השלימה והאמיתית ולא רק מה שמוכר את העיתונים ואת האג'נדה".

כספי הביע חשש מהדיון התקשורתי והציבורי בשכר הבכירים ומההצעות לתיקון שעולים בחודשים האחרונים. "לתקשורת יש השפעה על הרגולטורים פי 100 מכל בעלי ההון יחד. מי שחולק עליי שיקום", אמר כספי.

חבר הכנסת לשעבר חיים אורון, הגיב לדבריהם של רם כספי ודני גולדשטיין בעניין שכר הבכירים. "אם האופציות זה רעיון כל כך טוב, בוא נתחיל לחלק אותן לכל העובדים. למה רק למנהלים? גם אותם צריך לתמרץ. גם הם חלק מהחברה. אבל עובדה שזה לא קורה. טוב שהתקשורת מעלה את נושא שכר הבכירים לדיון", אמר אורון, שפרש באחרונה מן הכנסת.

"מדבריהם של קודמיי עולה שאין בעיה. הבעיה היחידה היא איך מציגים את הנתונים. אבל צריך לזכור שמישהו הכין את הטבלאות הללו, וזו לא התקשורת. הרשות לניירות ערך, שקובעת את כללי הדיווח, אומרת בדו"ח אחרי דו"ח, שאין קשר בין תוצאות החברות לשכר הבכירים. אם היה קשר, אפילו לא מובהק, לא הייתי אומר דבר", הוסיף אורון.

"ההנחה היא שיש מנגנון שעובד ושהוא בסדר ושלא צריך להפריע לו לעבוד. ואני טוען, המנגנון לא עובד". בהקשר זה, הזכיר אורון את המשבר הפיננסי של שנת 2008. "מהמשבר בארה"ב התברר שאין גבולות לרדיפת הבצע של האדם. עשו עוד מיליארד ועוד מיליארד, לקחו עוד סיכון ועוד סיכון, עד שהמערכת קרסה. למה משנה שעברה להשנה שכר הבכירים היה צריך לעלות ב-17%?".

אורון ביקש להכניס גם את המימד המוסרי. "האם כאשר המנכ"ל צריך לחלק 200 מיליון שקל לעצמו, האם הוא נותן את אותם טיעונים שהוא היה נותן אם הוא היה צריך לחלק את אותו סכום לעובדים? האם הוא יטען שישראל נמצאת בתחרות בינלאומית, שהחברה נמצאת בקשיים, שהוצאה כזו תמוטט את החברה? הוא לא טוען את הדברים האלה כשמדובר בשכר שלו".

אורון העלה כמה הצעות לפתרון הבעיה. "אני שומע כל הזמן שאין מה לעשות. יש מה לעשות. ראשית, בעל השליטה בפירמידה משלם 6.5% משכר המנהל. האם אז הוא מייצג את האינטרס של כלל המשקיעים? האם גם שם אין מה לעשות? זה לא בשוליים. הנושא הזה משפיע ובסופו של דבר הוא יחייב חקיקה".

בנוסף, הציע אורון לשקול הכנסת מדרגת מס נוספת על הכנסה מעל סכום מסוים, וכן להגדיר שהוצאות שכר מעל סכום מסוים לא יוכרות לצרכי מס. "אז אומרים לי שימצאו דרכים לעקוף את זה. את אותו הסבר שמעתי כשהציעו להעלות את המע"מ או את מחיר המים", אמר אורון.

מקורה של ההצעה אחרונה של אורון, שלדבריו מעולם לא עלתה לדיון, היא דווקא באחד הטייקונים הגדולים. "נציגי הציבור בדירקטורים יהיו במודל של הסניגוריה הציבורית. תהיה קבוצה של דירקטורים מקצועיים שתייצג את הציבור ותעבור בין דירקטוריונים שונים. כמו שפרקליט ציבורי עובר מדיון לדיון, כך הדירקטורים הללו יכהנו בדירקטוריונים שונים כנציגי הציבור". לדברי אורון, השאלה מי יעסיק את הדירקטורים הללו ומי ישלם את שכרם היא בעיה קטנה.