סך התחייבויות המדינה בסוף 2010 היו 1,738 מיליארד שקל לעומת 1,612 מיליארד בסוף 2009. התחייבויות הממשלה בגין הפנסיה התקציבית היו בסוף 2010 524 מיליארד שקל לעומת 455 מיליארד בסוף השנה הקודמת - כך עולה מהדו"ח הכספי של ממשלת ישראל ל-31 בדצמבר 2010 שפירסם היום החשב הכללי במשרד האוצר, שוקי אורן, יחד עם החשבונאי הראשי של אגף החשב הכללי באוצר, יוסי איצקוביץ . אורן יסיים בסוף החודש את תפקידו כחשב הכללי לאחר 3.5 שנים בתפקיד.
מרבית התחייבויות המדינה בגין הפנסיה התקציבית היא לעובדי מערכת הביטחון 235 מיליארד שקל לעומת 205 מיליארד שקל בסוף 2009. ההתחייבויות הפנסיוניות של המדינה ל-45,240 גמלאי ההוראה הסתכמו ב-128 מיליארד שקל לעומת 120 מיליארד שקל בסוף השנה הקודמת בעוד שההתחייבויות ל-43,676 גמלאי המדינה הסתכמו ב-75 מיליארד שקל לעומת 65 מיליארד בסוף 2009 ול-14,444 גמלאי המשטרה ושירות בתי הסוהר ב-73 מיליארד שקל. מספר גמלאי מערכת הביטחון מסווג.
הממשלה העבירה, בהתאם להסכמים עליהם היא חתומה, 94.8 מיליארד שקל לתמיכה בקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר לעומת 93.5 מיליארד שקל ב-2009.
מאז 2004, מפרסם החשב הכללי את הדו"חות הכספיים של הממשלה בהתאם לתקינה הבינלאומית. בהקדמה לדו"ח, כותב אורן כי "שקיפות היא אבן יסוד במינהל תקין ויעיל. הצטרפות ישראל ל-OECD- שהינה אבן חשובה בהשתלבות מדינת ישראל בכלכלה הגלובלית, מחייבת את ממשלת ישראל בעמידה בסטנדרטים בינלאומיין מתקדמים ובכללם שקיפות ראויה ודיווחים כספים איכותיים ומהימנים".
בהקדמה מודגש כי "בדו"חות הכספיים ל-2010 הושם דגש על מעבר לניהול ודיווח כספי מבוקר על ידי רואי חשבון חיצוניים. הם כוללים לראשונה נתונים כספיים מבוקרים בגין מרבית משרדי הממשלה ויחידות הסמך. נתוני 44 משרדי ממשלה ויחידות סמך מתוך 86 מבוקרים".
הכנסות המדינה ממסים: 244 מיליארד ש'
התקציב של אותם 44 המשרדים ויחידות הסמך מהווה רק 34% מהיקף תקציב ההוצאות של כלל משרדי הממשלה, כלומר שני שלישים מהמשרדים ויחידות הסמך אינם מבוקרים. בהקדמה מודגש כי מצבת נכסי המדינה שבדו"ח אינה מייצגת את מכלול הנכסים של מדינת ישראל. לא כלולים בדו"ח נכסים רבים ששווים רב מאוד, כמו מרבית נכסי התשתיות של המדינה, חלק מהותי מהשקעות המדינה במערכת הביטחון, כל קרקעות המדינה, כל נכסי המורשת, חלק מנכסי המדינה בחו"ל, ומרבית הנכסים הבלתי מוחשים של המדינה. הדו"ח מדגיש כי, "המידע בדבר הנכסים וההתחייבויות של הממשלה אינו מבוסס על מערכת רישום ודיווח חשבונאית כוללת".
בנושא הנכסים הבלתי מוחשיים (נכסי הקניין הרוחני), הדו"ח מדגיש, כמו כל הדו"חות האחרונים, כי "מיפוי נכסי הקניין הרוחני של ממשלת ישראל אינו מלא ואינו כולל נכסים ששוויים עשוי להיות מהותי ביותר. במרבית משרדי הממשלה קיים מידע חלקי בלבד הן במישור חשבונאי והן במישורים נוספים בגין נכסים אלו. לא ננקטים תהליכי עבודה לרישומם במערכות המידע. לכן לא ניתן לאמוד את היקפם ואין אפשרות מעשית להציגם
הכנסות המדינה ממסים ומאגרות הגיעו ב-2010 ל-244.0 מיליארד שקל, ההכנסות ממכירת סחורות והספקת שירותים הסתכמו ב-55.4 מיליארד שקל, ההכנסות מהעברות הגיעו ל-11.4 מיליארד שקל, הכנסות פאסיביות (למשל שכר דירה) ל-10.7 מיליארד שקל והכנסות אחרות ל-6.8 מיליארד שקל.
סה"כ ההוצאות: 458.2 מיליארד ש'
סך כל הוצאות הממשלה בשנה שעברה היו 458.2 מיליארד שקל, לעומת 396.4 מיליארד שקל ב-2009. מתוך ההוצאות - 188.4 מיליארד שקל הוקצו לתמיכות, הקצבות והעברות , 145.8 מיליארד שקל יועדו לשכר עבודה והטבות לעובדים, 83 מיליארד שקל להוצאות תפעול, 30.6 מיליאר שקל להוצאות מימון, 6 מיליארד שקל להנהלה 6.0, 2.1 מיליארד שקל לשיווק ויחסי ציבור ו-2.3 מיליארד שקל הוקצו למטרות אחרות.
פילוח הוצאות הממשלה לפי מהות השימוש מראה כי הוצאות המדינה לגמלאות הביטוח הלאומי הסתכמו בשנה שעברה ב-99.8 מיליארד שקל (לעומת הוצאה של 88.5 מיליארד שקל ב-2009), ההוצאות לתחום הביטחון עלו ב-17% ל-94.9 מיליארד שקל, לעומת 81 מיליארד שקל ב-2009), בעוד ההוצאות לנושא הפנסיה התקציבית הגיעו ל-59.3 מיליארד, לעומת 23.1 מיליארד שקל ב-2009. ההוצאות לתחום הכלכלה והמשק הסתכמו ב-45.1 מיליארד שקל (41.3 מיליארד שקל ב-2009), לבריאות ב-43.8 מיליארד שקל (40.3 מיליארד שקל ב-2009) ולתחום החינוך 41.9 מיליארד שקל, לעומת הוצאות של 38.5 מיליארד שקל ב-2009.
מדו"ח החשכ"ל עולה כי התקציב המקורי של משרד הביטחון ב-2010 היה 53.1 מיליארד שקל, אך הוא הוגדל ל-65 מיליארד שקל. לפי הנתונים, ניצול התקציב המקורי הגיע ל-113.0%, ומתוך התקציב המעודכן נוצלו 92%.
התקציב המקורי של משרד החינוך, המשרד השני בכל הקשור לגובה התקציב השנתי שלו, היה בשנה שעברה 37.7 מיליארד שקל והתקציב על שינויו 40.5 מיליארד שקל. המשרד ביצע את התקציב המקורי ב-104%, ואת התקציב על שינויו ב-96%. משרד הבריאות ביצע 99% מהתקציב המקורי שלו ו-97% מהתקציב על שינויו. משרד הבינוי והשיכון, לעומת זאת, ביצע רק 80% מתקציבו המקורי ו‑52% מתקציבו על שינויו. בתי החולים הממשלתיים ביצוע 101% מתקציבם המקורי ו‑100% מתקציבם על שינוייו.