בתי החולים איכילוב ושיבא מפנים נשים שעוברות ניתוח לכריתה ושחזור שד לרכוש מכספן חומר בשם אלודרם שמשמש בניתוח השחזור ושעלותו 2,800 דולר. זאת בניגוד לחוק ולהוראת היועץ המשפטי לממשלה, שאינם מאפשרים גביית כסף עבור ציוד מחולים במסגרת מערכת הבריאות הציבורית - כך חושף תחקיר TheMarker.
מאות נשים בישראל מתמודדות מדי שנה עם הניתוח הקשה של כריתה ושחזור שדיים - ניתוח שמתבצע בנשים שחלו בסרטן השד או נשים בריאות שעוברות כריתה מניעתית לאחר שאובחנו כנשאיות של הגן BRCA ועלולות לחלות בסרטן השד בעתיד. אלודרם הוא חומר חדשני המשמש בניתוחים אלה ונחשב לפסגת הטכנולוגיה בתחום (ראו מסגרת).
בכתב התחייבות שניתן לאחת המנותחות באיכילוב והגיע לידי TheMarker מובהר לה כי השימוש באלדורם "עשוי לסייע בפתרון בעיות ניתוחיות טכניות", וכי החומר "אינו כלול בסל הבריאות". עוד נכתב בטופס כי "הובהר לי כי קיימת אפשרות לבצע את הניתוח ללא החומר, אך בחרתי בשימוש בחומר שאותו רכשתי בעצמי. הנהלת בית החולים נעתרה לבקשתי לאור יתרונותיו בניתוח מהסוג שאני אמורה לעבור".
בחלקו השני של הטופס מצהירה המבוטחת כי "ידוע וברור לי כי לא אהיה זכאית לקבל החזר עבור החומר... הנני מתחייבת להימנע מלדרוש או לתבוע את עלות החומר מבית החולים או מכל גורם אחר שעלול לדרוש החזר בגינו מבית החולים". במשרד הבריאות מבהירים כי מדובר בהצהרה שאין לה כל תוקף חוקי, שכן הגבייה עצמה אינה חוקית.
"אף חולה לא מסוגל לסרב"
בנוסף, מתחייבת המנותחת "לשפות את בית החולים בכל סכום שייאלץ לשלם בגין דרישה או תביעה שתוגש נגדו בקשר למימון החומר על ידי לרבות הוצאות משפטיות בתוספת שכר טרחת עו"ד".
לדברי בכיר במערכת הבריאות, "הפתרון הכי קל זה לגבות מהמבוטח, אבל זה פשוט מנוגד לחוק וגם מאוד לא הוגן - כי אף חולה לא מסוגל לסרב כשבית החולים מציע לו הצעה כזו וממליץ על החומר. אי אפשר להגיד שהחומר לא בסל, כי הניתוח עצמו בסל. בתי החולים היו צריכים לדרוש מקופות החולים להשתתף בעלות החומר או לפנות למשרד הבריאות בבקשה דחופה לעדכון התעריף, או פשוט לספוג בעצמם את העלות - בדיוק כמו שיש פרוצדורות אחרות שהם מרוויחים עליהן. מחר בתי החולים יחליטו לקנות כפפות משודרגות ויגידו לחולה - אם אתה רוצה להקטין את הסיכון לזיהום - תשלם. זה המדרון החלקלק".
הגבייה האסורה הזו אינה מתבצעת רק באיכילוב: בדיקת TheMarker מעלה כי גם בבית החולים שיבא (תל השומר) מתבצעת גבייה זהה, האסורה על פי חוק ומשרד הבריאות אף בודק אם הדבר נהוג בבתי חולים נוספים. בבתי החולים מקבוצת שירותי בריאות כללית לא מתבצעת גבייה דומה. בבתי חולים אלה המימון עבור החומר מתבצע על ידיהם.
שיטת התמחור של ניתוחים בישראל פועלת כך שלכל ניתוח יש תג מחיר משלו ובסכום זה אמור בית החולים הציבורי לממן את הפרוצדורה כולה - כולל ציוד ואביזרים הכלולים בה. לבית חולים אסור בשום מקרה לגבות ממטופלים, באופן ישיר או עקיף, תשלום עבור ציוד רפואי שאינו בסל. לפי כלל זה, בית החולים היה אמור לספוג את עלות החומר אלודרם כחלק מהניתוח לשחזור שד. ואולם, בבתי החולים המבצעים את הגבייה טוענים כי מכיוון שמדובר בחומר יקר במיוחד שאינו מתומחר בנפרד, הם נאלצים לבחור בין שתי ברירות כואבות: לבצע שני ניתוחים נפרדים (ראו מסגרת) שגם מהווים טיפול ברמה נמוכה יותר, או לבקש מהמנותחות לממן את החומר בעצמן.
"טובת המטופלות עומדת לנגד עינינו"
"כמרכז מוביל בתחום זה, חובתנו המקצועית להציע למטופלת את האופציה הטובה והבטוחה ביותר לניתוח", אומרים באיכילוב. "מכיוון שכל מטופלת יכולה לקבל את האופציה הזו במימון הביטוחים המשלימים כשהניתוח מבוצע במרכז רפואי פרטי, זה מעמיד את בתי החולים הממשלתיים בעמדת נחיתות מול המרכזים הרפואיים הפרטיים. מרכז רפואי כשלנו, שמהווה ראש חץ בתחום זה, אינו יכול להישאר מאחור ולהציע למטופלות אופציה טובה או בטוחה פחות למטופלות שלו".
עוד אומרים במרכז הרפואי כי מי שמרוויח מההתפתחות והיה אמור לשאת בנטל התשלום הן המבטחות, כלומר קופות החולים, שבמצב הנוכחי משלמות פחות עבור כל ניתוח שחזור שד. "הניתוח לשחזור שד דו-צדדי, זה המתומחר במחירון משרד הבריאות, מורכב למעשה משני ניתוחים, העולים כיום לקופות כ-67 אלף שקל. השימוש באלודרם מייתר את הניתוח השני, מקצר זמני אשפוז וחוסך לקופות את עלות הניתוח השני בסך 25 אלף שקל. לבית החולים אין אינטרס כלכלי כזה או אחר בשימוש בחומר. האינטרס הוא מקצועי בלבד, וטובת המטופלת עומדת לנגד עינינו", אומרים באיכילוב.
ד"ר אייל וינקלר, מנהל מחלקת כירורגיה פלסטית במרכז הרפואי שיבא, מתקומם גם הוא על מה שלדעתו דוחף מטופלות אל הרפואה הפרטית. "אם חולה באה אלי לקליניקה הפרטית ורוצה לעשות שחזור על ידי אלודרם בבית חולים פרטי, אז הביטוח המשלים שלה יממן את בית החולים, את שכרי ואת האלודרם", אומר וינקלר. "אבל אם הפציינטית רוצה לעבור את אותו הניתוח בשיבא - קופת החולים לא תממן את האלודרם. זו הבעיה של שיבא". לדבריו, "הרופא פה נמצא בין הפטיש לסדן. זה לא נכון ולא הוגן שבתי החולים הציבוריים ייאלצו לשלוח חולות לרפואה הפרטית כי הן רוצות, ובצדק, אלודרם".
הטיעונים של בתי החולים אינם מקובלים על משרד הבריאות, שגם אינו מבדיל בין גבייה ישירה מהמטופלות לבין הפנייתן לרכוש את החומר באופן עצמאי ישירות מהספק. במכתב ששיגר אתמול עו"ד נתן סמוך מהלשכה המשפטית של המשרד להנהלות בתי החולים, הוא מדגיש כי "כל ניתוח המתבצע במסגרת מערכת הרפואה הציבורית אינו יכול לערב תשלום פרטי של המטופל עבור כל חומר או אביזר המשמש בניתוח... אין זה מעלה או מוריד אם התשלום מתבצע לבית החולים או לספק האביזר, או אם מי שנושא בו היא המטופלת במישרין או הביטוח המשלים".
באשר לטיעון של בתי החולים כי הקופות למעשה חוסכות מהמעבר משני ניתוחים לניתוח יחיד, אומר סמוך כי "חיסכון נטען זה אינו יכול להתגלגל לכתפיה של המטופלת", ומדגיש כי אם בית החולים סבור שיש לפצות אותו על עלות החומר - עליו לפעול לשינוי התעריף עבור הניתוח. לסיום, מורה סמוך לבתי החולים "להפסיק לאלתר תשלום מטופלות, במישרין או בעקיפין, עבור השימוש בחומר כלשהו במסגרת ניתוח כריתה או שחזור שד במסגרת בית החולים".
מאיכילוב נמסר בתגובה כי "על פי הנחיית משרד הבריאות - יפסיק המרכז הרפואי להציע לנשים את הטיפול הטוב יותר, וינסה להביא את קופות החולים להסכמה על מימון באמצעות הקופה. בית החולים מצפה שהסדרים דומים הקיימים בכל בתי החולים הגדולים - יופסקו גם הם על ידי משרד הבריאות".
משיבא נמסר: "על פי חוק זכויות החולה, הרופאים מחויבים לתת לחולות מידע מלא על כל מה שקיים בשוק לרבות מה שאינו בסל. במרבית המקרים זה מסתיים בזה. במיעוט המקרים, חולות יכולות לבוא עם דרישה לאלודרם ולמרות מה שתואר לעיל - אנחנו לא מספקים להן. במצבים בהם החולות מחליטות לרכוש באופן אישי - אנו לא עומדים בדרכן".