"המאבק להגברת התחרותיות במשק הוא מאבק חברתי ממדרגה ראשונה שנועד להבטיח שכל הציבור ייהנה מפירות תחרות גבוהה יותר, ושבעלי עסקים קטנים ובינוניים יזכו לגישה להון בתנאים הדומים לאלה של המשפחות השולטות במשק. במרכז מאבק זה נמצא הצורך לפרק את הפירמידות השולטות במשק. למרות עוצמתם של בעלי הפירמידות ושליטתם של חלקם באמצעי תקשורת" - כך קובעת ח"כ עינת וילף (עצמאות) לקראת הופעתה ביום חמישי הקרוב בוועדת הריכוזיות במשרד ראש הממשלה.
וילף שהגישה הצעת חוק פרטית להגבלת הריכוזיות במשק, אמרה כי היא מצפה מחברי הוועדה לפעול בנחישות וללא פחד למימוש המטרה של צמצום הריכוזיות. על הצעת החוק חתמו 36 ח"כים.
הצעת החוק נועדה לפעול לצמצום הריכוזיות במשק ,להקטין את הסיכון המערכתי ולחזק את הדמוקרטיה. בהצעת החוק מוצע לבצע ההפרדה בין אחזקות פיננסיות וריאליות, מיסוי דיבידנדים בין חברות משורשרות, וקיום רוב מטעם הציבור בדירקטוריונים של חברות משורשרות בהתאם לחלקו האמיתי של הציבור בחברות אלה.
לדברי וילף "מבנה הפירמידה העסקית הוא הבסיס לריכוזיות ולצבירת הכוח של הקבוצות המובילות במשק. למרות שבחברות רבות מחזיק כלל הציבור ברוב המניות, בעלי השליטה למעשה הם המיעוט שמנהל את החברה באמצעות שירשור ועושה בה כרצונו".
וילף הוסיפה כי "הריכוזיות במשק הישראלי יוצאת מכלל שליטה. קבוצות ומשפחות בודדות מנהלות משק שלם ללא פיקוח הולם או מאזן של פעולותיהם. מרבית מקבוצות אלו משתמשות בהון הלאומי לשרת את מטרותיהן האישיות, זאת בעוד הונם הפרטי של חברי הקבוצה מוגן, ומביאות לחוסר מיצוי רבתי של הון זה: הקטנת החיסכון הפנסיוני של הציבור; הגדלת הסיכון המערכתי; האצת האינפלציה; הגברת העוני בהעלת מחירים על ידי מונופלים; שימור שכר מינימום נמוך; דיכוי התחרותיות ועוד. יש להוסיף כי הריכוזיות משליכה גם על הפוליטיקה הישראלית והדיון הציבורי שכן לאנשי הממון השפעה ואף שליטה בגופי התקשורת השונים, והם אינם מהססים להשתמש בכוח זה כראות עיניהם".
המסמך כולל ניתוח מפורט של קונצרן אי.די.בי . כדוגמה לבעייתיות החמורה של חברות הפירמידה ומעלה שאלות קשות ביחס לאופן בו נרכשה השליטה בקונצרן והאופן בו הוא מנוהל.
וילף סבורה כי "ביצוע צעדים להקטנת הריכוזיות המשק, תוך בחינת ההתנהגות קונצרן אי.די.בי ושאר קבוצות שצברו כוח בדרך לא דרך, הינם חיוניים לקיומה הפיננסי התקין של מדינת ישראל. שמירה על הכלכלה המקומית, טיפוחה, עידוד יזמים ועסקים, פיתוח ומינוף - כול אלו דורשים רפורמה מערכתית במגזר העסקי".
מעבירים את הכוח לציבור
לדבריה, "רפורמה זו צריכה לכלול בין היתר את הדברים הבאים: ניתוק הקשר בין חברות פיננסיות לראליות; פיזור השליטה בבנקים ובחברות ביטוח לציבור הרחב; קביעת כללי בקרה אפקטיביים על מוסדות פיננסים; ביטול תמריצים לחברות אחזקה פרמידליות ופירוקן ההדרגתי; המנעות ממצב שלרגולטר סקטוריאלי כגון המפקח על הבנקים או על שוק ההון, יש זכויות וטו; הגדלת הסחורה הצפה והיקפי המסחר תוך ביזור הדרגתי של גרעיני שליטה בחברות ציבוריות; הקטנת התלות בין אמצעי המדיה לקבוצות עסקיות ובין הקבוצות העסקיות לרשות המחוקקת והמבצעת".
עוד אמרה כי "חיזוק הפיקוח והתנהלות נכונה של הגופים המנהלים את כספי הציבור הינה הכרחית שכן הציבור בישראל אינו רק בעל רוב המניות במרבית הקבוצות העסקיות המדוברות, אלא גם בעל העניין וזאת דרך פיקדונותיו בבנק, ביטוחי מנהלים, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות נאמנות ושוק האשראי החוץ בנקאי".
"חוק צמצום הריכוזיות יוביל לכך שבחברות בנות, חברות נכדות וכן הלאה של קבוצות הפרמידה, יתקיים רוב דירקטוריוני אשר יבחר מטעם הציבור. הנכסים הפיננסים של הציבור ינוהלו נכונה, על פי רצון הכלל ולטובתו, ויביאו לגידול בשכר, החיסכון הציבורי, כוח הקנייה, התעסוקה והחדשנות. חברות ויזמים נוספים יקבלו הזדמנות לצמוח ולגדול. ההון האישי יהפך לכלי ההשקעה המרכזי של שחקני השוק ובכך הסיכון המערכתי יקטן בעוד דמוקרטיה בלתי מושפעת תוכל להתבסס ולהתחזק".