מחקר: החברות הגדולות יוצרות נזק של מיליארדים

המס ששילמו בפועל 25 החברות הגדולות בבורסה של תל אביב נמוך בכ-3 מיליארד שקל בשנה לעומת המס שאותו היו אמורות לשלם על פי שיעור מס החברות הסטטוטורי - כך עולה ממחקר של הקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים במרכז האקדמי למשפט ועסקים, שבדק את החברות במדד ת"א 25 ב-2006-2009.

חלק מהחברות העסקיות הגדולות, כך עולה מהדו"ח, משקיעות כסף רב בחיזוק תדמיתן הציבורית באמצעות תרומה לקהילה, אך כשמדובר בתשלומי מסים - נמצא פער גדול בין שיעורי המס הרשמיים לתשלומי המס בפועל.

עורכי המחקר, שיוצג היום לראשונה בכנס של המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מדגישים כי פערים אלה יכולים לנבוע מגורמים שונים, לרבות הפרשים בשיעורי המס בין השנים והטבות מס לגיטימיות שהוענקו לחברות. ואולם לפחות חלק מההפרשים, הם אומרים, נובע מתכנוני מס אגרסיביים.

עורכי המחקר בדקו במקביל את הכספים שהשקיעו אותן חברות בתרומה לקהילה ובחיזוק האחריות החברתית שלהן. מבדיקתם עולה כי מדובר בסכומים משמעותיים: 15 מתוך החברות שנבדקו דיווחו על השקעה שנתית של 164 מיליון שקל במיזמים שונים של אחריות תאגידית. בהנחה שבממוצע כל החברות במדד תל אביב 25 תורמות סכומים דומים, הגיעו החוקרים למסקנה שסך התרומות של החברות הכלולות במדד הוא 274 מיליון שקל בשנה.

לפיכך, היחס בין התרומה לקהילה לבין פערי המסים הוא 1 ל-11. כך למשל, החברה לישראל שבשליטת האחים עופר, תרמה לקהילה ב-2006-2009 כמעט 100 מיליון שקל. לעומת זאת, על פי נתונים שנאספו במסגרת המחקר מהדו"חות הכספיים המאוחדים של החברה, המס ששילמה בפועל היה בשנים אלה היה נמוך ב-1.74 מיליארד שקל מהמס שמתקבל על פי שיעור המס הסטטוטורי.

רווחיה המדווחים של החברה לישראל הסתכמו בשנים אלה בקרוב ל-11 מיליארד שקל, כך שהמס ששילמה בפועל, 1.3 מיליארד שקל, משקף שיעור מס אפקטיבי של 12% בלבד.

בתגובה לפניית החוקרים לחברה לישראל, ציינו בתאגיד כי הוצאות המסים התזרימיות היו שונות מהותית מהוצאות המס הכוללות, כפי שאלה מופיעות בדו"חות המאוחדים של החברה, אך לא סיפקו לחוקרים מידע חלופי. בנוסף, החוקרים מזכירים גם כי החברה ציינה את רשימת החברות הבנות שלה, שממנה עולה כי יש לה חברות בנות, בין היתר, באיי קיימן, בברמודה, באיי הבתולה, בשווייץ ובלוקסמבורג.

בחברת דיסקונט השקעות, שבשליטת קבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, מצטיירת תמונה דומה. מהמחקר עולה כי רווחי התאגיד לפני מס ב-2006-2009 היו 9.4 מיליארד שקל, ותשלומי המס בפועל היו 1.8 מיליארד - 19% מהרווחים. אם מחשבים את המס על פי שיעורי המס הסטטוטוריים - הרי שהחברה היתה אמורה לשלם מסים בהיקף של 2.6 מיליארד שקל. ההפרש בין הסכומים, יותר מ-800 מיליון שקל, גדול פי 16 מהסכום שאותו תרם התאגיד לקהילה באותן שנים - 41 מיליון שקל.

מהחברה לישראל נמסר בתגובה: "החברה לישראל משלמת את מיסיה כדין ועל פי החוק. אין לחברה כל מושג על סמך מה הגיעו מציגי הנתונים למסקנותיהם, אך ברור שהן שגויות ובלתי נכונות לחלוטין ויש בהן משום הכפשה והטעיה". בנוגע לשאלה בדבר מקום תשלומי המס, מסרו מהחברה כי "החברות הבנות והקשורות של החברה לישראל פועלות ברחבי העולם ומשלמות את מיסיהן כדין. בנוסף, צריך לזכור שעיקר פעילותה של הקבוצה נעשית בחו"ל".

עופר סיתבון, רונית דוניץ קידר, דניאל מילואמאי.די.בי נמסר כי "כל חברות הקבוצה משלמות מסים כדין. אין לכך שום קשר להתגייסות הנמשכת של אי.די.בי למען הקהילה בישראל, במסגרתה תרמו ויידעו חברות הקבוצה מ-2006 יותר מ-400 מיליון שקל למאות פרויקטים ביישובי הגליל והנגב בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות התרבות והספורט".

"ההשקעה המסיבית של תאגידים בתכנוני מס אגרסיביים לא עולה בקנה אחד עם התהדרות באחריות חברתית", טוענת ד"ר רונית דוניץ-קידר מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ואחת מעורכי הדו"ח. "תשלומי המס הם חלק מהחובות שלנו כאזרחים ותאגידים. יש טיעונים נורמטיביים כבדי משקל נגד המצב שבו תאגידים מממנים לציבור פתיחת מוזיאונים מצד אחד, ומצד שני מתחמקים בצורה בלתי מוסרית מתשלומי מס מלא".

המשמעות של אחריות חברתית של תאגידים, סבורה דוניץ-קידר, חלה מעבר לחובות החוקיות של התאגיד: "אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהתאגידים מקיימים את החוק. אחריות חברתית אומרת שאתה גם חבר מועיל בקהילה, מעבר לקיום חובותיך החוקיות".

בבסיס המחקר עומדת התפישה כי תשלום מס מלא הוא סוג של דיווידנד שהתאגיד מחזיר לחברה, בתמורה לשירותים הציבוריים שהיא מעניקה לו. למשל, השכלת העובדים, תשתיות תחבורה וביטחון. שירותים אלה מבוססים כמובן על המסים המשולמים לאוצר המדינה. "מסים הם הדם הזורם בעורקי האמנה החברתית בין המדינה לאזרח, ותאגיד החומק ממחויבותו בהקשר זה, באמצעות שימוש בתכנוני מס אגרסיביים, פועל באופן שאינו אתי ואינו אחראי מבחינה חברתית", גורסים החוקרים.

עו"ד עופר סיטבון, ראש הקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים, מדגיש כי מדיניות מס של תאגיד היא חלק בלתי נפרד מהאחריות התאגידית: "המצב כיום הוא שלא ניתן להבין מהדו"חות הכספיים של חברות מהי מדיניות המס שלהן ואיך מחושב המס שאותו הן משלמות. עצם זה שיש לך מדיניות מס גלויה ושקופה, זה כבר אחריות חברתית", אומר סיטבון.

"הדבר השני הוא התוכן של המדיניות הזו", הוא מוסיף, "כאשר אנחנו מצפים מתאגידים שלא לנקוט תכנון מס אגרסיבי לפי ההגדרות של רשות המסים".

תכנון מס אגרסיבי, על פי הגדרות רשות המסים, הוא תכנון מס שסביר להניח שאם רשויות המס היו מודעות אליו הן לא היו מאשרות אותו. "מדובר על תכנון מס מורכב ומתוחכם, כאשר המטרה היא הימנעות מתשלום מסים, מקום שבו הטעם המסחרי בפעולות שבהן נוקט התאגיד הוא שולי ויש היצמדות טכנית למלות החוק תוך התעלמות מתכליתו", מסביר סיטבון.

"עוד דבר שמבחינתנו מרמז על תכנוני מס הוא מיקומי החברות הבנות של אותם תאגידים", אומר סיטבון. "יש הרבה תאגידים שמחזיקים חברות באיי קיימן או במקלטי מס אחרים. גם כאן אין שקיפות. יכול להיות שהחברות הן בסדר, אבל לנו כציבור אין כל דרך לדעת". לפחות לשבעה מהתאגידים יש חברות בנות הנישומות במקומות המוגדרים על ידי החוקרים כמקלטי מס חוץ-גבוליים, כמו איי קיימן, ברמודה, שווייץ, האי ג'רזי, והאי גרנזי.

"תאגיד אחראי חברתית לא צריך להחזיק מקלטי מס", קובע סיטבון חד-משמעית. "אין באמת תכלית עסקית בהחזקת חברה בת בברמודה, מלבד הרצון להפחית את תשלומי המס באופן משמעותי".

ואולם סיטבון אינו רואה רק את החברות ככתובת בעניין זה. כך למשל, הוא סבור, הממשלה צריכה לנקוט מדיניות שלפיה היא אינה מתקשרת עסקית עם תאגידים המחזיקים מקלטי מס. ייתכן מצב שבו כאשר הממשלה מפרסמת מכרז, אחד התנאים שבו יתייחס לתכנוני מס באופן כללי או לקיומן של מקלטי מס באופן ממוקד.

"סכומי הכסף האובדים לקופת המדינה כתוצאה מתכנוני מס אגרסיביים ומשימוש בהטבות מס עולה לאין שיעור על הטובה הצומחת לציבור מתרומותיהם של התאגידים", טוענים החוקרים. "תשלום מלא של מסים, שיוקצו על פי סדר העדיפויות הלאומי, שהוגדר ונקבע על ידי נציגי הציבור, עדיף על פני פעילות פילנתרופית נקודתית של תאגידים".

בעשורים האחרונים, שיעור מס החברות ירד באופן דרמטי משיעור של 61% ב-1986 - ל-25% כיום. על פי המתוכנן, ב-2016 יירדו שיעורי מס החברות לרמה נמוכה אף יותר, של 18%.

שיעור המס הסטטוטורי שמשלמים מוסדות פיננסיים, כמו בנקים וחברות ביטוח, גבוה יותר והוא כיום 36% ואף הוא צפוי לרדת".

על אף הירידה בשיעור המס, מציינים עורכי המחקר כי "תאגידים ממשיכים לתור אחר דרכים יצירתיות להפחתת תשלום המס והיקף השימוש שהם עושים בתכנוני מס אגרסיביים ממשיך לעלות". לירידה בגביית המס, אומרים החוקרים, יש השלכות חברתיות קשות שאי אפשר להתעלם מהם כשמדברים על אחריות חברתית של תאגידים.

ישראל, מדגישים עורכי המחקר, אינה יוצאת דופן במצב הזה. "יש צניחה של הכנסות המדינה ממס חברות בכל העולם", אומרת דוניץ-קידר. "מדובר בכסף של כולנו. יש לכך השלכה כפולה. מצד אחד, בסיס המס קטן והשירותים הממשלתיים נפגעים; מצד אחר, החלק היחסי שאנו משלמים כיחידים, ללא תכנוני מס, נהפך להרבה יותר גדול".

בתגובה, ובעקבות המשבר הפיננסי, ממשלות בעולם הכריזו מלחמה על מקלטי המס. "להרבה ממשלות יש חור בתקציב בשל הצלת המגזר הפיננסי, והן התחילו לחפש מאיפה אפשר להביא כסף. אחד הדברים שזוהו כמקור לכסף הוא לסתום את מקלטי המס. לממשל אובמה יש עימותים עם ממשלת שווייץ, שמנסה לשמר את הסודיות הבנקאית", אומר סיטבון. "גם בחברה האזרחית, בעיקר באירופה, יש קואליציות רחבות של ארגונים שקוראות להילחם במקלטי המס".

"פעילות חוקית אינה בהכרח אתית", אומר דניאל מילוא, מנכ"ל המרכז לאתיקה בירושלים, אשר חבר למרכז האקדמי למשפט ולעסקים ובארגון הכנס שייערך היום. במסגרת הכנס יוענק לשר האוצר, יובל שטייניץ, אות הוקרה על פעילותו לשמירה על האינטרס הציבורי במאבק שהוביל על תמלוגי הגז.

המשפט שאותו צריכים בעלי תאגידים לשנן, אומר מילוא, הוא ש"לא כל מה שלא אסור מותר, אלא מה שראוי מותר". לדבריו, מי שמנהל ארגון אתי צריך להסתכל על החוק והרגולציה כסטנדרט מינימלי בלבד, ומתכנני מס אגרסיביים בהחלט לא עונים על ההגדרה הזו.

"תכנוני מס נמצאים בחלק האפור של חקיקת המס. ארגון אתי לא יכול לפעול בחלק האפור גם אם זה מסב לו רווחים", אומר מילוא. "התפישה של הארגון בעידן המודרני מדברת על שורה תחתונה משולשת", מוסיף מילוא. "אם בעבר היו מדברים רק על שורת הרווח, כיום אנו מדברים על ארגונים שמשלבים בין שורה תחתונה פיננסית, שורה תחתונה ערכית ושורה תחתונה סביבתית. רק כאשר יש איזון בין שלושת המרכיבים האלה אתה יכול להגיד שמדובר על ארגון שנושא באחריות חברתית".

ובכלל, מילוא אינו סבור שאתיקה בעסקים ורווחים אינם הולכים יד ביד. "בטווח הארוך, ארגון אתי שמגלה אחריות חברתית יהיה גם יותר רווחי. יש לא מעט עבודות שמראות שלארגונים שהטמיעו מדיניות אתית וערכית יש יתרון תחרותי על פני ארגונים אחרים", הוא אומר.

"התפישה של תאגיד כממקסם רווחים לבעלי מניות כבר פשטה את הרגל", מוסיף סיטבון בהקשר זה, ומזכיר את פרופ' מייקל פורטר, שבמאמר שפורסם באחרונה במגזין "הרווארד ריוויו" הציע להסתכל על התאגיד כמי שיש לו כמה קבוצות של מחזיקי עניין - בעלי המניות, אבל גם עובדים, סביבה וקהילה. התאגידים בישראל צריכים לקחת זאת בחשבון, טוען סיטבון, לא רק כשמדובר על מימון פרויקטים למען הקהילה, אלא גם בהחלטותיהם לגבי מידת האגרסיביות בתכנון המס.

ב-2006-2009 הצהירו החברות הציבוריות על רווח נקי לפני ניקוי מס. כמו כן הצהירו החברות על המסים שאותם שילמו למדינה. בדו"ח חישבו החוקרים מהו הסכום הכולל של המס שאותו היו אמורות החברות לשלם לו שילמו מס בדיוק לפי השיעור הרשמי הקבוע בחוק כמס חברות.

ההפרש בין סך המס לפי שיעור מס החברות הרשמי ובין סך המס שאותו שילמו התאגידים בפועל מוגדר על ידי החוקרים כהפסד מס פוטנציאלי. בנוסף, מופיע הסכום הכולל שאותו השקיע כל אחד מהתאגידים במיזמים במסגרת תרומה לקהילה ואחריות חברתית באותן שנים.

הקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, שבראשות עו"ד עופר סיטבון, היא גוף שקם במטרה לבסס מחשבה יותר ביקורתית על נושא האחריות החברתית של תאגידים בישראל.

בקליניקה שמו למטרה לעודד תאגידים לאמץ מדיניות של קיימות, וכדי להנחיל אזרחות תאגידית המשקפת תפישה שלפיה תאגיד נדרש לפעול בהוגנות במדינות בהן הוא פועל.

בין השאר, עוסקת הקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים במחויבות לזכויות אדם, שמירה על זכויות העובדים בתאגיד, העסקת אוכלוסייה מגוונת ובקידום שקיפות ציבורית ופרסום דו"חות אחריות חברתית הנתונים לביקורת חיצונית.

שיעור המס הסטטוטורי

שיעור מס החברות כפי שהוא מופיע בחוק


שיעור המס האפקטיבי

החלק מתוך הרווח הנקי של החברה שאותו היא שילמה בפועל כמסים