כשגורמים ממשלתיים שאלו באחרונה את ראשי התעשייה האווירית (תע"א) על שווי החברה בדיונים סגורים שעסקו בהפרטת החברה לצורך ההנפקה המתוכננת ל-2012 - התשובה היתה כ-4 מיליארד דולר לפחות. כשהנהלת תע"א שאלה את רשות החברות הממשלתיות על שווי החברה באותם דיונים, התשובה היתה 2.5-3 מיליארד דולר בלבד, בהתבסס על היחס בין צבר ההזמנות של החברה למכירות ולרווח - כך על פי מקורבים לתעשיות הביטחוניות.
הצעת ההפרטה של תע"א שמגבש מנהל רשות החברות הממשלתיות, דורון כהן, כוללת הנפקה בשני שלבים. בשלב הראשון יונפקו 25%-30% מהחברה ובשלב השני תרד המדינה לאחזקה של 40%-49%. המשמעות היא ששלב ההנפקה הראשון, המתוכנן ל-2012, צפוי להניב הון שמתקרב למיליארד דולר. סכום זה ייועד ככל הנראה, ברובו או כולו, לחיזוק ההון העצמי של תע"א, כדי לאפשר לה לצמוח באמצעות מיזוגים ורכישות.
תעשייה האווירית פועלת בשני תחומים - ביטחוני ואזרחי. תע"א נחשבת המתקדמת ביותר בעולם בנושאי טילים וחלל, והתחום הביטחוני שלה כולל גם פיתוח וייצור מטוסים ללא טייס בגדלים שונים ומערכות מודיעין. התחום האזרחי כולל השבחת מטוסים, הסבה של מטוסי נוסעים למטוסי מטען ופיתוח וייצור מטוסי מנהלים. ב-2010 הסתכמו מכירות תע"א ב-11.172 מיליארד שקל. הרווח התפעולי שלה הסתכם ב-184.5 מיליון שקל, והרווח הנקי הגיע ל-333.6 מיליון שקל.
נושא נוסף שנבחן לקראת ההפרטה, אם כי באופן תיאורטי בלבד, היה פיצול תע"א לשתי חברות - ביטחונית ואזרחית. הפעילות האזרחית נפגעה קשה במשבר ולא התאוששה, אף שהמשבר חלף. תחום מטוסי המנהלים בלבד ספג ב-2010 הפסד של כ-250 מיליון שקל. ההנחה היא שפעילות החטיבה תמשיך לדשדש או לצמוח באטיות, אף שיש בה חדשנות טכנולוגית בקנה מידה עולמי.
לעומתה, החטיבה הביטחונית של תע"א צומחת במהירות גבוהה יחסית, ועושה שימוש בחוד החנית של הטכנולוגיות הרלוונטיות לשמירת יתרונה הביטחוני-אסטרטגי של ישראל. עם זאת, החטיבה האזרחית גורמת לכך שהחברה כולה מקבלת הערכת חסר לפי מכפילי שווי נמוכים. לפי הערכות, לו היה מתבצע פיצול, שוויה של כל חברה בנפרד היה עולה על השווי שתקבל תע"א בהפרטתה כחברה אחת. אף על פי כן, רעיון הפיצול ירד מהפרק נוכח הערכות כי ועד העובדים החזק של החברה יתנגד לכך, והתוצאה תהיה גרירת תהליך ההפרטה במשך שנים.
"תע"א אינה מונופול"
"אין סיבה שתע"א תישאר ממשלתית", אמר כהן. "היא לא מונופול ולא זרוע ארוכה של הממשלה. אמנם ישנם צרכים שקשורים בביטחון ובהצלת חיים ופרויקטים סודיים שנעשים בתע"א, אבל ניתן להתגבר על המשוכה הזו כשמפריטים את החברה. בדקנו כיצד נשמרו האינטרסים הביטחוניים בחברות אמריקאיות שהופרטו במלואן מבלי לפגוע בניהול החברות, ונציע למשרד הביטחון ולחברה הסדר דומה. לדוגמה, הדירקטורים בחברות אמריקאיות נבחרים על ידי ועדה שמורכבת מדירקטורים ואישי ציבור לפי מנגנון מסודר.
"יהיו מגבלות מדינה כריבון ולקוח על הרבה מאוד דברים, כולל אפשרות שהמדינה תחליט שחלק מקווי הייצור והטכנולוגיה לא יהיו בבעלות החברה, אלא בבעלות מופשטת של המדינה. זה לא רק ידע וטכנולוגיה, לפעמים זה כולל את המפעלים עצמם. מה שמייצרים שם הוא לשימוש המדינה ובדרך כלל לא מאושר ליצוא", הוסיף.
בנוסף, ישראל צפויה לאמץ מודל של שני סיווגים ביטחוניים לדירקטורים: כאלה שיעברו אישור של השב"כ ואחרים שיידרשו לסיווג ביטחוני גבוה יותר, שיאפשר להם גישה ליחידות הסודיות של החברה.
כמו כן יחולו מגבלות גם על בעלי מניות בחברה המופרטת, שיגבילו את אחזקותיהם לשיעור שייקבע, ככל הנראה, על 5%-10%. בנוסף, יוטלו מגבלות על יכולתם למנות דירקטורים ולהתערב בניהול השוטף. בארה"ב שמורה לנשיא זכות וטו על החלטות ושינויי בעלות שיש בהם השפעה מהותית על החברה, לשם מניעת פגיעה בביטחון ובסודיות, וסביר להניח שמערכת הביטחון תאמץ גם אותה.
"נשחרר קצת את הרסן"
הניסיונות להפריט את תע"א בשנים האחרונות נתקלו בהתנגדות ועד עובדי החברה, שחושש מהשלכות ההפרטה על העובדים. מדובר בוועד חזק מאוד, שמונע גל פיטורים מתחייב הכולל לפי הערכות עד 2,000 עובדים. הוועד מאפשר הוצאה מוקדמת לפנסיה בתנאים נוחים במיוחד לעובד, בכפוף להסכמתו.
על רקע זה דרשו יו"ר החברה, יאיר שמיר, ומנכ"ל החברה, יצחק ניסן, להעביר את החברה מרשות החברות הממשלתיות ליחידה אחרת במשרד האוצר, חברת נכסים מ.י, כדי לאפשר לה גמישות ניהולית גבוהה יותר. זו נדרשה כדי לשחרר את החברה מהצורך לקבל אישור ממשלתי לכל עסקת רכישה וממגבלות שכר כך שיוכל להתחרות בשוק העבודה על קליטת עובדים בכירים.
במשרד האוצר התנגדו לרעיון מחשש שהחברה תיקלע להרפתקאות שבסופן תידרש הממשלה לסייע לה. ועד העובדים, בראשות ח"כ חיים כץ (הליכוד), התנה את הפרטת החברה בהיענות לדרישות ההנהלה לגמישות ניהולית.
התוצאה היתה שרשות החברות הממשלתיות גיבשה הצעה חדשה, הכוללת אישור של תהליך הפרטה שיחל ב-2012 ויצירת גמישות ניהולית גבוהה יותר לחברה מיד לאחר קבלת האישורים. שתי ההצעות יוגשו לאישור הגורמים הרלוונטיים ביוני הקרוב. בהנחה שיאושרו, ישיג הוועד את התנאי שהציב בפני הממשלה לגמישות ניהולית לפני ההנפקה.
נכנעתם לוועד העובדים?
דורון כהן: "כבר מההתחלה אמרתי שהטענות על מגבלות ביורוקרטיות של חברה ממשלתית נכונות, ואם אראה כיוון הפרטה אתמוך בהקלה או בהסרה של המגבלות. אני בעד לאפשר לתע"א לרכוש כל חברה במגבלה של 25% מההון העצמי ללא אישור הממשלה, ובתנאי שהרכישה תהיה בתחום הליבה של עסקיה. לעניין קליטת עובדים בכירים בשכר גבוה יותר, גם כאן נשחרר קצת יותר את הרסן, אבל שאף אחד לא יחשוב שהם יוכלו להתחרות בשיאני השכר במשק. לא זה הכיוון. נעדכן את שכר המנכ"ל, שלו תקרה של 47 אלף שקל, ואת השכר שנגזר ממנו לבעלי תפקידים אחרים.
"אין ספק שכדי שתע"א תצמח היא צריכה גם לרכוש חברות. הדבר שהכי נדרש בתע"א זה הגדלת ההון העצמי, ואת זה אפשר לעשות דרך הנפקה. כיום ההון העצמי של החברה הוא 773 מיליון דולר. מהמאזן של החברה ללא החברה הבת אלתא זה 23%, ומהמאזן המאוחד פחות מ-20%. זה אומר שאם הם רוצים לבצע רכישות משמעותיות הם לא יכולים לעשות זאת באמצעות הגדלת החוב, בגלל שהם נמצאים בגבול התחתון, אלא באמצעות שילוב של הגדלת ההון העצמי והגדלת החוב. לדוגמה, אם ירצו לקנות חברה ב-900 מיליון דולר, הם יוכלו להביא שליש מההון העצמי ואת השאר מהגדלת חוב באג"ח או בהלוואה בנקאית".
מה לוח הזמנים להפרטת תע"א?
"עד סוף יוני אני מתכוון להגיש לוועדת שרים לענייני הפרטה מתווה להפרטה, שעל בסיסו נדבר עם מערכת הביטחון והעובדים. במקביל אגיש הצעה להסרת חסמים כדי לאפשר לחברה ניהול גמיש יותר. אנחנו חושבים שמבחינת הביצועים העסקיים של החברה, צבר ההזמנות וההתנהלות העסקית לקראת 2012 יכול להיות זמן מתאים להנפקה ראשונה בשיעור של 20%-30% מהמניות. השלב השני יהיה כעבור שנתיים-שלוש, ויכלול מכירה של מניות שתוריד את אחזקות המדינה".
לאן יעברו כספי ההנפקה?
"חלק ניכר, אולי כל התמורה מההנפקה, יושקע בחברה".
ההנפקה תהיה בתל אביב או בנאסד"ק?
"תע"א מעדיפה להיות ברישום כפול ועדיף להתחיל בנאסד"ק ואחר כך בתל אביב, מבחינת הדרישות הרגולטוריות לצורך הנפקה. לא בטוח שבנסיבות הביטחוניות והאחרות זה יהיה כך. זו שאלה של הבטחת האינטרסים הביטחוניים של המדינה, אז אולי יעדיפו להנפיק קודם בתל אביב".
משרד הביטחון והעובדים שותפים לתוכנית?
"משרד הביטחון מסכים בגדול להפרטה, אבל צריך לשבת לדון על הפרטים ובראשם האינטרסים הביטחוניים. יש קונצנזוס ללכת למכירה בציבור ולא למכירה פרטית. העובדים ידועים בכך שהם דואגים מאוד לאינטרסים של החברה. מאחר שההנהלה והדירקטוריון זיהו את ההפרטה כאינטרס, אני משוכנע שנצליח לשכנע גם את העובדים. נקיים משא ומתן על התנאים - מה מקבלים ואיך מבטיחים את האינטרסים בעתיד. יש להם חששות מובנים".
הממשלה חושבת תע"א היא הבריון של השכונה
בחודשים האחרונים החליטו משרד האוצר ומשרד הביטחון למזג את תעש ברפאל, ודחו את בקשת תע"א למזג את תעש לתוכה. הסיבה הרשמית היתה שהסינרגיה, האיתנות הפיננסית והסכמי העבודה מתאימים יותר למיזוג תעש ברפאל. מה שלא נאמר הוא שבשני המשרדים יושבים פקידים בכירים שרואים בתע"א את הבריון של השכונה, הנשלט על ידי ועד עובדים דומיננטי שמונע קבלת החלטות ניהוליות חשובות, ולכן לאף אחד מהם לא היה רצון לחזק אותה באמצעות מיזוגה עם תעש.
בפועל, המיזוג עם רפאל נתקע ובממשלה כועסים על רפאל, גם אם לא אומרים זאת רשמית. בממשלה הבינו שרפאל מוכנה לממן את הפנסיה ל-950 עובדי תעש שיפרשו במיזוג בסכום של כ-1.1 מיליארד שקל, תמורת המיזוג עם תעש ששוויה מוערך ב-350 מיליון דולר. ברפאל ביקשו לרכוש רק את הנכסים והפעילות של תעש ללא השלד המשפטי, כדי להבטיח, לדוגמה, שלא יצטרכו לממן טיפול בזיהום סביבתי שגרמה תעש.
בשלב זה המגעים עם רפאל מתנהלים סביב ניסוחים שיבטיחו לה ערבויות למקרה שתגלה שההשקעה בתעש צריכה להיות גבוהה משנראה כיום. בנוסף, קיים ברפאל חשש מהשלכות חקירה המתנהלת בהודו נגד תעש על עסקי רפאל בהודו אחרי המיזוג, נושא שנבחן על ידי משרד הביטחון מול גורמים בהודו.
אם המיזוג עם רפאל לא יתממש, תמזגו את תעש עם תע"א?
"אנחנו מנסים לעבוד על מיזוג תעש ורפאל וזה קשה. אנחנו רוצים למזג חברה שמעולם לא הסתרנו שמצבה קשה, ולא קל לחברה אחרת ליטול על עצמה את הקשיים. צריך לשבת עם משרד הביטחון, רפאל ותעש ולמצוא מתווה שיאפשר את המיזוג בלי לפגוע באיתנות של רפאל. אני לא רואה מיזוג של תעש עם תע"א כי זה גדול מדי, וכל עוד היא ממשלתית זה ייצור ארגון שיהיה לו קשה יותר להתאים עצמו לשינויים הנדרשים".
מהי עמדתך בשאלת מיזוג שלוש התעשיות הביטחוניות הממשלתיות?
"אני מתנגד נחרצות למיזוג כזה כל עוד הן ממשלתיות. יש לנו תעשייה ביטחונית מפוארת שהצלחתה מבוססת על אנשים שמונעים על ידי ציונות וסקרנות טכנולוגית. אבל לצד קידמה טכנולוגית נדרשת גמישות תעסוקתית וניהולית מרבית, וזה בלתי אפשרי בחברות ממשלתיות.
"כל עוד החברות ממשלתיות, אנחנו עלולים למצוא עצמנו במונופול גדול ומסורבל שנשלט על ידי ועדי עובדים. אם יהיה תהליך הפרטה מלא של כולן, אפשר יהיה לשקול אם התחרות ביניהן, שמעודדת חדשנות ויצירתיות, עדיפה עלינו או שהנזקי התחרות ביניהן בחו"ל משמעותיים יותר למשק".