לא ניתן להגדיר את המכרז להכנסת מפעיל סלולר רביעי וחמישי לישראל בפחות מהצלחה מסחררת. מעטים מבין האנליסטים העריכו כי הסכומים שהקבוצות יהיו מוכנים לשלם עבור הזכות להתחרות בשוק הסלולר הישראלי יאמירו יותר מ-300 או 400 מיליון שקל. אף אחד לא חשב שהמאבק יהיה כה קשה והמחיר יעבור את קו ה-700 מיליון שקל עבור כל רצועת תדרים.
אי ודאות רבה
ואולם, הצלחתו של המכרז אינה תלויה במחיר שהמדינה השיגה. ההצלחה היא ברמת המחויבות שהצליח משרד התקשורת לסחוט מהמתמודדים החדשים. המשרד בנה את המכרז בצורה חכמה, כך שמטרתו העיקרית היא להגדיל את מחויבות המתמודדים להרחבת התחרות בתחום. גובה הסכום שהזוכים הסכימו לשלם, משקף את גובה ההתחייבות שלהם. הכסף הזה לא יצא מכיסם של הצרכני הסלולר.
על פי תנאי המכרז, המתמודדים החדשים יוכלו לקבל בחזרה את מלוא הסכום ששילמו עבור התדרים. המדינה קבעה שתי תחנות יציאה: האחת אחרי שנתיים מיום קבלת הרישיון והשנייה אחרי חמש שנים. אם ביום המבחן המפעיל החדש יגיע לנתח שוק של יותר מ-7% משוק הסלולר הישראלי - הוא יקבל את מלוא הסכום ששילם חזרה.
אך לא די בכך. נתח השוק הרלוונטי עבור המפעיל החדש יחושב רק מתוך לקוחות הסלולר הפרטיים, כלומר המגזר המקופח ביותר בשוק הסלולר הסובל מתחרות נמוכה במיוחד. מבנה מכרז זה מעודד את המפעילים לפרוש את הרשת שלהם מהר ככל הניתן, ולפעול בכל המרץ כדי להשיג נתח שוק. המנגנון מתמרץ את המפעילים הטריים להשקיע סכומים ניכרים כבר בתחילת חיי ההשקעה, תוך שהוא מקטין את הסיכון.
המחיר יירד?
מאחר שהשירות של החברות החדשות לא יהיה שונה מהותית מזה של שלוש חברות הסלולר הקיימות, הדרך היחידה שלהם לנגוס בנתח שוק היא להביא חדשנות בתחום המחיר וחבילות התמחור. מבנה המכרז מבטיח תחרות קשה על ליבו של הצרכן הפרטי, לפחות למשך חמש שנים.
למרות התמיכה במתמודדים ובתחרות, קיים עדיין אלמנט לא קטן של סיכון. שני המתמודדים הטריים יצטרכו לפרוש כל אחד 2,000-3,000 אנטנות בישראל. תהיה להם בעיה קשה לקבל את האישורים הנדרשים ממשרדי הפנים ואיכות הסביבה. הם לא צפויים לתמוך במהלך כזה, לפחות לא באופן גלוי.
תחום נוסף שבו קיימת אי-ודאות רבה הוא נושא הנדידה הפנים-ארצית. פרקטיקה זו תאפשר לחברות הצעירות להתחיל ולייצר הכנסות כבר בשלב מוקדם יחסית, כלומר כבר לאחר שיגיעו לפרישה של 10% מתושבי המדינה. עם זאת, המשרד לא קבע כיצד יקבעו תעריפי הנדידה וכיצד יאכוף תעריפים אלה על חברות הסלולר הוותיקות. אם שר התקשורת, משה כחלון, יישאר במשרד עוד תקופה מספקת, קרוב לוודאי כי יצליח להסדיר את העניין - אך אף אחד לא יכול לערוב לכך.
ייתכן מאוד כי השר הבא לא יתמוך בהתלהבות בתחרות, ויהיה דומה יותר לשרים שקדמו לכחלון. למרות הסיכונים, לראשונה זה חמש שנים, נראה כי שוק הסלולר הולך בכיוון חיובי. התחרות הצפויה תעשה לשוק רק טוב. היא תשפר את השירות, תוזיל מחירים ותדחוף את החברות להשקיע בתשתיות ובשירותים חדשניים. את הסימנים הראשונים לכך אפשר לראות בימים אלה. חברות הסלולר מבינות כי תמה תקופת הטריאופול, והן החלו להוזיל מחירים ביוזמתן.