גם בפורטוגל מסייעים רק לבעלי ההון

שלוש המפלגות הגדולות בפורטוגל נתנו בשבוע שעבר את ברכתן לתכנית הצנע החריפה והחדשה (זו החמישית בסדרה!) שיידרשו לבצע בעת הרכבה עתידית של הממשלה - כתנאי לקבלת חבילת החילוץ למדינה, בסך 115 מיליארד דולר. כך, שהמשבר הקפיטליסטי העולמי, שטרם הסתיים, ממשיך להפיל קרבנות בדרך – והפעם: עמך הפורטוגזי.

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הימנית, מפלגת העם השמרנית והמפלגה הסוציאליסטית הדוגלת במדיניות ניאו-ליברלית, אשר צפויות לזכות ביחד בכ-80% מהקולות בבחירות שיתקיימו בחודש הבא בפורטוגל, נתנו מראש את הסכמתן לביצוע תכנית כלכלית המבוססת על תכתיבי קרן המטבע והאיחוד האירופאי. הלקח הדמוקרטי עבור הבוחר הפורטוגזי הוא שלא חשוב איזו מפלגה תקבל את הרוב ותרכיב את הממשלה, המדיניות הכלכלית והחברתית תהיה בדיוק אותה מדיניות.

ראש ממשלת פורטוגל, ז'וסה סוקרטס, שהתפטר באחרונה, מסר בחגיגיות כי ממשלתו הגיעה להסכם לגבי חבילת חילוץ לשלוש שנים מהאיחוד האירופי וקרן המטבע. "הממשלה הגיעה להסכם טוב שיגן על פורטוגל", אמר. פורטוגל, המדינה השלישית בגוש היורו המקבלת סיוע בינלאומי אחרי יוון ואירלנד, חייבת להתחיל בקבלת חבילת הסיוע עד ל-15 ביוני - מועד פירעונם של חובות בסך 7.3 מיליארד דולר.

מקור בכיר בממשלת פורטוגל הכיר בכך כי צעדי הצנע, שלהם נדרשת מדינתו במסגרת הסכם החילוץ, יגרמו לה לשקוע במיתון כבד. המקור אמר לסוכנות הידיעות "רויטרס" כי ההסכם יוביל לירידה של 2% בתוצר השנה, ובשנה הבאה יגרום לכך שקצב הצמיחה שלה יהיה הנמוך ביותר בגוש היורו, ויקשה על המדינה מוכת החובות להבריא את כלכלתה ולשוב למצב פיננסי תקין. אגב, על פי העיתון הכלכלי "אקונומיקו" היוצא לאור בליסבון, בעקבות אימוץ תכנית הסיוע התוצר אמור לרדת ב-4% והתחזית לשנה הבאה היא קודרת הרבה יותר.

העובדה כי גובה הריבית טרם נחשף עוררה חשדות וביקורת רבה במדינה על סוקרטס, שכאמור התפטר בחודש מרץ לאחר שהפרלמנט לא אישר את תוכנית הצנע שלו. בין צעדי הצנע שנדרשת פורטוגל לנקוט לצורך קבלת הסיוע ניתן למנות העלאת מסים על מכוניות ונכסי נדל"ן, קיצוץ תקציבי מערכת הבריאות, החינוך והדיור, מהלכים שלטענת אותו בכיר בממשלה יביאו לירידה בתמ"ג. עוד כוללת התוכנית הכלכלית שגובשה הפחתת שכר במגזר הציבורי וכן קיצוץ שכר המינימום במדינה, מהלך שנאלצו לנקוט בעבר גם יוון ואירלנד בעקבות לחצים שהפעילה עליהן הנציבות האירופית.

בהודעתו לאומה אמר סוקרטס כי התנאים שבהם ניתן הסיוע לפורטוגל "ידידותיים יותר" מאלה שקיבלו יוון ואירלנד. לדבריו, האיחוד האירופי וקרן המטבע הגיעו למסקנה כי מצבה של פורטוגל חמור פחות מזה של שאר הכלכלות הפגועות ביבשת, אך "ברור כי לא קיימות תוכניות חילוץ ללא תנאים בכלל שלא דורשות עבודה קשה". לפיכך, במסגרת ההסכם תעלה פורטוגל את גיל הפרישה לפנסיה ל?67, בדומה למדינות אחרות בגוש היורו. כמו כן, צפוי קיצוץ בדמי האבטלה ובמשך הזמן לו זכאי המובטל לקבל את דמי אבטלה.

הממשלה תנסה לבטל ולשנות (...לרעה, כמובן) את כל ההסכמים הקיבוצים במשק וצפויות עליות במחירי החשמל והגז – הרבה מעבר לעליית המדד. עוד צפויות הפרטות נרחבות: חברת החשמל, רכבות, המוביל הלאומי "טאפ", הבנק הלאומי למשכנתאות ו"מיקור חוץ" של שירותים ממלכתיים ועירוניים רבים. עוד צפוי שבמסגרת התכנית, הממשלה תוסיף להעביר סכומים ניכרים למערכת הבנקאית שנפגעה קשות במשבר הכלכלי.

המפלגות הגדולות טוענות ש"אין ברירה אחרת", השמאל עקבי (כ-20% המצביעים) דורש לבטל את ההסכם ומבטיח לגייס את עוצמת האיגודים המקצועיים הלוחמניים כדי להיאבק בו. אבל השאלה המעניינת היא מדוע דרוש סכום כה גבוה ל"הצלת" כלכלת פורטוגל? הרי מדינה זו איננה מעניקה שירותי רווחה מפותחים, יש בה זכויות חברתיות די מצומצמות, רמת השכר היא הנמוכה באירופה במערבית; ובכלל גודל התקציב הוא נמוך, ביחס לאוכלוסייה, לעומת כל מדינות אירופה המערבית האחרות. וכאן, היסוד המקומם של ההסכם: יש לשלם עבור החובות של הבנקים הפורטוגזים הגדולים ובייחוד של הבנקים הפורטוגזים שבבעלות זרה שנקלעו לקשיים בעקבות המשבר העולמי.

כך שחבילת הסיוע – באה בסופו של דבר לסייע לקומץ בעלי הון; וחמור מזה: הסיוע מסייע לממשלה להמשיך ולשלם את חובותיה לבנקים הזרים (רובם ככולם בבעלות אירופאית). כך שלא מדובר בחבילת סיוע אירופאית לפורטוגל, אלא בחבילת סיוע אירופאית לבנקים האירופאיים הפועלים בפורטוגל.

אך, כמו במקרים המדוברים של יוון ואירלנד, חבילות הסיוע מהסוג הזה גורמות להעמקת המיתון והמשבר וליצירת חובות נוספים. בחודש מאי 2010 ניצלה יוון מפשיטת רגל לאחר שקיבלה חבילת סיוע בסכום של 110 מיליארד יורו ממדינות האיחוד האירופי ומקרן המטבע הבינלאומית. בימים ובשבועות האחרונים עלו השערות כי יוון תיאלץ בסופו של דבר לפרוס מחדש את חובה כאשר ההערכה היא כי היא תתקשה מאוד להשיב את החוב שתפח ל-340 מיליארד יורו. כך, כמו מקרים של יוון ואירלנד, במעגל נחוגה והעוגה – כולל הקצפת – לא תהיה עוד בידי הפורטוגזים.


* ד"ר אפרים דוידי, המכללה החברתית-כלכלית www.sea.org.il